האם שחויבה למול את בנה עתרה לבג"ץ
האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עתר לבג"ץ בשמה של אישה, שבית הדין הרבני הגדול כפה עליה למול את בנה, בדרישה לבטל את פסק הדין התקדימי. לטענתם, עצם הדיון בבקשת האב למול את בנו, היא חריגה מסמכות בית הדין: "התוצאה תהיה כפייה של ביצוע פרוצדורה בלתי הפיכה בקטין, שלא מחמת צורך רפואי, אלא מכוח ציווי דתי גרידא"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין מרסלה וולף ואביגדור פלדמן, נטען כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בשאלת עריכתה של ברית המילה, בלי קשר לסוגיית הברית כמצוות דתית. העותרת טוענת עוד כי זו הפעם הראשונה שבה קובע בית דין רבני שיש לו סמכות להורות על ביצועה של ברית מילה, וכי עצם הדיון בבקשת האב לערוך את המילה לבנו, היא חריגה מסמכותו.
"מה הקשר בין מילה לתביעת גירושין?"
העתירה נשענת על העובדה כי בית המשפט העליון בעצמו, נמנע מלקבוע כי ניתן לכרוך את סוגיית חינוך
הילדים בתביעת גירושין, "וקל וחומר כי סוגיית ברית המילה, על היבטיה הפיזיים והכירורגיים, ועל תוצאותיה הבלתי הפיכות, אינה יכולה להיכרך בתביעת גירושין הנידונה בבית דין רבני, שעמדתו בסוגיה זו ידועה מראש", קובעים העותרים.
"מדובר בסוגיה תקדימית שטרם הוכרעה", אומר עו"ד אמנון גבעוני, הממונה על תחום מעמד אישי באגף לסיוע משפטי במחוז חיפה. "עריכת ברית המילה או אי עריכתה היא שאלה כבדת משקל, ומן הראוי כי היא תידון לעומק על כל היבטיה והשלכותיה, במנותק משאלת הגירושין של בני הזוג".
העותרת, שאף נקנסה על ידי בית הדין הרבני בסך 500 שקלים על כל יום שבו היא מעכבת את מילת בנה – טוענת כי בבתי הדין הרבניים לא נערך דיון הולם ומעמיק בעניין טובת הילד וזכויותיו, ועורכי דינה כורכים את סוגיית המילה בזכות לחופש מדת וחופש המצפון.
"אין לבית הדין הרבני סמכות"
באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מדגישים כי "העתירה אינה נוקטת עמדה כזו או אחרת בסוגית ברית המילה עצמה כמצווה דתית ראשונה במעלה עבור יהודים רבים. העתירה ממוקדת בשאלה משפטית - סמכותו של בית הדין הרבני לדון בשאלת עריכת ברית המילה".
עוד הוסיפו: "אם תישאר נטילת סמכות זו של בתי הדין הרבניים על כנה, התוצאה המיידית תהיה כפייה של ביצוע פרוצדורה כירורגית, שתוצאתה כאמור בלתי הפיכה, בקטין בן למעלה משנה, שלא מחמת צורך רפואי כלשהו של הקטין, אלא מכוחו של ציווי דתי גרידא".
העותרת אף ביקשה מבג"ץ צו ביניים המורה על עיכוב ביצוע של הקנסות, ועל עיכוב ביצוע ברית המילה,
עד לתום הדיון בעתירה.
בתגובה אמר מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, כי "פרשת ברית המילה" היא "הוכחה נוספת עד כמה חשוב לבטל את המונופול שיש לבתי הדין הרבניים בנושא הנישואין והגירושין ואת 'מרוץ הסמכויות' הנוצר בנושאים נילווים לגירושין, שעתה גלש גם לברית המילה".
לדבריו, "הקואליציה הנוכחית יוצרת הזדמנות נדירה להנהגת מסלול נישואים וגירושים אזרחיים בישראל, ולהכרה בנישואים של כל הזרמים ביהדות. משפט ברית המילה יזכיר לנו בשנים הקרובות עד כמה חשוב לא להחמיץ את ההזדמנות הזו"
לפני כשלושה שבועות דחה בית הדין הרבני הגדול, באופן תקדימי, ערעור שהגישה אישה על החלטת בית דין אזורי שחייב אותה למול את בנה, כפי שביקש האב. דייני הערכאה העליונה התרשמו כי סירובה של האישה למילת הבן איננה עניינית, אלא רק כלי לשיפור הישגיה במאבק הגירושין, ולפיכך אין לקבלה.
בית הדין הרבני הגדול אף הביע חשש כי המילה תהפוך לכלי במאבקי גירושין. הדיינים קבעו כי האב מחויב במצווה, וכי טובת הילד היא להיות נימול - בניגוד לטענת האם. "לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית", הוסיפו.
לפנייה לכתב/ת 
