איך לא להציל את חברה שלך מיצר הרס עצמי
אל תנסו להציל, להסביר או להטיף. אם בני הזוג שלכם סובלים מיצר הרס עצמי מפותח, יש דרכים אחרות שניתן לפעול לפיהן. עדי קמחי עם הטיפים
שחר (השם האמיתי שמור במערכת) יושב מולי מתוסכל. הוא תוהה איך יוכל לעזור למיכל, זוגתו בשנה האחרונה, לצאת מהבור המטורף הזה שלה. מיכל חשפה רק לפני חצי שנה את הפרעת האכילה שלה, או יותר נכון - נתפסה "במקרה" מקיאה כשחשבה ששחר נרדם. מאז אותו ערב הלך ונחשף בפניו עולמה המקביל, אותו היא הסתירה היטב מכל העולם ואשתו, עולם שהפך להיות גם עולמה המקביל של מערכת היחסים שלהם.
תבינו, מיכל כמו רבים שסובלים מיצר הרס עצמי, מנהלת חיים לתפארת. יש לה קריירה מצליחה, היא מוקפת חברים, יש לה משפחה נפלאה, ותסביך עם הגוף שלה, כמו לרבים אחרים. ברור ששחר לא חשד בכלום בחצי השנה הראשונה, למה שיחשוד? אבל מרגע שהבין את המתרחש, משהו חדש קרה במערכת היחסים שלהם - מבת זוג רגילה, הפכה מיכל לבת זוג טיפולית.
ברגע שהסוד שלה נחשף, איתו נחשף גם הקישקע שלה, מערכת היחסים הקשה עם עצמה, וברגע שזה קרה היא הרשתה לשחר יותר ויותר לראות את הנפש שלה - את המערבולות, הדיכאון, הבושה והשנאה העצמית. מזוגיות "רגילה" הפכה הזוגיות שלהם לכזו בה שחר מרים את מיכל, שומר עליה באלף עיניים ומנהל איתה שיחות הנעות בין העצמה ובין נזיפות והפצרות. הוא כבר לא רק בן זוג אלא שומר הסף מפני תהומות נפשה, והרבה פעמים התחושה שלו שהוא במקום השני אחרי ההתמכרות שלה ליצר הרס עצמי.
רק הסובל יכול לעזור לעצמו
זה יכולה להיות הפרעת אכילה, התמכרות כזו או אחרת, אובססיה או התנהגות קיצונית ולרוב כל אלו זוכים בביטוי נוסף כמו דיכאון או חרדה. יצר הרס עצמי לובש צורות שונות ומשונות, וההתמודדות איתו לבני הזוג היא אחד הדברים הקשים. אז איך אפשר לעזור למיכל או לפרטנר שלכם לצאת מיצר ההרס העצמי? מממ... התשובה די עגומה. אתם לא יכולים ממש להציל אף אחד מעצמו, ולא משנה כמה אתם אוהבים אותו וכמה הוא אוהב אתכם בחזרה.
זה גם לא התפקיד של בני הזוג להיות המטפלים של אהוביהם. למה? כי קודם כל, אי אפשר לעזור לאדם שעוד לא בשל לעזור לעצמו, אבל יותר מזה, זה משעתק יחסים לא הדדיים, מייצב מערכות של חזק וחלש ויכול לגרור הרבה כעס ותסכול. אז מה כן לעשות?
1. לאהוב ללא תנאים
אל תנסו להציל, להסביר או להטיף. כל מה שהפרטנר שלכם רוצה לשמוע במצב כזה, אחרי שחשף את מבושיו (וכן, זו החוויה של מי שחושף בפניכם את יצר ההרס העצמי הממכר שלו – בושה אדירה) הוא שאתם אוהבים ותומכים בו לא משנה מה, שהוא נפלא בעיניכם ושהוא חזק וגיבור. תגידו לו כמה אתם יודעים שקשה לו, מעריכים את המאמצים שלו וגאים בו על ההתמודדות.
2. המלצה לטיפול
דרבנו את הפרטנר שלכם ללכת לטיפול, אך אל תדחקו בו יותר מידי. מדובר באיזון עדין בין לדחוף לכיוון מבלי לדחוף. עזרו לו לעשות את הצעדים הראשונים. אתם יכולים לאסוף עבורו המלצות על מטפלים רלוונטיים, לשלוח לו כתבות בנושא או אפילו מה ששחר עשה אחרי שמיכל התנגדה לטיפול אישי - ללכת לטיפול זוגי ובמרחב הזה להעלות את העניין. לרוב, הטיפול ימשיך עם מי שסובל מאותו יצר הרס עצמי וזו יכולה להיות התחלה ענקית לשינוי.
3. להשאיר את היצר בחוץ
באופן טבעי, אחרי שנחשפים לאירוע כזה, הוא הופך להיות ה-דבר שמתעסקים בו, וכל יתר הדברים שמרכיבים מערכת יחסים נזנחים. ברור שזה קורה כי אכפת לכם מהאהוב שלכם, אבל זה ממש לא עוזר לעניין אלא רק מחריף אותו. להתעסק ביתר האספקטים של הזוגיות מוציא את הפוקוס והעוקץ מ"העניין" ומקל על הפרטנר לא לתת לזה כזה משקל בחיים.
אגב, חשוב שתבינו, זה לא קשור בכם ולכן זה לא אישי. זו לא בחירה על פניכם ולא משהו שעושים לכם דווקא. ואם אתם מרגישים שלא נכון לכם להיות במערכת היחסים הזו, שאין לכם מקום או שיש כאן מימד של התעללות – אתם צריכים להרפות ולהמשיך הלאה. אני מציינת כביכול את המובן מאליו, אבל כשמערכת היחסים כזו והאלטרואיזם שלנו עובד שעות נוספות, המצפון לרוב אינו מאפשר לשחק עם האופציה.
הכותבת מאמנת אישית וזוגית במרכז "נקודתיים"
לפנייה לכתב/ת 
