חושש שעשיתי טעות! לא הייתי צריך להתגרש
בעידן של אי וודאות, קשה מאד לבצע החלטות דרמטיות שעתידות להשפיע על המשך החיים שלנו. כך קורה שאנשים רבים חשים חרטה על פעולה שביצעו בתחום הרומנטי, כמו להתגרש מבן זוג שלהם. מתי מתרחשת אותה חרטה ומדוע היא רגש הרבה יותר חיובי משנדמה
חרטה מתרחשת כשהצֶפי מתבדה: פעלת למען תוצאה אחת וקיבלת תוצאה אחרת וגרועה. ממצאים מראים, כי אחד התחומים הרווחים ביותר להופעת חרטה הוא התחום הרומנטי. החרטה עלולה להופיע משני כיוונים: חרטה על שהתגרשתי או חרטה על שלא התגרשתי. במילים כוללות, זוהי חרטה על פעולה שנקטתי או חרטה על שלא נקטתי פעולה.
רגש החרטה מלווה בתחושות של צלילה, במחשבות על הטעות שנעשתה, בהלקאה עצמית על ההזדמנויות שאבדו, ובתשוקה גדולה להחזיר את הגלגל אחורה ולקבל הזדמנות שנייה. אין פלא, אם כך, שרגש החרטה משפיע על איכות חייו של האדם.
אכן, אנחנו חיים בעולם של אי-וודאות. העבודה לא בטוחה כמו פעם, הזוגיות לא לנצח כמו פעם ואפילו הילדים לא מחויבים להוריהם כמו פעם. החלטה בעידן של אי-וודאות ובתנאים של אי-וודאות עלולה לזמן חרטות גדולות, אבל בשום פנים ואופן אין זה אומר שעלינו להימנע מלבצע החלטות (גם זה סוג של החלטה).
מטרת הזוגיות הייתה ועודנה לעזור להוציא את "האני האידיאלי" האחד מהשנייה. שתי שאלות מכוונות למטרה זו: האחת, האם הזוגיות הקיימת יכולה למלא את התפקיד הנדרש, והשאלה השנייה היא – איך?
חרטה נוגעת לתשובה לשאלה הראשונה: האם זאת הזוגיות שיכולה למלא עבורך את ייעודה. נהוג לחשוב שזאת שאלת מיליון הדולר אבל היא לא. התשובה אומנם מורכבת, כמו החיים, אבל קיימת. יש כאלה שיודעים את התשובה ובוחרים להשלים עם המצב בגלל הילדים, הכסף, הפחד מלהיות לבד ו/או הפחד מעימות עם החברה. אבל יש כאלה שלא יודעים את התשובה והפחד לאבד זוגיות, שיכולה אולי להשתפר, מקפיא כל פעולה קיצונית.
אז הם ממשיכים לחיות יחד, עם עליות קטנות וירידות גדולות, כשהלב מתפלל לאיכות חיים אחרת וכואב את החמצת ההזדמנויות הנפלאות שהיו יכולות ליפול בחלקם. עוצמת החרטה על אי-הפעולה גבוהה, כשהנתון המדאיג יותר הוא שעוצמת החרטה מתגברת עם השנים כשהתקווה לשינוי בתוך הזוגיות מתבדה. חרטה על אי-פעולה מאפיינת אנשים בנישואים אומללים העלולים להימשך לכל אורך החיים. בני המזל יתעוררו מתישהו. אומנם מאוחר - בגיל 40, 50 ואפילו 60, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. ראוי להזכיר כי יש זוגות רבים אשר יוצאים מהמשבר הזוגי חזקים יותר ומחוזקים הרבה יותר. אבל הם נקטו פעולה ויצרו שינוי בתוך הזוגיות שלהם.
חרטה על פעולה
כשאתה מוצא את עצמך לבד (בחגים למשל), או לחילופין - בזוגיות שנייה ואומללה, באופן בלתי נשלט אתה מתחיל לערוך השוואה לזוגיות הראשונה. אלא מה? ממרחק, הזוגיות הראשונה נראית אחרת. זוכרים יותר את הרגעים הטובים ופחות את המתח, הפגיעות, העקיצות, הביקורת, הזלזול או הדומיננטיות שמנעו ממך להיות מי שאתה. זוכרים את המחוות הקטנות במקום את הרגשת הפחד ששלטה בזוגיות ואת השקרים שהם בדרך-כלל תוצאה ישירה של הפחד. זוכרים את הסקס במקום את הרגשת החנק.
קשה עוד יותר לראות את השינוי הגדול שהגרוש/ה שלך עשה בזוגיות החדשה שלו. הוא יותר רך ומתחשב, יותר רגיש ומלא נתינה. אני זו שהייתי יכולה לזכות ברוך הזה. החרטה, על שהמצב היה יכול להיות אחרת לו רק הייתי מחליטה אחרת, היא הכואבת ביותר וההרהורים מכרסמים את הנפש: אולי לא נלחמתי מספיק על הנישואים שלי? אולי וויתרתי מהר מידי?
מה עושים?
לפני הכל, כדאי לדעת שחייבים לפעול לשינוי מפני שלרגש החרטה יש נטייה להחמיר עם הזמן (או הגיל), והוא רק הופך לעוצמתי יותר לגבי החלטות הפיכות (כמו האפשרות לנקוט פעולה ולהתגרש או להחזיר את הגרוש/ה שלי אלי) ונימצא בקשר חיובי עם סימפטומים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כמו רמות גבוהות של חרדה ודיכאון. כדאי גם לדעת נתון אופטימי: החרטה יכולה לעורר שינוי התנהגותי והוא המבחין אותה מרגשות שליליים אחרים כמו: כעס, אכזבה, קנאה, אשמה, עצבות ובושה.
כך, למשל, במחקר שבחן את ההבדלים בשינוי ההתנהגותי בין חרטה לאכזבה, נמצא כי אנשים שהתאכזבו משירות לקוי נטו להתלונן על השירות ולספר זאת לאחרים בזמן שאנשים שחוו חרטה נטו להחליף את ספק השירות ופחות לספר זאת לאחרים. רכיב האחריות האישית שבחרטה דוחף את האדם לחפש את הסיבה להחלטה שהתבררה כלא נכונה (כמו למשל, "נכשלתי בבחינה כי לא למדתי מספיק"). בירור המקור לטעות יוביל לשינוי בהתנהגות (ללמוד יותר לפני המבחן הבא) כמו גם להימנעות מהתנהגויות העלולות להכשיל את המטרה (בילוי מאוחר במסיבה ערב הבחינה).
ההארות שהחרטה מביאה, ביחד עם הדחף הטבעי להשיג יותר בתרבות של שפע, מייחדות לרגש החרטה כוח מניע בטווח הארוך. במקרה של יחסים בין-אישיים החרטה אמורה להאיר את החלק שלך בכישלון היחסים ולערוך בו שינוי. לכל אדם יש חסרונות שעליהם הוא צריך להתגבר: חשדנות, קושי בקבלת החלטות, שתלטנות, פסימיות, חוסר תמידי בסיפוק, מניפולטיביות, היעדר ביקורת עצמית, חוסר יוזמה ונטייה לדחות דברים, קמצנות, פזרנות, חטטנות.
כל אלה הם רק כמה דוגמאות לקשיים שעומדים בעוכרינו. אלה הגורמים המביאים לתוצאות לא רצויות בנישואין או במבוי הסתום שנקלעת אליו בגירושין. רוב הסיכויים שהגְרושים יגלו כי הגורמים למבוי הסתום שהגיעו אליו, הם אותם גורמים שהביאו לגירושין.
לכן, התייחסו למרכיב האחריות האישית שבחרטה באופן רחב ומעמיק יותר (חשפו באומץ את החסרונות שלכם) וטפלו בהם. היום יש טיפולים קצרי מועד המאפשרים להשתחרר מחרדות וממחסומים המעכבים אותנו (אני לא הכתובת לכך). השתמשו בכוחה של החרטה כדי לפעול לשינוי התנהגותי ולתוצאות רצויות.
ד"ר אורלי בלומברג- מזרחי, Ph.D בתחום הפשרות בנישואים, חוקרת ומרצה, מתמחה בזיהוי הפוטנציאל בזוגיות. בעלת הקליניקה "בלב שלם".
