שתף קטע נבחר
צילום: רויטרס

הפגיעה בחמאס, המסר לנסראללה

היעילות של מערכת כיפת ברזל נגד הירי המסיבי של חמאס וגם הפגיעה בריכוזי אוכלוסייה הפריכו את התפישות של ארגון הטרור - ומעבירות מסר דומה גם לאויב מצפון, חיזבאללה. אבל ישראל עדיין לא חצתה את כל הקווים, וייתכן שנמנעת מלתקוף את בכירי חמאס רק כדי להימנע מפגיעה בהמונים

כבר שלושה שבועות מתנהל מבצע "צוק איתן", המערכה של ישראל מול חמאס ברצועת עזה. ניתוח של אופי הלחימה מצביע על שתי תפישות חדשות שעלולות לשנות את פניה של המערכה הבאה. ירי רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל הופך לכמעט לא רלוונטי הודות למערכת כיפת ברזל. חמאס הקדיש את מיטב משאביו לחפירת מנהרות ולייצור רקטות בינוניות לטווח 45 ק"מ עד 160 ק"מ.

 

עוד בחדשות:

 

הארגון היה בטוח שהוא יסב לישראל נזק רב ולא מעט הרוגים באמצעות הירי המסיבי. מערכת ההגנה של כיפת ברזל עלולה ביום שאחרי במבצע לשנות את התפישות של חמאס. ההשקעה העצומה ברקטות לא הוכיחה את עצמה, וייתכן שהמוחות מאחורי הזרוע הצבאית יחליטו להשקיע את המשאבים שלהם במקום אחר - גם אם לא את כולם, אז את מרביתם.

 

 
 

כיפת ברזל בפעולה      (צילום: AFP) (צילום: AFP)
כיפת ברזל בפעולה (צילום: AFP)

 (צילום: יריב מימון) (צילום: יריב מימון)
(צילום: יריב מימון)

התפישה השנייה של חמאס הייתה שלוחמה מתוך המרחב האזרחי תעניק להם יתרון כי העריכו שישראל לא תפגע במבנים ובריכוזי אוכלוסייה. גם תפישה זו קרסה. בישראל התקבלה החלטה מגובה בייעוץ משפטי ולפיה כל תשתית אזרחית המשמשת לפגיעה בישראל היא תשתית צבאית לכל דבר, ומכאן שהיא בת-פגיעה. לפיכך, במערכה הנוכחית הפציצה ישראל מסגדים ששימשו לירי רקטות, ובתים פרטיים הושמדו אם תחתם אוחסנו רקטות או נחפרו מנהרות. אפילו בית החולים וופא ששימש עמדת ירי של חמאס, פונה מיושביו והותקף.

 

זו הסיבה המרכזית לכך שמניין ההרוגים האזרחים במערכה הנוכחית גבוה מאוד. עם זאת, בישראל לא חצו את כל הקווים, וישנם מקומות שהיא נמנעת מלתקוף אף שהם משמשים מטרות לגיטימיות, וזאת מחשש לטבח המוני. ייתכן מאוד שישראל יודעת היכן נמצאת הנהגת חמאס, אך נמנעת מלתקוף אותה כי המחיר שהאוכלוסייה האזרחית תשלם על כך הוא גדול מאוד, אולי בלתי נסבל.

 

ניפוץ התפישות הללו הוא מסר ישיר לשכן מצפון, חסן נסראללה. תורת הלחימה בעזה נועדה לאותת לחיזבאללה כי תפישות שהנחו אותו עד עכשיו בנוגע למערכה הבאה מול ישראל, לא ירתיעו את ישראל מלהשיג את יעדיה. במילים אחרות, מי שמסתתר מאחורי אוכלוסייה אזרחית - אינו חסין עוד.  

נסראללה (ארכיון)         (צילום: AFP) (צילום: AFP)
נסראללה (ארכיון) (צילום: AFP)

במהלך המערכה ברצועה ולמרות הקרע שנוצר בין ציר איראן-חיזבאללה לחמאס על רקע מלחמת האזרחים בסוריה, נראה כי הצדדים מחזירים עטרה ליושנה, וניתן לומר כי מעבר לזריקות העידוד שנשמעות מביירות ומטהרן, באיראן מנסים כבר עכשיו לצייד מחדש את מלאי הנשק המידלדל של חמאס ושל שאר הארגונים. נכון להיום, שני שלישים ממלאי הרקטות של חמאס הושמדו או נורו לעבר ישראל.

 

חמאס משגר רקטה      ()
חמאס משגר רקטה

שיגור רקטות ממשגר תת-קרקעי       ()
שיגור רקטות ממשגר תת-קרקעי

לארגון נותרו רק עשרות בודדות של רקטות לטווח בינוני, כאלו המגיעות למרכז הארץ. גם מערך ייצור הרקטות ספג תקיפות ופגיעות משמעותיות. באשר למנהרות - צה"ל גילה עד כה 31 מהן אשר הוגדרו כמנהרות התקפיות. לא כל המנהרות שהתגלו היו בכשירות מבצעית ולא כולן נחפרו עד הסוף. לצד המנהרות בנה חמאס מפעלים ייעודיים לביטון המנהרות. עד כה הותקפו מהאוויר כ-15 מפעלים כאלה. ועדיין - סביר כי ישנן עוד מנהרות שלא התגלו ועוד מחרטות ומעבדות לייצור רקטות שלא הותקפו.

  

מצרים רוצה את אבו מאזן ברצועה

בינתיים המצרים ממשיכים להרוס מנהרות בציר פילדלפי. למרות המבצע של צבא מצרים על הציר - ישנן עוד עשרות מנהרות שעדיין לא נהרסו. צבא מצרים יושב גם ברפיח ומנטר מנהרות שנמצאות בתחילת חפירה.

 

לצד הפעולה המצרית ברפיח, מתקיים תיאום הדוק בגבול ישראל-סיני. בחצי השנה האחרונה מתוגבר כוח האדם לאורך הגבול. במשך המבצע נעשו כמה ניסיונות במעורבות חמאס והג'יהאד האיסלאמי לירות רקטות לעבר ישראל.

 

לפי שעה מצרים מסרבת לעשות תיקונים ביוזמה שלה להפסקת אש, למגינת לבו של חמאס. מבחינת מצרים, הפתרון לפתיחתו הקבועה של מעבר רפיח הוא הצבת כוח של אנשי המשמר הנשיאותי הכפופים לאבו מאזן גם במעבר רפיח וגם לאורך הגבול עם מצרים. לקהיר יש אינטרס שהרשות הפלסטינית תשוב לשלוט ברצועת עזה במקום חמאס, שמקושר אוטומטית לאחים המוסלמים. לפיכך, נוצרה כאן הזדמנות חיובית עבור ישראל להעברה הדרגתית ואטית של מוקדי הכוח ברצועה מחמאס לרשות הפלסטינית ולעומד בראשה - אבו מאזן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים