שתף קטע נבחר

מכינה לפני הלימודים: לא תמיד זה כדאי

צעירים רבים פוקדים את שערי המכינות הקדם אקדמיות על מנת לעמוד בדרישות הסף של האוניברסיטאות והמכללות לציוני הבגרות והפסיכומטרי. מעבר לשכר הלימוד הגבוה, כמחצית מהלומדים בממוצע כלל לא יתקבלו לאקדמיה. "מזלזלים בנו כל כך", טוען סטודנט במכינה

צעירים רבים לא עומדים בדרישות הסף של ציוני הפסיכומטרי ובחינות הבגרות לרבות עולים חדשים ולצורך כך הוקמו במוסדות אקדמיים רבים מכינות קדם אקדמיות שבמסגרתן לומדים הצעירים במשך שנת לימודים אחת, שבעקבותיה אמורים להתקבל ללימודי התואר הראשון באוניברסיטה או במכללה.

 

עוד בערוץ הלימודים של ynet:

פסיכומטרי לתיכוניסטים: כדאי לוותר על הים?

טרי בקמפוס: תוכניות חדשות באקדמיה

סטודנטים: הבטיחו לנו הנחה בדן ולא קיימו

רוצים להישאר מעודכנים? עשו לייק לפייסבוק של ערוץ הכלכלה והצרכנות

 

בהקשר זה באים לידי ביטוי שני חסרונות משמעותיים: הראשון, שכר לימוד גבוה מהממוצע. כראייה לכך, תמורת הלימודים במכינות הקדם אקדמיות באוניברסיטת תל-אביב או בר אילן נאלצים הסטודנטים לשלם כ-17 אלף שקל לשנת לימודים, סכום הגבוה בהרבה מהסכום הממוצע של שנת לימודים לתואר ראשון שעומד על כ-10,000 שקל. בנוסף לכך, לימודים במכינה הקדם אקדמית אינם מבטיחים קבלה למוסד זה או אחר ותלויים בהישגי הסטודנטים בתום שנת הלימודים.

 

באוניברסיטת בן גוריון למשל, רק כמחצית מתלמידי המכינה מתקבלים ללימודי תואר ראשון כשבמסלול לקראת לימודים בפקולטות למדעי הטבע וההנדסה מדובר על נתון קבלה של 56% ובמסלול לקראת לימודים במדעי הרוח והחברה - 55%.

 

מתוך 179 תלמידים שלמדו במכינה באוניברסיטת בר אילן בשנת הלימודים החולפת, רק כ-60% התקבלו ללימודים אקדמיים בבר אילן ובמוסדות אחרים ברחבי הארץ. באוניברסיטת תל-אביב מדווחים על 72% מתוך 142 תלמידים שסיימו בהצלחה את מכינת הישראלים בשנת הלימודים החולפת, תשע"ג, כש-40% מהם התקבלו לאוניברסיטת תל-אביב והשאר לאוניברסיטאות ומכללות אחרות.

 

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

 

המכינה: חלופה לציון הבגרות

לרוב, תוכנית הלימודים הקדם אקדמית נמשכת לאורך שנה אקדמית אחת, כלומר מחודש אוקטובר ועד חודש יולי לקראת לימודים אקדמיים בשנה שלאחר מכן. המכינות עצמן כוללות מספר מסלולי לימוד שמשתנים בהתאם למוסד. באוניברסיטת תל אביב המכינה כוללת 3 מסלולי לימוד לרבות הנדסה ומדעים מדוייקים, מדעי החיים ומדעי החברה והרוח. באוניברסיטה העברית, בה קיימת המכינה הוותיקה ביותר בארץ (משנת 1963), קיימים שני מסלולים עיקריים לרבות מדעי הטבע ומסלול מדעי החברה והטבע אותם ניתן ללמוד בקמפוס הר הצופים וגם בפקולטה לחקלאות שברחובות.

 

באוניברסיטת בר אילן, מעבר למכינה השנתית, מתקיימות שתי מכינות נוספות בקיץ שמטרתן שיפור או השלמה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה כשציון המכינה הסופי מהווה חלופה לציון הבגרות באוניברסיטת בר אילן בלבד. בנוסף למכינה הארוכה, מתקיימות שתי מכינות נוספות - מכינות קיץ במתמטיקה ופיזיקה.

 

באוניברסיטת בן גוריון מתקיים, מעבר לשני המסלולים המסורתיים של מדעי הטבע וההנדסה ומדעי הרוח והחברה, מסלול אופקים להיי-טק לחסרי תעודת בגרות או בעלי תעודת בגרות חלקית המעוניינים ללמוד את מקצועות ההנדסה, המתחילים ללמוד כ-3 חודשים לפני תחילת הלימודים במכינה.

 

"משלמים למעלה מ-16 אלף שקל"

אודות איכות ההוראה במכינות הקדם-אקדמיות הדעות חלוקות. "אנחנו הסטודנטים במכינה משלמים למעלה מ-16 אלף שקל לשנת הלימודים ואנו מרגישים שלא רק שאנחנו לא מקבלים כלום על השכר הגבוה שאנו משלמים אלא שגם מזלזלים בנו כל כך", טוען רועי, תלמיד במכינה הקדם אקדמית בבן גוריון. רועי מוסיף, כי בחומרי הלימוד שהתבקשו התלמידים לקנות התגלו טעויות, ו"לפני כל מבחן נאמר לנו שכל מה שלמדנו מהספר הזה לא יהיה במבחן אלא ברמה הרבה יותר קשה.

 

"בנוסף לכך, בכנס הפתיחה של שנת הלימודים הוצגה בפנינו אפשרות להירשם לקורס פסיכומטרי במקביל ללימודי המכינה. הובטח לנו כי תהיה התחשבות בכך. אך בפועל, התקיימו בחינות בפיזיקה ובמתמטיקה במועדים סמוכים מאוד לבחינה הפסיכומטרית.

 

"מערכת השעות לא אפשרה לנהל אורח חיים לימודי תקין. התקיימו שיעורים עד שעות הערב המאוחרות, שלאחריהן לא התאפשר לסטודנט לחזור הביתה ולהפנים את מה שלמד, שכן למחרת עליו להתעורר ליום לימודים נוסף, המתחיל מוקדם. אנו חוששים כי לאור הליקויים שהובאו כאן, לא נצליח כלל להתקבל ללימודים".

 

"לפעמים הרגשתי שהלימודים במכינה יותר מדי קשים ולא הגיוניים", מספרת עולה חדשה מדרום אמריקה שבשנה האחרונה למדה במכינה הקדם אקדמית באוניברסיטת תל-אביב. "לימודי העברית היו מצוינים והרגשתי שהתקדמתי אבל מאוד קשה ללמוד כמה מקצועות במקביל. אולי היה חכם יותר אם הלימודים היו נמשכים לאורך 3 סמסטרים ולא שניים. בסופו של דבר בחרתי ללמוד באוניברסיטת חיפה ולא בתל אביב".

 

האם היית ממליצה לעולים חדשים או למועמדים ישראלים ללמוד במכינה?

"הלימודים היו ברמה גבוהה. קשה לעשות פסיכומטרי באותו זמן וזאת אולי הבעיה הגדולה של העולים החדשים. אבל אין אפשרות אחרת אם אין לך תעודת בגרות מלאה ואתה רוצה ללמוד באוניברסיטה".

 

מכינות גם במכללות

הלימודים במכינה קדם אקדמית אינם נחלתן של האוניברסיטאות בלבד ויש מספר מכללות שפתחו תוכניות דומות. במכללה האקדמית צפת למשל, ניתן לללמוד במסלול להשלמת תעודת בגרות או שיפורה, במסלול לקראת לימודים במדעי הרוח והחברה במכללה וגם ישנם מסלולים לקבוצות מיוחדות לרבות מכינה לסטודנטיות וסטודנטים מהמגזר החרדי ומסלול לימודים בן 3 חודשים לבני 30 ומעלה.

 

במסלול האקדמי המכללה למנהל כ-200 סטודנטים מתקבלים מדי שנה לתוכנית מקבילה למכינה בשם "שער פתוח". התוכנית מאפשרת למועמדים ללימודים שציוני הבגרות והפסיכומטרי שלהם אינם עומדים בדרישות הסף, להתקבל ללימודי שנה ראשונה לקראת תואר ראשון.

 

בהתאם להישגיהם בסוף השנה הראשונה, ימשיכו הסטודנטים לשנה ב' ללא עיכובים. במכללה מדווחים כי כ-80% צולחים את השנה הראשונה ואף משלימים בהצלחה את לימודי התואר הראשון וכרבע מהם זוכים למלגת לימודים.

 

"אני לא בטוחה אם הייתי חוזרת על השנה הזאת אבל בסך הכל אני מרוצה", מסכמת רונית, סטודנטית למדע המדינה באוניברסיטה העברית. "אני ההוכחה שבזכות השנה הזאת מתקבלים לאוניברסיטה אבל בינינו, יש עוד הרבה מה לשפר".

 

תגובת האוניברסיטאות

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה כי "אחוזי המתקבלים לאוניברסיטה, מקרב בוגרי המכינה, למקצועות ההנדסה והטבע, הם מהגבוהים בהשוואה למכינות אוניברסיטאות אחרות וב-3 השנים האחרונות הוא 50% לכל הפחות.

 

"הלימודים בפקולטות למדעי ההנדסה והטבע, בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, דורשים ידע נוסף על זה שנלמד במסגרת בתי הספר התיכוניים ולכן חומר הלימוד במכינה מאושר ע"י הפקולטות וע"י משרד החינוך. מכך נגזרים גם היקף הלימודים ורמת הקושי.

 

"אין ספק שלא כל מי שלמד במכינה יצליח להתקבל לאוניברסיטה. הלומד נדרש גם לעבודה קשה, יכולות אנליטיות ויכולת להתמודד עם רמת לימודים גבוהה. שכר הלימוד במכינה נקבע בהתאם להנחיות המל"ג והות"ת. צוות המכינה מלווה את הלומדים לאורך כל השנה ומעניק יעוץ אישי".

 

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה כי "נתוני ההצלחה של הלומדים במכינה הקדם-אקדמית באוניברסיטה העברית מדברים בפני עצמם: יותר מ-80% מהסטודנטים המסיימים את המכינה מתקבלים ללימודים באוניברסיטה העברית. יתר על כן, אחוז הנשירה של סטודנטים לשנה א' שלמדו במכינה אף נמוך מאחוז הנשירה הכללי. לכן למרות שישנם סטודנטים שסבורים שהמכינה היא 'בזבוז של שנה שלא נספרת לתואר האקדמי', יש למכינה חשיבות קריטית.

 

"הצוות האקדמי והמנהלי של המכינה פועל במסירות ומעניק תמיכה מלאה לסטודנטים על מנת לסייע להם להגשים את מטרותיהם ולהתקבל ללימודים אקדמיים. יש לזכור כי הסטודנטים שמגיעים ללימודי המכינה נבדלים זה מזה ברקע הלימודי וביכולות שלהם. לכן המערכת נדרשת 'ליישר קו' ולהביא את כולם לרמה אחידה וגבוהה. תהליך זה חשוב וקריטי אך לעיתים עשוי לפגוע במקצת ברמת שביעות הרצון של הלומדים".

 

מאוניברסיטת תל-אביב נמסר בתגובה כי "הלימודים במכינה מיועדים להכשיר את התלמידים ללימודים באוניברסיטת תל-אביב. מכאן נקבע הסטנדרט הלימודי הגבוה.

 

"הארכת משך הלימודים במכינה תפגע בכל הלומדים ותעכב את כניסת בוגרי המכינה ללימודים האקדמיים בשנה נוספת".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים