המונים בקראקס בטקס האשכבה של הוגו צ'אבס

עבור רבים ברחבי העולם הוא היה מנהיג מוזר ותמהוני, חלק ראו בו לא פחות מרודן. אבל עבור מיליונים מאזרחי ונצואלה , הנשיא ב-14 השנים האחרונות הוגו צ'אבס היה גיבור של ממש, מהפכן, מנהיג ואב רוחני. בדיוק בשל כך, המוני בני אדם - בהם 32 ראשי מדינות - השתתפו הערב (יום ו') בטקס האשכבה של נשיא ונצואלה המנוח, שביום שלישי השבוע הלך לעולמו בגיל 58 אחרי מאבק של שנתיים במחלת הסרטן. אמש הודיעה ונצואלה כי גופתו של צ'אבס לא תיקבר, אלא במקום זאת תיחנט ותוצג להמונים כפי שנעשה למנהיגים סוציאליסטים אחרים בהיסטוריה כמו ולדימיר איליץ' לנין. ynet העביר שידור חי מטקס האשכבה בקראקס.

סוף עידן - כל הכתבות על מותו של הוגו צ'אבס :

• כמו לנין: גופתו של צ'אבס תיחנט ותוצג לציבור
• מי יחליף את צ'אבס: נהג האוטובוס או בן היהודים
• את צאצא של היטלר". הפה הגדול של צ'אבס
• פוסט צ'אבס: היחסים עם ארה"ב יתחממו?
  

מחוץ לאקדמיה הצבאית שבה הוצב ארונו של צ'אבס ניצב בימים ובלילות האחרונים קהל עצום של "צ'אביסטות" - מעריצים הנושאים את דיוקנו. הם המתינו לתורם לחלוף על פני הארון, שימשיך להיות מוצג בשבעת הימים הבאים כדי לאפשר למיליונים לחלוק כבוד אחרון למנהיג. הרשויות בקראקס העריכו כי עד כה חלפו על פני הארון כשני מיליון בני אדם.

32 ראשי מדינות השתתפו בטקס האשכבה של האיש ששינה את פני הפוליטיקה באמריקה הלטינית. בין המנהיגים נשיאת ברזיל דילמה רוסף והנשיא לשעבר לולה דה סילבה, נשיא אקוודור רפאל קוראה ונשיא קובה ראול קסטרו. נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר פרננדס, חברה קרובה של צ'אבס, הייתה בין הראשונות להגיע לקרקס להביע את תנחומיה, אך היא שבה לארצה לפני ההלוויה. נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד אמר עם נחיתתו בוונצואלה כי הוא איבד חבר קרוב עם מותו של צ'אבס וחש כמי שאיבד את עצמו. בטקס משתתפת אפילו משלחת מארה"ב. עם תחילת הטקס זכו אחמדינג'אד ומנהיגי מדינות אחרים למחיאות כפיים רמות מהמשתתפים, והם השתתפו במשמר כבוד ליד ארונו של צ'אבס.

נשיא איראן אחמדינג'אד בבואו להלוויה. "חבר קרוב"(צילום: EPA)

המוני מתאבלים על צ'אבס בקראקס, בצבעי דגל הלאום(צילום: EPA)

(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

כמו מיליונים מתושבי ונצואלה, גם הילד הזה מעריץ את "הקומנדנטה"(צילום: AP)

נשיא ניקרגואה ונשיא ונצואלה בפועל ניקולס מדורו מעל ארונו של צ'אבס(צילום: AP)

האופוזיציה אמנם השתדלה בימים האחרונים לכבד את זכרו של צ'אבס כדי לא לעורר מהומות מיותרות, אולם גם כעת אחרי מותו היא לא חוסכת ביקורת מהאיש שהנהיג במדינה שלטון ריכוזי מאוד והפך למעשה לשליט כמעט כל-יכול: "הוא גרם יותר נזק לוונצואלה מכל אדם אחר", אמר סזר קבלרו, בן 66 המזדהה עם האופוזיציה, "המדינה שבורה לשני חלקים, כל חלק שונא את החלק השני. צ'אבס אחראי לזה".

אמש הודיעה ונצואלה כי גופתו של צ'אבס תיחנט ותוצג "לנצח" במוזיאון צבאי. הנשיא בפועל, ניקולס מדורו, הסביר כי קראקס נוקטת צעדים אלה "כדי שהעם יוכל להיות עם מנהיגו לנצח". בטרם יצא צ'אבס לניתוח האחרון שלו בקובה, שממנו לא שב, הוא הכתיר את מדורו ליורשו וביקש מתומכיו להצביע לו בבחירות הבאות, אם הוא עצמו לא יצליח להתאושש מהמחלה. מדורו יושבע כנשיא זמני הלילה, לאחר ההלוויה, ויכהן עד לקיום בחירות חדשות, שמועדן יוכרז בחודש הקרוב. האופוזיציה הודיעה כי תחרים את השבעתו של מדורו, מפני שהיא מנוגדת לחוקה שלפיה יו"ר הפרלמנט הוא שאמור להתמנות לנשיא זמני.

נשיאי ברזיל בעבר ובהווה סילבה דה לולה ודילמה רוסף נפרדים(צילום: רויטרס)

נשיא אקוודור רפאל קוראה מניח יד של פרידה על ארונו של הוגו צ'אבס(צילום: רויטרס)

(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

ונצואלה לאן? 

ברחבי העולם בכלל ובדרום אמריקה בפרט ממתינים לראות כיצד תיחלץ ונצואלה מחוסר הוודאות שלאחר לכתו של המנהיג הכריזמטי. אורן קסלר מחברת הייעוץ הגיאופוליטי ויקיסטראט (Wikistrat) סיפר ל-ynet על סימולציה שערכה החברה זמן קצר לפני מותו של צ'אבס בהשתתפות 50 אנליסטים מהעולם וממנה עלו כ-20 תרחישים עתידיים ליום שאחרי לכתו. אלה ארבעת המרכזיים:

"ונצואלה מתפוצצת" - בתרחיש הגרוע ביותר האלימות בוונצואלה גואה. חוסר יציבות פוליטית בזמן המעבר לבחירות או בזמן הניסיון לביסוס השלטון מהווה קרקע פורייה לקבוצות חמושות לנסות לתפוס את השלטון. לא חסרות קבוצות אשר ינסו להשיג את השלטון בכוח - החל מקציני צבא ממורמרים אשר רוצים להשיג שליטה במדינה, דרך קרטלי הסמים שיבקשו לנצל את המצב במדינה לשם השגת דריסת רגל חזקה יותר, ועד לקבוצות אופוזיציה שונות. במהרה המצב יוצא משליטה ומלחמת אזרחים מתפתחת ומאיימת לגלוש לקולומביה השכנה ולמדינות נוספות.

במקרה כזה לכולם יש מה להפסיד. ייצוא הנפט מונצואלה עלול להיפגע ברמה קריטית ואף לחדול כליל בעקבות אי היכולת להגן על תהליך ההפקה מצד הממשלה. איראן וקובה ינסו לחבור לקבוצות אשר יתמכו בהן, אך הדבר יהיה בגדר הרפתקה כלכלית שהן אינן יכולות להרשות לעצמן במצבן הנוכחי. ארה"ב לא תתערב בנעשה באופן פעיל, אך לחץ גובר יכריח אותה לפעול לפתרון המצב, כנראה בתיאום עם קולומביה וברזיל.

(צילום: AP)

צ'אביסטה עם תמונת המנהיג(צילום: AP)

ההמונים חולפים על פני הארון(צילום: AP)

"צ'אבס מת, יחי צ'אבס החדש" - תרחיש זה מהווה למעשה מעין המשך של הסטטוס קוו, שבמסגרתו ונצואלה נכנסת ל"תקופת צ'אבס השנייה" כאשר במערכת הבחירות לנשיאות מנצחת המפלגה הפופולרית-סוציאליסטית והמאוחדת של ונצואלה (PSUV), תוך שהיא מנצלת את צלו של צ'אבס כדי להציג את עצמה כממשיכת דרכו ולשם חיזוק התמיכה ביורשו הנוכחי, מדורו.

בתרחיש מסוג זה לא צפויה התערבות חיצונית במערכת הבחירות או בתקופת המעבר מכיוון שארה"ב ובעלות בריתה יעדיפו שלא להתערב בחילופי שלטון אשר התנהלו באופן דמוקרטי. אם מדורו ינצח, הוא אמנם צפוי להמשיך ברטוריקה המתריסה נגד המערב ולשמר, לפחות למראית עין, את מדיניות החוץ של צ'אבס. עם זאת, בפועל תמשיך ונצואלה להיות ספקית הנפט הרביעית בגודלה לארה"ב (שמצדה היא הלקוחה הגדולה ביותר של ונצואלה), ולחזק את שיתוף הפעולה של חברת הנפט הממשלתית (PDVSA) במיזמי קידוח משותפים עם סין ורוסיה ברחבי העולם. מנגד, התמיכה הכלכלית של ונצאולה בקובה צפויה לרדת מכיוון שמדורו יעדיף, כנראה, להזרים כספים לטובת ייצוב שלטונו.

"תפנו מקום לדמוקרטיה" - בתרחיש זה נבחנה האפשרות של ניצחון מועמד האופוזיציה, קפרילס, או מועמד מתון אחר שיבסס את שלטונו לאחר תקופת מעבר שקטה. בתרחיש זה ונצואלה מנתקת את עצמה בהדרגה מדרכו של צ'אבס ונכנסת לתהליך של חיזוק יסודות הדמוקרטיה במדינה על ידי שיקום המוסדות הפוליטיים, שקיפות וחופש פוליטי.

אזרחים נפרדים לשלום ממנהיגם(צילום: רויטרס)

נשיא קובה ראול קסטרו מצדיע לארון(צילום: AP)

ארה"ב תהיה כנראה הראשונה לאמץ את המודל החדש של ונצואלה ויחד עם ברזיל תאפשר למדינה ליהנות מהלוואות נוחות ותנאי גישה נוחים לשוק האנרגיה. בנוסף לכך, המדינה תהיה אטרקטיבית יותר להשקעות של חברות נפט אמריקניות, מה שיוביל לעלייה בתפוקת הנפט. ונצואלה צפויה בתרחיש זה לקרר את הקשר עם שלטון האייתוללות באיראן, אשר היה מבוסס רבות על אישיותו של צ'אבס, ובהדרגה אף תתנגד לתוכנית הגרעין שלה. למול קובה צפויה ונצואלה לשמור על מערכת יחסים תקינה, אך לא על בסיס סולידריות סוציאליסטית כפי שצ'אבס ופידל קסטרו רצו.

"בית הבובות של קראקס" - בתרחיש זה מדורו פונה לצבא ומבטיח את תמיכתו הבלעדית לשם ביסוס מעמדו בשלטון. במקרה כזה צפויה הממשלה בראשותו להיות תלויה במפקדים של הצבא ולמעשה תהיה ממשלת בובות אשר כל העומד בראשה בעצם מייצג בעלי אינטרסים שונים. בתרחיש זה צפויה ברזיל, המעצמה האזורית, להיות גורם מכריע בעיצוב דרכו של המשטר החדש באמצעות מתן הלוואות לשם השקעה בתשתיות נפט, ותמיכה בוונצואלה בפורומים בינלאומיים. איראן צפויה להפסיד מתרחיש כזה מכיוון שהשלטון החדש יקריב את היחסים עם איראן על מזבח הלגיטימציה, מה גם שהסנקציות על טהרן יגבילו את כמות ההשקעה שאיראן תוכל להזרים לוונצואלה. אף שמעל לפני השטח

ארה"ב תבקר את הממשל החדש, ייבוא הנפט מוונצאולה יימשך.

על פי הניתוח, ברזיל וארה"ב צפויות להיות המרוויחות הגדולות ממותו של צ'אבס. אמנם במקרה שבו מדורו ינצח בבחירות הקרובות וימשיך את דרכו של צ'אבס היחסים בין המדינות עלולים להמשיך להיות בעייתיים. אבל העובדה שמדורו יידרש בראש ובראשונה לבסס את שלטונו במדינה תאפשר מרחב תמרון גדול יותר לשתי המדינות מולו. איראן וקובה צפויות להיות המפסידות הגדולות ממותו של צ'אבס. הקשר עם שתיהן היה מבוסס רבות על האישיות של צ'אבס ורצונו להפגין סולידריות אנטי מערבית. בה בעת, נראה כי גם במקרה שבו מדורו ימשיך בדרכו, הוא ראשית ירצה לבסס את שלטונו בטרם יפנה להרפתקאות מדיניות.

Read this article in English