למען עם ישראל: חובב תרם כליה לאלכס

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

"נולדתי בקיבוץ, שם הסיסמא הייתה שכל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו", מבהיר ד"ר שפירא, מנהל המחלקה הווטרינרית במועצת מטה בנימין. בשבוע שעבר הוא מימש את התפיסה הזאת, ותרם את הכליה לויינר.

חותמים על אדי - מצילים חיים

מעכשיו: אין הגבלת גיל בהשתלות איברים

חילופי זוגות: הנשים תרמו כליה - והצילו הבעלים

"לפי שלוש שנים קראתי כתבה בעלוני השבת על תרומות כליה והתחלתי לחשוב על זה. אחרי זה נחשפתי לסבל של חולי הכליות בתור מתנדב במד"א, וגם בן דוד שלי עבר דיאליזה וכבר קיבל תרומת כליה", הוא מסביר.

חותמים עכשיו:

• לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן
  

"לפני כחצי שנה קראתי כתבה עם הרב ישעיהו הבר מ'מתנת חיים'. אמרתי לעצמי שאני כבר נשוי, יש לי שבעה ילדים, כבר עשיתי אי אילו דברים בחיים ולא אפול למעמסה על אף אחד, אז זה יכול לעשות רק טוב".

"רציתי לעזור למי שצריך". מימין: אלכס ויינר וד"ר חובב שפירא(צילום: באדיבות המשפחה)

עבר השתלה לפני 10 שנים

ויינר נולד ברוסיה כשהוא סובל מבעיה בדרכי השתן. הוא עבר מספר ניתוחים לא מוצלחים עד שעלה לארץ בגיל 17 ועבר ניתוח שהצליח בישראל, אך מבחינת הכליות זה כבר היה מאוחר מדי – הן נפגעו והוא נזקק לתרומת כליה.

זו הגיעה כשהיה בן 29 כשאביו תרם לו, והכליה החדשה החזיקה מעמד במשך עשר שנים עד שלפני כשנתיים מצבו החל להידרדר והוא נזקק לדיאליזה. בגלל המצב הקשה של תרומות הכליה בישראל, ישנם מאות הממתינים בכל רגע נתון לתרומה, הוא פנה לעמותת 'מתנת חיים' שתעזור לו למצוא תורם חי.

ד"ר שפירא מספר שהוא רצה לבצע את התרומה ולשמור על כך כמה שיותר בסוד, אך לאחר שהבין שהפרסום עשוי לעודד תרומות שכאלה, הוא נרתם למשימה. "בהתחלה תכננתי להשאיר את הנושא ביני לבין הקדוש ברוך הוא, אבל אם יש משהו שיכול להקל על הסבל של חולי הדיאליזה אז אני בשמחה עושה את זה.

"אלכס הרי לא עשה שום דבר כדי שהכליות שלו לא יהיו בסדר, זה מקרי לחלוטין ויכול לקרות לכל אחד. אני מאמין שאנחנו פה כדי לתקן את העולם ובמה שאפשר להוסיף טוב. אני גאה לעזור בצורה הזאת לעם ישראל".

"אני מברך על כל תורם שמגיע לעמותה ומעוניין לתת מתנת חיים מעצמו לאחר. כיום אנחנו עדים לעלייה במספר השתלות הכליה בין זרים באמצעות העמותה. אני מקווה שמאגר התורמים יגדל ושהציבור לא יחשוש", אומר הרב ישעיהו הבר, מנהל "מתנת חיים".

השתלות מן החי - כ-60% מכלל השתלות הכליה

דבריו זוכים לחיזוק מפי פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון. "השתלות מן החי מהוות כיום כ-60% מכלל השתלות הכליה בארץ. זו ללא ספק אפשרות עדיפה על פני המתנה להשתלות מן המת, שעלולה לקחת מספר שנים.

"הסכנה בכריתת הכליה עבור התורם היא מינימלית ותמותה מהניתוח היא דבר נדיר. ההערכה היא שישנו מקרה תמותה אחד לכל 3,000 ניתוחים. התורם מתאושש ומשתחרר מהמחלקה תוך ימים ספורים ויכול לחזור לתפקוד מלא בתוך כחודש ימים", הוא אומר.

"גם לטווח הארוך, אנו מבצעים בדיקות קפדניות לתורמים לאיתור של סימנים מוקדמים של יתר לחץ דם, סכרת או כל סימני פגיעה כלייתית כך שהסכנה להתפתחות אי ספיקת כליות בתורם לאורך השנים הוא קטן ביותר.

"כיום, בשל הגבלת הסחר באיברים ברחבי העולם כולל מדינות בהן בוצעו בעבר השתלות אלו אין כמעט אלטרנטיבה לביצוע השתלת כליה בחו"ל. לכן האפשרות הטובה ביותר שנותרה היא ביצוע השתלה מן החי בארץ".