מרגישים כל הזמן החמצה בחיים? כך תתגברו

החמצה היא הזדמנות שלא יצאה אל הפועל. משהו שרצינו, שקיווינו אליו, שהיה יכול להיות. איך היו נראים חיינו אם היינו מי שיכולנו להיות? אם היינו משיגים את כל מה שיכולנו להשיג?

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו

החמצות הן חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. אבל יש בינינו שמחמיצים הרבה יותר. מחמיצים אהבות, הזדמנויות כלכליות, הזדמנויות בכלל. וכנראה שלא סתם למילה החמצה יש ריח חמוץ, ריח של הזדמנות שנשארה מרחוק להעלות עובש ואבק.

להתמודד עם האובדן

בדקו עצמכם: האם אתם סובלים מ"כמעט דיכאון"?

המגיפה השקטה: איזה טיפול הכי יעיל לדיכאון

המחמיצים הכרוניים

המאמר הנוכחי מוקדש לניסיון לאפיין את המחמיצים הכרוניים – בפרט את דרך חשיבתם - ולפרט את הדרך שבה אפשרי עבורם להשיג יותר ולהחמיץ פחות.

שיקול הדעת של כל אדם העומד בפני הזדמנות אפשרית בנוי, ברוב במקרים, מנוסחה כמעט מתמטית: המשמעות שיש להזדמנות עבורו אל מול מחירה של הדרך, המיומנויות האישיות ומחיר הכישלון.

כלומר, אנחנו מנסים לשקלל איכשהו את הכמיהה שלנו (לאדם כלשהו, לעבודה אחרת, לשינוי בחיים) אל מול הסיכויים והמאמצים שנשקיע בדרך. הבעיה היא שרובנו, בבואנו לחשב את סיכויי ההצלחה, לא לוקחים בחשבון את מה שניתן לכנות "התוצאות החלקיות".

תוצאה חלקית היא המקום שאליו מובילה הדרך, גם אם לא הגענו אל היעד שאליו התכוונו מלכתחילה. תוצאה חלקית שכזו יכולה להיות צעד אחד לקראת המטרה, לימוד מיומנויות חדשות, הכרות עם אנשים חדשים, מקומות מרתקים, אפשרויות חדשות.

תוצאה חלקית יכולה להיות גם מציאת מטרות ויעדים אחרים, חדשים, שלפעמים מתגלים כטובים בהרבה מהמטרה המקורית אליה שאפנו. אבל, תוצאות חלקיות שכאלה הן בלתי ידועות מראש, ומתגלות בהדרגה רק למי שמנסה.

לא רואים את ההזדמנות בגלל דיכאון וחרדה

חוסר יוזמה ואומץ לנסות להשיג יכול להיות מצב זמני. מצב שכזה נובע, פעמים רבות, ממצבים נפשיים של חרדה ודיכאון. במצבים כאלה, אנחנו לא מצליחים בכלל לראות את ההזדמנויות הנקרות בדרכנו. אנחנו פשוט מדוכאים מדי.

לפעמים, אנחנו רואים את ההזדמנות אבל שיקול דעתנו משובש: סיכויי הכישלון נראים גדולים בהרבה מכפי שהם באמת, והאפשרות להיכשל נראית איומה וקטסטרופלית. הדיכאון מעוור את עינינו מלראות את הסיכוי להצליח, ומהאפשרות להשיג תוצאה חלקית שהיא טובה בהרבה ממאום.

לכן, מצבי דיכאון וחרדה מונעים מאיתנו לנסות, וההחמצה לכן מובטחת. מן הסתם, לא כל מה שאנחנו מנסים מצליח בסופו של דבר. כמובן, גם אם קיימת הצלחה בסופו של דבר, הדרך רצופה טעויות וכישלונות.

ישנם אנשים – בין אם בגלל קווי אופי מסויימים ובין בגלל שהם סובלים מחרדה ומדיכאון – שאינם מסוגלים לסבול את הרעיון שיטעו. הרעיון שיכשלו לחלוטין נראה עבורם נורא אפילו יותר. לכן, משפטים עממיים כמו "מי שעושה, טועה" ו-"הדרך להצלחה רצופה כישלונות" נראים להם מאיימים מאוד.

חשש, פחד, חרדה ואימה, יחד עם חוסר האמונה ביכולת וחוסר תקווה, הם אבות המגבלות על היוזמה ועל האומץ.

כיום ידוע, שברוב המקרים אופיו של אדם ניתן לשינויים נקודתיים, אם רק יחליט על כך ויהיה מוכן להתאמן עד להשגת המצב הרצוי לו. לגבי דיכאון וחרדה, יש לנו כיום כלים מעולים - פסיכיאטריים, פסיכולוגיים וגם פיזיולוגיים - שיכולים לעזור. יש גם כלים לעזרה עצמית כגון ספרים לטיפול עצמי ותוכנות אינטרנטיות.

אם אתם נמנים על המחמיצים, אנחנו מעוניינים להציע דרך פסיכולוגית פשוטה שיכולה לעזור לכם להפסיק להחמיץ. אנחנו ממליצים לעשות את הצעדים הראשונים עם הזדמנויות יום-יומיות שאינכם מנצלים. אחרי שתתרגלו ויהיה לכם ניסיון חיובי, תוכלו לעבור גם להזדמנויות גדולות יותר שנמצאות כבר או שיקרו בדרככם בהמשך.

מחמיצים כרוניים? 10 שלבים להגיע ההצלחה

לשם כך, הכינו 10 גיליונות פוליו ובראש כל אחד מהם רשמו שינוי רצוי אפשרי קטן, שקשור במשפחה, בלימודים או בעבודה, בתחביבים בשעות הפנאי או בכל שטח אחר שאתם כבר עוסקים בו. מתחתיו רשמו את התשובות לשאלות הבאות:

1. מה ארוויח אם אגיע להצלחה?

2. מהם השלבים שעלי לעבור כדי להשיג את השינוי הרצוי?

3. עד כמה קשה להגיע אל היעד?

4. מה במציאות יעזור להשיג את התוצאה הרצויה?

5. אילו מיומנויות שיש לי יסייעו לי בכך?

6. מה יקרה אם לא אשיג את המטרה?

7. מה יכול לגרום לכך שהמטרה לא תושג?

8. מה אני יכול לעשות כדי להפחית את ההפרעה של הסעיפים שרשמתי בתשובה הקודמת?

9. אילו כלים יש לי כדי להתמודד עם טעויות וכישלונות שצפויים לי בדרך?

10. האם אני זקוק לעזרה? אם כן, מי יכול לעזור לי?

לאחר שמילאתם את דפי 10 השינויים הרצויים, קחו אותם לאדם שמכיר אתכם ושאתם סומכים על שיקול דעתו. בקשו ממנו למלא עבורכם 10 דפים מקבילים לגבי אותן המשימות. עליו לרשום את דעתו לגביכם ולגבי המשימות.

מכיוון שהסיכוי שכל 10 המשימות יצליחו הוא אפסי, נגדיר "הצלחה" בכך שרק כמה מהמטרות יושגו. באופו שכזה, נתרגל גם את היכולת להיכשל ולהמשיך לפעול. לאחר מכן, חשוב לזכור שאת ההצלחות שהושגו יש גם לשמר. לפעמים, זו משימה לא פחות מאתגרת.

לכן, מיד בתום השגת היעד, תכננו את הצעדים שיאפשרו את שימור ההישגים. אם המטרה קשורה לאדם נוסף, אנחנו ממליצים לבצע את השלב הזה (תכנון וביצוע) במשותף. אם אתם בכל זאת נתקעים, מומלץ להיוועץ בפסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי.

 
הכותב הוא רופא ומומחה בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי במכון פסגות, משתתף בכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה בחוויית ההחמצה ויתקיים בסינמטק ב6 בנובמבר בשיתוף המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, מכון פסגות ומשרד הבריאות