שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרבנים נכנסו למקווה, אני הייתי ערומה
    "נתבקשתי להפסיק לצווח, ולא הפסקתי עד שהגברים יצאו. הבלנית הלבישה לי את הכותונת, הכניסה לחדר את אותם הגברים, והטקס נמשך. טבלתי כשדמעות של עלבון זולגות על פניי. נתבקשתי לצעוד עם הכותונת שנדבקה לגופי מתוך מימי המקווה, ולומר מולם את התפילה. תם הטקס. הרגשתי מחוללת"

    עמדתי שם לפני עשור כמעט, ערומה כביום היוולדי בתוך המקווה הקטן, כשהמים מכסים את גופי עד הכתפיים. לאחר שטבלתי, נאחזתי בסולם הקטן עם המדרגות שמובילות מעלה, מתוך בריכת המקווה, על מנת לשים עלי כותונת. ידעתי שאחרי שאני טובלת מול הבלנית – תורם של שלושה גברים להיכנס, דיינים ממערך הגיור, ואז אצטרך לטבול גם מולם - הפעם עם כותונת לעורי.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

     

    עוד טרם הספקתי לצאת לחלוטין מן המים ולהתעטף בחלוק - ולחדרון הקטנטן נכנסו במפתיע, מבלי לדפוק אפילו, שלושה דיינים בחליפות מהודרות. ואני עומדת מולם רועדת וערומה, מנסה לכסות את מבושיי.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    בעיניי עבר כמעט נצח מהרגע שבו התחלתי לצווח מלוא גרוני, ועד לרגע שבו הבלנית המבוהלת רצה אלי והושיטה לי את החלוק שהבאתי עמי. לא היה זמן להלביש עלי את הכותונת, ולכן היא עטפה אותי עם החלוק הביתי שלי. הבלנית רעדה - וכך גם אני.

     

    נתבקשתי להפסיק לצווח, ולא הפסקתי עד שהגברים יצאו מהחדר. לאחר שיצאו, הבלנית הורידה ממני את החלוק, הלבישה עלי את הכותונת, הכניסה לחדר את אותם הגברים, והטקס נמשך. טבלתי בפניהם עם הכותנות עלי, כשדמעות של עלבון זולגות על פניי. נתבקשתי לצעוד עם הכותונת שנדבקה לגופי מתוך מימי המקווה, להתייצב מולם ולומר את התפילה. זהו. תם הטקס. הרגשתי מחוללת.

     

    שלושה רבנים וחלוק

    הסיפור שלי הוא סיפורן של נשים רבות העוברות את תהליך הגיור האורתודוקסי, וזו גם הזעקה שלהן. אני, שלא הולכת אפילו לגבר גניקולוג ומעדיפה אישה, הייתי צריכה לעמוד בסיטואציה מביכה מול שלושה גברים דתיים.

     

    לאחרונה, בעקבות חשיפת פרשת הרב שצילם מתגיירות בעודן טובלות במקווה בארצות הברית, נחשף הציבור, כמעט לראשונה, לתהליך המטריד והמשפיל שנאלצות לעבור גיורות הטובלות במקווה בסוף מסלול הגיור גם במדינת ישראל, מתוקף העובדה שהן מחוייבות לטבול במקווה בנוכחות של שלושה גברים.

     

    רבות מהן עוברות הטרדה מינית עוד לפני הטבילה במקווה - כשהגברים הדיינים מסתובבים בחדר ההמתנה, ושואלים שאלות אינטימיות את הגיורות העומדות לטבול. מעדויות אישיות של נשים שאני מכירה, יש מי שצבטו לה בישבן, אחרת שדיין ליטף את הירך שלה, אך אף אחת לא מעזה להתלונן. כפי שהסבירה לי הבלנית, בדמעות: אל תעשי מהומה, הם צריכים לחתום על התעודה שלך.

     

    איך זה עובד? ראשית, האישה מתבקשת להתקלח, ומהמקלחת היא נכנסת בעירום מלא לתוך מימי המקווה - וטובלת פעם אחת לעיניי בלנית שנמצאת איתה לבד. מיד לאחר מכן, הבלנית אמורה להגיש לה כותונת או חלוק רחב, והטובלת נכנסת היישר למימי המקווה. בנקודה זו אמורים להיכנס לתוך חדר הטבילה שלושה דיינים, שבפניהם האישה אמורה לטבול שוב, הפעם עם החלוק - בנוכחותם ובנוכחות הבלנית.

     

    יחסי כוחות בעייתיים

    המצב שבו האישה אמורה להיכנס למקווה, ולטבול כששלושה גברים עומדים מעל לראשה ועוקבים בעיניהם אחרי תנועות טבילתה על מנת לקבוע האם הטבילה עומדת בסטנדרטים של טבילה כשרה - הוא מצב לא צנוע בעליל: לא מבחינת הטובלת, ולא מבחינת הדיינים.

     

    המצב שבו האישה אמורה להיכנס למקווה, ולטבול כששלושה גברים עומדים מעל לראשה ועוקבים בעיניהם אחרי תנועות טבילתה – אינו  צנוע בעליל (צילום: נורית יעקבס-ינון, סרטי אלומה)
    המצב שבו האישה אמורה להיכנס למקווה, ולטבול כששלושה גברים עומדים מעל לראשה ועוקבים בעיניהם אחרי תנועות טבילתה – אינו צנוע בעליל(צילום: נורית יעקבס-ינון, סרטי אלומה)

     

    לא רק עקרון הצניעות הולך לאיבוד בתהליך. נכנסים לכאן גם יחסי מרות ומצב הנחיתות הברור של הטובלת, שזקוקה לחתימתם של שלושה גברים אלה כדי לסיים את הליך הגיור. אם נוסיף לזה את העניין המגדרי, אין פלא שעולה חשש אמיתי לניצול, ובעיקר ניצול מיני. אגב, לא רק נורמות הצניעות של ההלכה היהודית נרמסות כאן, כי אם גם נורמות הצניעות האוניברסליות המקובלות במאה ה-21.

     

    החשש שעלה במסדרונות הרבנות בעקבות חשיפת העדויות, פתח דיון ער בנושא הכוח הרב שניתן בידי רבני הגיור בכל הקשור ליחסי הכוחות בינם לבין המתגיירות, ובין היתר, הציף את החשש מניצולו של המצב לטובת קבלת טובות מיניות ואחרות מהמתגיירות הנתונות לחסדיהם.

     

    האם צניעותן של נשים המבקשות להשתייך לעם היהודי אינה בעלת ערך? האם המעמד שבו גברים צופים באישה טובלת, נחשב לצנוע יותר בהשוואה, למשל, לשמיעת שירתה של אישה?

     

    ולו בשביל "מראית עין"

    אתם שואלים היכן הבלנית, "מלכת המקווה"? לרוב היא עומדת בצד, מובכת מהסיטואציה. ואיפה הגיורת? היא לא באמת יכולה להתנגד. מבחינתה הטבילה היא סוג של "סיום מסלול כומתה". היא לא יכולה להגיד "לא", כשכל מה שמפריד בינה לבין הפיכתה ליהודייה כשרה זה צלילה אינטימית לעיני שלושה גברים. ומה עם הדיינים? אני משוכנעת שחלק גדול מהם היו מעדיפים בעצמם שלא להיות שם. גם הם קורבנות של השיטה.

     

    המכרזים שמוציא משרד ראש הממשלה לקליטת גברים שישמשו כבית דין עבור טבילת גירות במקוואות, מנציחים מצב תמוה זה, שבו לא נדרשת שום הכשרה דיינית ספציפית. ברבנות טוענים שהדיינים בדרך כלל עומדים רחוק ובקושי מצליחים לראות משהו. אבל כל אישה שאי פעם ביקרה בבריכת המקווה, יודעת שזה פשוט כמעט בלתי אפשרי פיזית.

     

    וגם אם חלקם באמת משתדלים להתרחק משפת הבריכה - עדיין יש כאן עקרון של "מראית עין". איך זה נראה כששלושה גברים
    עומדים למראשותיה של אישה שנמצאת בתוך המים? מאוד ברור לכולנו, ובמיוחד לנשים דתיות שטובלות בבגדים בבריכה, למשל, מה קורה לבגד, חלוק או כותונת כשהוא בא במגע עם המים. הוא מתנפח, מתרומם, נצמד, חושף את מתאר גופה של האישה.

     

    בשיח ההלכתי המתקיים בנושא, כתבה הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי כי יש להציע פתרונות הלכתיים חלופיים למעמד הזה. אחד הפתרונות שהציעה היה למנות אישה לתפקיד. אני קוראת לנשים בישראל - חילוניות כדתיות, ולגברים החילונים והדתיים לפנות לרבנות הראשית, בדרישה להוציא הוראה מפורשת, הלכתית וברורה שנשים בלבד מטבילות נשים. ואידך זיל גמור.

     

    הכותבת פעילה בקבוצת "דור 1.5" של צעירים דוברי רוסית .

     

    הקרנת טרום בכורה של הסרט התיעודי ״ושרה מגיירת את הנשים - אישה וחלוק: סיפור המעשה״ (בבימויה של נורית יעקבס ינון, ״סרטי אלומה״), תתקיים בפסטיבל הסרטים היהודי ב"סינמטק" ירושלים, בחנוכה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הרבנים נכנסו למקווה, אני הייתי ערומה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים