ידענו שאנחנו רוצים ילד וטסנו עד הודו בשבילו
גל ובן זוגו החליטו שהם לא מוותרים על חלומם להביא לעולם הזה ילד, ופתחו בהליך פונדקאות בהודו כדי לעשות זאת. דרך החתחתים שעברה עליהם בדרך להגשמת המטרה, גרמה להם לפתוח סוכנות לפונדקאות, שמטרתה קודם כל: לספק מענה לזוגות ישראלים שלא יכולים להביא ילדים בדרך אחרת
עוד בנושא:
נאבק על החלום: הזכות לפונדקאות גאה בישראל
בשנים האחרונות נושא הפונדקאות הולך ותופס תאוצה. עסקים שלמים צמחו סביבו, וזאת בהבטחה המושלמת לסייע לכל אותן נפשות אשר לא יכולות להיכנס להריון בדרך הטבעית. עד כאן, הכל טוב ויפה, רק שיש צד מאוד חשוב במשוואה הזאת – הפונדקאית עצמה, וככל שאני מתעמק בתהליך הפונדקאות, כך אני מוצא את עצמי מבולבל יותר.
להיות הורים
בתור הומוסקסואל אשר מעוניין בבוא העת להפוך כמובן לאבא, אינני יודע עדיין כיצד אני הולך לעשות זאת. בסופו של יום, קיימות שלוש אופציות עבור אדם כמוני – אימוץ, הורות משותפת או פונדקאות.
במידה שאני מעוניין בילד ביולוגי, אופציית האימוץ נמחקת ואני נותר עם שתי אפשרויות בלבד. במידה שאיני מעוניין להכניס צלע שלישית לזוגיות שלי, אני נותר עם אפשרות אחת.
תהליך הפונדקאות אינו תהליך פשוט. לא מבחינה חוקית, לא מבחינה כלכלית ובטח שלא מבחינה נפשית, כאשר בוחנים היטב את כל הגורמים. אבל יש גם סיפורי הצלחה מאד מרגשים הקשורים בנושא הזה.
גל סבה הוא דוגמה מצוינת לכך. סבה בן ה-33, הוא הומוסקסואל אשר עבר את התהליך הזה יחד עם בן זוגו. גם הוא נאלץ לשלם סכומי עתק, לבצע את התהליך בחו"ל ולחוות קשיים רבים בדרך, והכול רק בשל הצורך להיות הורה למרות שהטבע או הנסיבות, אינם תמיד תואמים.
אבל סבה לא רק עבר את התהליך על בשרו, הוא גם מנהל כיום סוכנות ייעודית לפונדקאות (VIVA), אותה הקים כתשובה לקהילות מופלות ולאלו שצריכים את עזרתו. "הבאת ילדים עבור גייז הפכה למשהו טריוויאלי", אומר לי סבה. הוא אינו מתעלם מחוסר השוויון בחוק הישראלי לגביי אימוץ ופונדקאות לקהילה הלה"טבית, ומתכוון דווקא למגוון האפשרויות שמחכות לקהילה מעבר לים.
להקים משפחה מתוך הזוגיות
הוא מסביר לי כי רבים בוחרים בפונדקאות ולא באלטרנטיבות האחרות, כיוון שהדבר מאפשר שמירה על הזוגיות כפי שאלו מכירים בה, או על פי דבריו – "להקים משפחה מתוך הזוגיות". אם יש לכם ספק, סבה הוא דוגמה אישית לכך, והסיפור הפרטי שלו לימד אותו בדרך הקשה והארוכה על כל שכרוך בהבאת ילדים כהומוסקסואל במדינת ישראל.
אי שם ב-2009, סבה ובן זוגו עופר שניהלו אז זוגיות בת שלוש שנים, התחילו לחשוב על הצעד הבא. "תכננו להתחתן ובמקביל דיברנו על הרצון להביא ילד לעולם", הוא מספר. "מכיוון ששנינו היינו מאוד נלהבים לילד משותף, היה ברור לנו שבלי קשר לאופציות, את המטרה הזו אנחנו הולכים להשיג". השניים התחתנו בטקס צנוע בחצר ביתם, ולאחר מכן התפנו להחליט על אופן הבאת ילד לעולם.
הורות משותפת נפסלה, כיוון שלטעמם מערכת היחסים שלהם לא בנויה להכנסת צלע שלישית למשפחה (בדמות האם של הילד). "המורכבות של הורות זו נראתה לנו קשה", משתף סבה. אחרי חשיבה מאומצת, החליטו בני הזוג כי פונדקאות הוא הפתרון עבורם.
"הפונדקאות בעצם אפשרה לנו לשמור על המרקם המשפחתי האינטימי שלנו, ולגדל את הילד לפי ראות עינינו", הוא מסביר. "היה ברור לנו שילד שנביא לעולם יקבל בית חם ואוהב, וגם טובתו היא שיהיה לו בית אחד מלא באהבה".
כיום, שלוש שנים לאחר ההחלטה, והזוג מחבק תינוק מקסים בן חמישה חודשים העונה לשם אריאל. הדרך אל אותה הורות מיוחלת, לא הייתה כל כך מקסימה. "בזמנו, המידע היה חלקי יותר וקשה לאיסוף", משתף סבה.
"מלבד אופציה אחת של שימוש בסוכנות לטובת פונדקאות בהודו, לא היו מוכרות אפשרויות נוספות". בהחלטה משותפת, בני הזוג החלו לחקור את הנושא לעומק. "הגענו למסקנה שעלינו לאתר סוכנות ביציות בעולם שתשלח תורמת לביצוע התהליך בהודו", הוא נזכר.
את אותו תהליך, סבה ובן זוגו ניהלו באופן עצמאי אל מול סוכנות פונדקאות הודית. הקשיים צצו מהר מאוד עבורם. סבה מתאר קצר בתקשורת, רמת שירות נמוכה, חוסר וודאות ותחושות של אין אונים. "נוצרו תסכולים רבים שהבהירו לנו מדוע נדרש סוכן ישראלי, ועד כמה החיסכון הכספי לא הצדיק את ההתמודדות שנאלצנו לעבור", הוא טוען.
היום הוא מסתכל על חצי הכוס המלאה: "למדתי הרבה מהתהליך, הבנתי שאין מספיק אלטרנטיבות לזוגות כמונו, והחלטתי על הקמת סוכנות שתעזור לזוגות אחרים ובמחירים נמוכים מהקיימים היום בשוק". הלמידה אותה מתאר סבה, הבליטה עבורו את החשיבות שבליווי אישי ואינטימי בעת ביצוע התהליך. "אני רואה את החיבור האישי שיש לי עם זוגות ויחידים, ומבין שיש ערך גבוה מאוד לליווי מהסוג שאני מציע, ושהקשר האישי הוא בעל חשיבות גבוהה בעיני רבים".
זר לא יבין?
VIVA פונדקאות ובראשה סבה, החלה לפעול בסוף שנת 2011 ומספקת שירותים לעשרות לקוחות, כאשר רובם מהקהילה הגאה. המוסד הרפואי שלהם נמצא בהודו, ומנוהל על ידי רופאה בכירה בתחום ה-IVF (הפריות חוץ גופניות), בשם ד"ר שיבאני. עקב החשיבות הגבוהה להפריה של ביציות טריות, התורמות של הסוכנות (מארה"ב, גיאורגיה או אוקראינה), מגיעות במיוחד להודו.
בשלב זה כמובן, נכנס האלמנט הבעייתי - הפונדקאית עצמה. סבה מספר על דאגה נרחבת לפונדקאיות, בין אם זה במגורים, תנאי מחייה ופיקוח רפואי וסוציאלי. "כולן מעידות על השינוי החיובי הגדול שהתהליך יצר בחייהן, ועל הרצון לחזור ולהיות פונדקאית", הוא אומר. כשאני שואל אותו על הביקורות שצצות לגביי ניצול של אותן נשים, הוא עונה כי לא נתקל עדיין במבקר של פונדקאות שנאלץ להיעזר בתהליך בכדי להביא ילד לעולם.
"המקרים איתם אנשים מגיעים אלינו מגוונים מאוד", הוא חושף. "החל מנשים שחלו במחלה כזו או אחרת ואינן יכולות ללדת, זוגות דתיים, זוגות ערבים וכמובן חברי הקהילה הגאה. אוכלוסייה זו צריכה לצערנו עזרה ואנו רואים בפתרון של פונדקאות, כפתרון בו שני הצדדים יוצאים נשכרים, בעוד שהמבקרים של תהליכי הפונדקאות מגיעים כצופים מהצד".
סבה ממשיך ומעדכן אותי כי הוא מודע לעובדה שהשיקול הכלכלי הוא שמכריע אצל הפונדקאיות, אך מספר על כבוד רב שהן מקבלות מהקליניקה, טיפול מסור ומגורים, כאשר אלו על פי דבריו, הופכים את החוויה של הפונדקאית לחיובית מאוד.
"החוק בישראל מפלה"
נכון לימים אלו, קיימות בישראל שלוש סוכניות מרכזיות לפונדקאות גאה. נראה כי כל עוד החוק במדינת ישראל לא ישתנה, השלושה ימשיכו ויזכו לתעסוקה רבה מהקהילה שמבקשת לממש את זכותה להורות. סבה טוען כי אינו מוטרד משינוי החוק, ואפילו מייחל לכך: "אנו בעד שיסדירו חוק מתאים שיאפשר לכל מי שחפץ בתהליך פונדקאות לבצעו בארץ", הוא אומר.
"זו זכות בסיסית שלדעתי לא נכון ולא ניתן למנוע מאף אחד, ובוודאי לא בצורת האפליה שמשתמעת מהאופן בו החוק מנוסח כרגע, אשר מאפשר רק לזוגות סטרייטים נשואים להשתמש בשירותיה של אם פונדקאית". הוא מספר בביטחון כי גם במידה שהחוק ישתנה, עדיין תהיה עבודה בסוכנות: "במצב הנוכחי פונים לעזרתנו זוגות סטרייטים שיכולים להשתמש בשירותים של פונדקאות בארץ, אך מעדיפים לעשות זאת בחו"ל".
"יש חסרונות רבים לשירותים הללו בארץ, החל מזמן המתנה ארוך מאוד לפונדקאית, ועד עלות גבוהה בהרבה מעלות התהליך שמתבצע בהודו", הוא אומר. עד שיגיע השינוי המיוחל בחוק ונוכל להיווכח האם סבה אכן צודק, הוא עסוק בעיקר בניהול החברה ובהתרגלות לאבהות החדשה שלו. "חוויית ההורות היא משהו שאי אפשר לתאר במילים. חייבים לחוות אותה, בשביל להבין את עוצמתה".
ולמרות דבריו היפים של סבה, עמדה מוחלטת ונחרצת בנושא האם הפונדקאית, עדיין לא הצלחתי לגבש. נראה כי אותו תהליך הוא אכן פתרון חשוב וכזה שעוזר לכל כך הרבה זוגות ובודדים להגשים את חלומם להיות הורים. השאלה היחידה שעדיין לא פתרתי, היא אנחנו באמת חייבים להסתמך על פתרון שטומן בחובו ניצול של אדם אחר.
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
