שתף קטע נבחר

בית הדין: כפיית ברית מילה - טובת הילד

לאחר העתירה לבג"ץ בעקבות פסיקת בית הדין הרבני הכופה על אם למול את בנה - משיב בית הדין הרבני כי ברית המילה היא טובת הילד: "לא טוב עושה העותרת המבקשת להטמיע בפעוט רך הרגשה של חריגוּת מיותרת, שעלולה להביא לרגשי נחיתות ולפגיעה נפשית חמורה"

כפייה על אם למול את בנה, כרצון האב, מוצדקת, והיא משרתת את טובת הילד – כך טוען היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים. בתשובה שהגיש לבג"ץ, במסגרת עתירת אישה נגד פסיקת בית הדין הרבני האזורי בנתניה, שחייבה לאפשר את מילת בנה בניגוד לרצונה - נטען עוד כי לדיינים סמכות להכריע במחלוקת בין בני זוג בעניין זה, שכן מדובר בחלק בלתי-נפרד מתיק הגירושים.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

 

היועץ המשפטי לשיפוט רבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי, טוען בתשובתו כי מדובר בטובת הילד "הן על פי המבחן הדתי והן על פי התפיסה החברתית והמוסכמות החברתיות בדבר מהותה של המילה".

 

זכות האישה לחופש מדת אינו יכול לבוא על חשבון הילד, שטובתו, כיהודי בישראל, היא עריכת ברית מילה. "טובת הילד וזכותו להיות נימול ככל ילד יהודי בישראל אינם יכולים להיות קרבן עולה – בניגוד לדרישת אבי הבן – על מזבח זכות העותרת ל'חופש מדת'", כתב.

 

"העותרת מטמיעה בפעוט הרגשת חריגות"

עו"ד יעקבי העיר כי "דומה שהתנגדות העותרת בעת הזאת לעריכת ברית מילה לקטין, נובעת

מהשקפת עולם שגיבשה לעצמה העותרת רק ערב הגשת עתירה", ואף כי אין לחלוק על זכותה זו, היא אינה רשאית להתעלם מן הנזקים הנפשיים הבלתי הפיכים שעלולים להיגרם לילד הקטין עקב חריגותו בחברת הילדים שמסביבו. "זאת לא ייעשה!" פסק.

 

בהקשר זה, ציטט היועץ המשפטי מסקר ynet-גשר שפורסם ב-2007, ולפיו 97% מהציבור היהודי מלים את בניהם. "בעוד שנה-שנתיים ילך הקטין לפעוטון, ושם יהיה מוקף בילדים שנימולו, ואין זה סוד כי פעוטות ניחנו בכושר הבחנה בכל עניין חריג, ודי לחכימא", כתב. "לא טוב עושה העותרת המבקשת להטמיע בפעוט רך הרגשה של חריגוּת מיותרת שעלולה להביא לרגשי נחיתות ולפגיעה נפשית חמורה".

 

עם זאת הדגיש כי "בית הדין הרבני לא התיימר ואינו מתיימר ליטול לעצמו סמכות חוקית להורות על עריכת ברית מילה, כאשר שני ההורים אינם מעוניינים בכך. בתי הדין הרבניים שהורו בפרשה דנא לעשות כן והצדיקו את האב המבקש למול את בנו – הכריעו במחלוקת בין בני זוג"

 

מבקשים מבג"ץ לפסוק מהר, כדי לזרז את המילה

יעקבי "מגייס" לטובתו תיקים אחרים בבג"ץ ובערכאות משפטיות אחרות, שבהם נידונה זכותם של

הורים לבצע בילדיהם ברית מילה, שהיא הליך כירורגי, ומציין כי המדינה בתשובותיה הגנה בלהט על זכות זו. היועץ ציטט מהן כדי להדגיש את השפה הדתית שבה נכתבו, והוסיף כי נראה "כאילו מקולמוסו של בית הדין הרבני יצאו דברים מאירים ונכוחים אלה". בכל המקרים נמנעו בתי המשפט מהתערבות בנושא.

 

בנוגע לסמכות בית הדין לדון בנושא, הסתייע עו"ד יעקבי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות ובפסקי דין שונים וטען כי לתיק גירושים הנידון בערכאה זו ניתן לכרוך "כל עניין אחר אשר ההכרעה בעניינו דרושה לשם חיסול יעיל של יחסי בני הזוג".

 

"ברור כי אין כל הצדקה להבחין בין נושא חלוקת רכוש הצדדים לבין כל עניין אחר של אפוטרופסות על ילדי בני הזוג – אם הוא שנוי במחלוקת בין בני הזוג ונכרך במפורש בתביעת הגירושין", כתב, "כדי לייעל ולהחיש את פתרונות הסכסוכים שבין בני זוג נקבעה הסמכות לכריכתם בגירושין בבית הדין הרבני".

 

בהתייחס לטענת האישה כי נקנסה על עיכוב המילה בלי שנכחה בדיון, בניגוד לכללי הדין, הודה עו"ד יעקבי: "ייתכן כי שגגה נפלה לפני בית הדין בכך שלא ציווה על הבאתה של העותרת בטרם יפעיל את החיוב בקנס". עם זאת, העיר כי היה זה משום ש"בית הדין נהג בה בסלחנות ובאורך רוח בהיותה מטופלת בילד רך, ולא ציווה על הבאתה באמצעות משטרת ישראל".

 

"לאור האמור לעיל, עמדתי היא כי דין העתירה להידחות ודין צו הביניים המעכב את ביצוע החלטות בתי הדין הרבניים – להתבטל", סיכם עו"ד הרב שמעון יעקבי את תשובתו, וביקש מבית המשפט להכריע בדחיפות בעתירה – "לאור רגישות הסוגיה ובפרט על רקע הצורך לערוך ברית מילה לתינוק מוקדם ככל האפשר".

 

האם: "הייתי בשוק טוטאלי"

לפני כשישה שבועות דחה בית הדין הרבני הגדול, באופן תקדימי, ערעור שהגישה אישה על החלטת בית דין אזורי שחייב אותה למול את בנה, כפי שביקש האב. דייני הערכאה העליונה התרשמו כי סירובה של האישה למילת הבן איננה עניינית, אלא רק כלי לשיפור הישגיה במאבק הגירושין, ולפיכך אין לקבלה.

 

בית הדין הרבני הגדול אף הביע חשש כי המילה תהפוך לכלי במאבקי גירושין. הדיינים קבעו כי האב

מחויב במצווה, וכי טובת הילד היא להיות נימול - בניגוד לטענת האם. "לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית", הוסיפו.

 

בעקבות כך, הגישה האם עתירה לבג"ץ, באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בדרישה לבטל את פסק הדין התקדימי, לאחר שלטענתם עצם הדיון בבקשת האב למול את בנו, היא חריגה מסמכות בית הדין. האם אף אמרה, בראיון מיוחד ל-ynet, כי התנגדותה לברית היא עקרונית, "לאחר שנחשפתי לכל המידע בנושא, ולמדתי וחקרתי. הבנתי שיותר בריא לא לעשות ברית מילה, ללא כל קשר להליך הגירושין... הוא (האב) לא התנגד, הייתה שתיקה של שנה - ואז זה עלה לראשונה בבית הדין הרבני. אני קיבלתי פיק ברכיים, הייתי בשוק טוטלי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"זו טובת הילד - מבחינה דתית וחברתית"
צילום: shutterstock
מומלצים