אז מה אם אני אישה. הצעתי לבן זוגי להתחתן

אתם יוצאים מזה זמן מה, האהבה פורחת, עברתם לגור ביחד ואת יודעת שהרגע בו הוא יציע לך נישואים הולך וקרב. בסופו של דבר, הוא מפתיע אותך ברגע רומנטי ומיוחד עם טבעת, ואת אומרת כן. זהו תרחיש הצעת הנישואים הקלאסי. אבל רגע, האם זה באמת חייב להיות ככה? או באופן ספציפי - מדוע הצעת הנישואים מוטלת תמיד על הגבר?

עוד בנושא:

שלך באהבה: 10 הצעות הנישואין המרגשות בעולם

לא רק לגיקים: הצעות נישואין אינטרנטיות

איך תגרמי לו להציע לך נישואים ב-4 דרכים

עוד הצעות נישואים בפייסבוק של ערוץ יחסים

יתכן שהסיבה לכך היא הדיעה הרווחת שנשים, מעצם היותן נשים, מעוניינות להתחתן בכלל, ויותר מגברים בפרט. לפיכך, עליהן להתאזר בסבלנות ולהמתין עד שבחיר ליבן יחוש בשל לנישואים. התפישה הזאת, על אף שמקורה בתקופה שונה ונושנה בה תפקידיה העיקריים של האישה היו להיות רעיה ואם, ממשיכה לשעתק דפוסי התנהגות מסורתיים בעידן המודרני.

יש שיגידו שלמרות הנוהג המקובל לפיו הגבר מציע נישואים לאישה, הרי שמי שיוזם את הצעת הנישואים הוא למעשה האישה. ברמזים עדינים, בשיחות "יחסינו לאן", במניפולציות סבוכות או בדיבור גלוי ומפורש. כל האמצעים כשרים - מלבד הצעת הנישואים עצמה. הו לא, עד כאן! הרי זהו תפקידו של הגבר. האומנם?

איפה מתחיל התור להתחתן איתך?

הכירו את תהילה לביא (27) ויונתן אברהם (32), זוג מקסים המתגורר בתל אביב ומתחתן בעוד שלושה ימים לאחר שתהילה הציעה ליונתן נישואים.

תהילה מספרת: "יונתן ואני הכרנו בטוויטר. בשיחה הראשונה שלנו בטוויטר יונתן ציין את האבחנה שלו בצילומים טובים והחמיא על תמונה שצילמתי. תוך כדי הוא גם הזכיר את חיבתו לריצה ובתקופה ההיא, נכנסתי חזק לתחום הזה".

"מפה לשם יצא שכתבתי לו בחזרה: 'איפה מתחיל התור להתחתן איתך?', ומשם לפה הוא הציע לי להיפגש איתו לבירה. כך קרה שאחרי שנה וקצת של חברות, הצעתי לו נישואים בסיום מרתון תל אביב 2013, עם שלט הנושא את אותו משפט התחלה ששימש אותנו בהכרות הראשונית - 'איפה מתחיל התור להתחתן איתך?'".

כנגד חוקי המגדר. תהילה אוזרת אומץ(צילום: מאיר פינטו)

מה הביא להחלטה להציע לו נישואים?

"התשובה די סתמית. הצעתי לו נישואים כי רציתי אותו לכל החיים. שבועיים אחרי שנפגשנו ידעתי שאני רוצה להתחתן איתו ופשוט לא האמנתי שיש אדם על פני האדמות שמסוגל לקבל אותי בידיים פתוחות ובלי דעות קדומות. זה היה לי מאוד טבעי לעשות את הצעד הזה והרגיש לי נכון".

"לא דיברנו על חתונה לפני זה, אבל היו דיבורים מרומזים ופליטות פה, כמו שמשאירים פירורי לחם בשביל למצוא את הדרך הביתה. היום אנחנו צוחקים על 'כמה רמזים נתת לי בשביל שאציע לך'. באמת שלא ידעתי אם הוא יסכים להצעה, וממש פחדתי מתגובה מאוד רצינית כמו 'זה עוד מוקדם' או 'זה לא הזמן'".

"כשהחלטתי שאני רוצה להציע לו נישואים פניתי לשניים מחברי הטובים ושאלתי את דעתם. מיד, ללא היסוס, שניהם עמדו על הרגליים וכך התחילה הפקת ההצעה שלי. מעבר לשני אלו שתמכו ברעיון שלי מסביבי, היו כמה סקפטיים וסקפטיות שלא הבינו איך אני מסוגלת לוותר על ההפתעה של ההצעה, או רחמנא ליצלן, למה לי לקחת על עצמי תפקידים גבריים".

למה באמת לקחת את התפקיד ה"גברי" של הצעת הנישואים?

"לא חשבתי על זה כתפקיד, כמשהו שמוגדר לאדם ספציפי במערכת יחסים. אולי בגלל שבאופן כללי מערכת היחסים שלנו היא לא מגדרית. אני יודעת שזה נשמע מתנשא או פלצני אבל באמת שלא חשבתי על התפקיד של מי לעשות את זה. יותר חשבתי על האחריות שתגיע עם המעשה ועל העובדה שאני מוכנה לשינוי הזה בחיים שלי".

מה עונים לאותם סקפטיים וסקפטיות?

"היה קשה לגשר על הפער בתפיסה. גם חברות קרובות אליי לפעמים לא הבינו למה עשיתי את הצעד ולא חיכיתי. הרבה מהן ענו לעצמן ש'נו טוב, זאת תהילה, היא מטורפת עם אומץ'. נשארתי עם הסיבה שלהן כי אין דרך להסביר לאנשים שאני לא רואה את הגבולות שהם חיים אותם".

יונתן, למה לא הצעת לבחורה המדהימה הזאת נישואים?

"חשבתי שננהל שיחה בוגרת בה נחליט להתחתן ואז אציע לה 'בהפתעה', או במילים אחרות - חשבתי שנלך בתלם. אבל לבחורה הזו אין תלם. חתונה כרעיון לא חשובה לי ממש, למרות שהחתונה שלנו חשובה לי ומרגשת מאוד עוד לפני שהתרחשה, אבל כשעברנו לגור יחד זה היה רגע הרבה יותר חשוב מבחינת 'מעבר שלב ביחסים'.

"מבחינתי, נישואים זה הצהרה בפני הדת והמדינה שאנחנו אוהבים אחד את השני. ואם להיות כנה, אני לא יודע מה זה מעניין את הדת או המדינה. מצד שני, אם כבר אנחנו מתחתנים, נהפוך את זה להצהרת אהבה לא בפני המוסדות אלא בפני כל החברים והמשפחה, והכי חשוב - בפני עצמנו".

תהילה, ספרי לי על הצעת הנישואים המיוחדת שלך

"כשליוויתי את יונתן למרתון הקודם, הבנתי שאני רוצה לחכות לו כל החיים בכל קו סיום שיהיה. לכן החלטתי להציע לו נישואים בקו הסיום של המרתון הבא. במשך שלושה חודשים ידיד שלי היה מופקד על קשרי הנאמנות מול הנהלת מרתון תל אביב. סוף סוף הבנתי גברים. הבנתי את הפחד מה-'לא' או גרוע מזה - את הפחד משתיקה או מחוסר התלהבות, וגם את סיבוב הבטן מהאאוטינג בחוצות יהודה וגם את ערפול החושים מהתחושה של לקחת חלק מרכזי בחייו של אדם אחר".

"כשהרצים התרכזו בקו הזינוק לפני המירוץ, חברתי להפקת המירוץ וקיבלתי סרט סביב הצוואר שמוכיח שאני חברת הפקה ורשאית להסתובב בכל המתחם ללא הגבלה. בשלב הזה גם קיבלתי התקף לב קטן, פיק ברכיים, פרפרים בבטן ופחד עצום ששיתק אותי מהרגע שהצופר הזניק את הרצים וביניהם יונתן שלי.

"אני לא יכולה לתאר את התחושה של שעון החול שנגמר מצד אחד ומתחיל מהצד השני. השעון מתקתק, הזמן רץ ואיתו מתחילים להגיע ראשוני הרצים אל השטח הסטרילי. אני מתרגלת את הנפת השלט והראש שלי מריץ תסריטים".

איי דו. הזוג המאושר בקו הסיום(צילום: מאיר פינטו)

"מישהי טענה ששכחתי שאני אשה"

"פתאום מהצד, מעבר לגדר של השטח הסטרילי, כמה נשים עומדות ומתעצבנות עליי שאני מסתירה להן. כשהן מבינות מה אני עושה בעצם הזמן מתחיל לנוע אחורה, אי שם לשנים שבהן היו תפקידים גבריים ונשים ושכולנו ידענו את הקואורדינטה המדויקת של המקום והתפקיד שלנו".

"הן צעקו הערות נבזיות, כמו 'איזו פאתטית את', 'אימא שלך לא לימדה אותך שככה לא מתנהגים' והיתה מישהי שאמרה 'חמודה, שכחת שאת אישה וזה לא התפקיד שלך'. הייתי במצב רגיש גם ככה והיה קשה לקבל, להכיל ואפילו להתעלם מהן באותו הרגע".

"אלפי רצים, זמן המטרה של יונתן עובר ואני מתחילה לדאוג. אני מחזיקה ביד אחת בקבוק מים וביד השניה את הראש. הראש קצת מודאג וקצת חסר סבלנות ומלא תקווה. הוא מופיע בקבוצה גדולה של רצים, איזה הקלה".

"עדי, החברה שליוותה אותי, צועקת לי להרים את השלט, אולי כי הבינה ששכחתי את התפקיד המגדרי שלי. דקה. שקט מטורף, אני מתחבאת מאחורי השלט, מעדיפה לא לדעת מה תהיה התגובה שלו, כל סטיגמות העולם מכות בי עכשיו, אבל הוא מנשק אותי. וכמו שידעתי כבר בהתחלה, ידעתי גם אז ואדע כל רגע בחיים לצידו - הוא השראה, כוח ומתנה עצומה שלי".

נשימתי נעתקה מהתיאור המרגש, כאילו סיימתי ריצת מרתון בעצמי. יונתן, מה עבר לך בראש ברגעים האלה?

"הופתעתי מאוד. בהתחלה לא הבנתי בכלל, חשבתי שהיא סתם מחכה לברך אותי עם שלט, ופתאום הבנתי שמשהו גדול יותר מתרחש. הייתה לי ההרגשה הזאת, שמתחילה תקופה חדשה בחיים. למרות שלכאורה אני לא מייחס לחתונה חשיבות, אני חושב שהמשמעות שהסביבה נותנת לזה כן משפיעה עלי. אני מרגיש שהחתונה הזאת היא אירוע מאוד חשוב, עם הרבה השפעה על החיים שלי".

מה לגבי המשמעות שהסביבה נותנת לתפקידו של הגבר להציע נישואים? כיצד הגיבו מסביבך?

"צחקו עלי פה ושם. חבר טוב שלי צחק עלי למשל, כי מבחינתו יש דברים שגברים צריכים לעשות. יש לי חבר נוסף שאמר לתהילה שמבחינתו אנחנו לא מאורסים עד שאני מציע לה".

"גם היו כמה הערות בעבודה, אבל הכל בקטע ידידותי, כמו הבדיחה ש'נמאס לה לחכות שתציע לה, הא?'. אבל הרוב בעיקר העריכו את האומץ של תהילה, וגם אני. היא אלופה אמיתית".

מזל טוב לזוג הנפלא. מי יתן וחייכם המשותפים ימשיכו להיות מלאי אומץ, שוויון והשראה, ומי יתן והערעור שלכם על המוסכמות יגרום לנו להרהר על התבניות שבהן אנחנו שבויים.

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק