שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תענוג בכל טיפה: גראפה
    אם מיטב השפים הצליחו, גם אתם יכולים לשים את כל הדעות הקדומות בצד וליהנות מהמשקה המתקמבק, ששוטף את הברים והמסעדות בארץ. מהישראלית המדוברת של מזקקת יוליוס הגלילית ועד לצ'הצ'ה מגאורגיה - 8 תזקיקים מצטיינים מרחבי העולם בסגנון גראפה

    אחרי רום, ג'ין, ורמוט ויינות מתובלים אחרים, שרי יבש ואפילו קאמבק קצרצר של יין פורט - נשטפת סצנת האוכל המקומית בגל ארומטי של גראפה.

     

    בישראל, הכל החל מקפריזה של איש אחד. המשקה המחוספס, שמיוצר מגפת ענבים בעיקר בצפון איטליה (אבל לא רק. נגיע לזה בהמשך), סבל כאן מיחסי ציבור

    גרועים למדי במשך שנים, עד שיואב שמעוני, שחזר אז ארצה משהות ארוכה בחו"ל, החליט לייבא ארצה את הגראפות החלקות והנעימות של מזקקת פולי , לפני כעשור.

     

    יחד עם השותף אבי בהר, הם עשו נפשות למען המשקה ולאט לאט, בעקביות מרשימה, הצליחו הגראפות של פולי להוות חלק בלתי נפרד מנוף כל בר של מסעדת יוקרה בארץ וביתר שאת מאז השיקו את הגראפה הכשרה הראשונה בעולם. המאמץ השתלם ובשנה האחרונה החל השוק להתעורר באופן משמעותי. שחקנים חדשים נכנסו לתמונה ובראשם מזקקת יוליוס המקומית של יובל "ג'וּב" הרגיל, שמייצרת בגליל מספר סוגי מארק - שמו הצרפתי של תזקיק גפת הענבים - מתוצרת איזורית ולאחרונה גם ברנדי.

     

    ולמה לא בעצם? הארומות הנפלאות, הטעם החד והסגולות הרפואיות ("זו תרופה - המחטא הכי טוב שיש לגרון כנגד התקררויות!", הבטיח לי פעם, בעינים בורקות, רופא מחליף ממוצא גאורגי בקופת החולים שלי, והמליץ לי לשתות כוסית אחרי האוכל, על מנת למנוע דלקות לוע, גרון, שקדים וכל מה שביניהן בעונות המעבר. הבטיח וקיים) - מצדיקות לשים את הדעות הקדומות בצד ולתת לגראפות "הגל החדש" המודרניות של חבלי פריולי, פיימונה וונטו צ'אנס, עם אספרסו , אחרי האוכל או סתם כך, חם או קר. נסו ולא תתאכזבו.

     

    1. נונינו - Grappa Nonino

    גראפה, בדומה לקפה וויסקי, הוא משקה שבאופן מסורתי היה נוצר בתהליך של בלנדינג - ערבוב נוזלים ממספר סוגי ענבים וחלקות כשהמחשבה היא שהשלם שווה ובעיקר מורכב יותר יותר מהחלקים. 

     

    נונינו, מהמפורסמות והפופולריות שמזקקות הגראפה האיטלקיות, הייתה הראשונה לשווק גראפות שנוצרו מסוג אחד ויחיד של זן ענבים לפני כ-40 שנה. התוצאה - חלקה, אלגנטית ונעימה מאד לשתייה ומיוצרת עד היום על ידי בנות המשפחה של המייסד.

     

    גראפת המרלו היא פייבוריטית אישית, עם ניחוח ייחודי, נעים ולא אופייני של מאפים. למרבה השמחה, מזה מספר חודשים ניתן להשיג אותה בארץ, כחלק ממבחר גדול ומרשים שמייבאת חברת "הכרם" (210 שקלים).

     

    עוד במבחר: גראפת ריזרבה קטיפתית (מיושנת בחבית 3 שנים לפחות) וכן ונדמיה (Vendemmia, 180 שקלים) ארומטית מענבי פינו, פרוסקו ומלוואזיה, שמשמשים בין השאר ובאופן מסורתי את תעשיית היינות המבעבעים של האיזור. תמורה מעולה לכסף - מומלץ בחום.

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    2. וילה סנדי - גראפה די פרוסקו

    היקב שמזוהה יותר מכל פרוסקו ומעבעבעים איכותיים נוספים מצפון איטליה, מייצר גם את אחת הגראפות הלבנות המענגות ביותר שטעמנו במסגרת הכתבה הזו.

     

    היא נוצרת מגפת ענבי פרוסקו לבנים, שמשמשים את היקב לייצור מבעבעיה. גראפה קלילה ואידאלית למתחילים, עם תג מחיר אטרקטיבי - 125 שקלים. להשיג ברשת חנויות "דרך היין".

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

     

    3. בלאן דה גליליי - גוורצטרמינר

    מזקקת יוליוס הפכה במהרה לגאווה מקומית, סיפור הצלחה מרשים שרק הולך וצובר תאוצה. לפני מספר שנים החל העיתונאי יובל "ג'וּב" הרְגיל, בנסיונות זיקוק בגליל של מארק - השם הצרפתי לתזקיק גפת הענבים שקרוי באיטליה גראפה, לו הוא קורא "מארק דה גליליי". את התוצרת שבקבק בבקבוקים נאים ופחוסים, הוא טפטף במשורה למסעדות וברים בתל אביב כדוגמת הבאסטה, המנזר "בית תאילנדי", "חוות צוק" ועוד, כשכיום ניתן למצוא אותה כמעט בכל מסעדה שמכבדת את עצמה. 

     

    מבציר לבציר, נוספים למבחר סוגים חדשים של מארק, אותם הוא מזקק מגפת הענבים של יקבי דלתון, רקנאטי וכישור.  באופן אישי, נעם לנו במיוחד בלאן דה גליליי שנוצר מענבי גוורצטרמינר - ארומטי, חלק, עם ניחוחות פרחוניים עדינים, שגם מצליח להיות מורכב להפתיע. מתנה נהדרת למי שיצליח להניח את ידיו על אחרוני הבקבוקים מהבציר האחרון. 210 שקלים. להשיג בחנויות יין מובחרות.

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

    4. פום פאס - גראפה נביולו ריזרבה

    מי שגר באירופה - ובפרט מי שביקר בגרמניה בשנים האחרונות - התוודע כבר בוודאי אל פום פאס (Vom Fass), רשת חנויות האלכוהול ומוצרי הפיינשמקרים הגרמנית, שמוכרת את הפריטים בחנויות מחביות וכלים שקופים וגדולים, הישר לבקבוקים בגודל התחלתי של 100 מ"ל. 

     

    הרשת, שלהּ סניף מלא בכל טוב גם ברמת אביב (מרכז שוסטר) ובקרוב גם בשוק שרונה, עברה בשנים האחרונות מהפכת איכות. ניתן למצוא בה משקאות ממזקקות ויצרנים ארטיזנליים וותיקים במחירים משתלמים, בוודאי שהשוואה לאיכות. בקיצור - שווה ביקור אם אתם בסביבה.

     

    ולעניינינו. מקרב מבחר הגראפות המרשים של פום פאס מגיעות לארץ הרוב - גראפה ברונלו וכן נביולו מחבל פיימונטה שבמערב איטליה, גראפת קיאנטי, מוסקטו וגם רצ'וטו אמרונה מוואלפוליצ'לה. כולן טובות ומומלצות כאשר זו מגפת ענבי הנביולו, שמיושנת 3 שנים בחביות, מתעלה מעליהן ומספקת תמורה מעולה למחיר - 33 שקלים ל-100 מ"ל. ניתן להשיג באופן בלעדי בחנות "פום פאס".

     

     (צילום: Vom Fass)
    (צילום: Vom Fass)

     

    5. מאסי - סרגו אליגיירי - גראפה די אמרונה

    את גפת ענבי האמרונה שבוצרים ביקב העילית מאסי שבחבל ואלפוליצ'לה מזקקים לגראפה שהיא כמעט באופן מתבקש אלגנטית מאד וגם חלקה ופירותית. המחיר לא זול - 269 שקלים לבקבוק של 500 מ"ל - ואף על פי כן, לפחות עבור חובבי אמרונה, התוצאה המעניינת מצדיקה את ההשקה.

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

    6. ברטה

    עוד ענקית גראפה, הפעם מחבל פיימונטה שבמערב המדינה. ברטה זכתה במוניטין הודות לשימוש בגפת הענבים הסופר האיכותיים של חבל המקור שלה, המנפק בין השאר את יינות ברברסקו, ברונלו ועוד והיא מתבססת על ענבים אדומים ולבנים, בראש ובראשונה נביולו וברברה הארגמניים. בדומה למזקקות "הגל החדש" (פולי ונונינו הן דוגמאות מובהקות נוספות), למזקקה עשרות סוגי בקבוקים שמתבססים על זני סינגל, יישון בחבית ועוד.

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

    מבין המבחר המיובא לארץ, טעמנו את המונפרה (מגפת ענבי ברברה ונביולו, מיושנת בחביות סלובניות במשך שנה) ואת הוולדאבי שמיוצרת מגפת ענבי מוסקטו. שתיהן חלקות מאד, שונות משמעותית אחת מהשנייה ומציגות ורסטיליות מרשימה. מבין שתיהן, אם תדחקו אותנו לפינה, נמליץ בחום דווקא על הוולדאבי (Valdavi) הנעימה מענבי הקינוח הלבנים. 220 שקלים כ"א.

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

      

    7. גראפה אלכסנדר - פלטינום

    ליד כל העולים החדשים, קל לשכוח מהגראפה המעולה של המותג הוותיק הזה. זיקוק כפול מנפק פה גראפה מחוספסת במידה ועשירה מאד, מגפת ענבי אמרונה.

     

    הגוף מלא, בדומה ליינות שמייצרים מענבים אלו והנוזל עצמו סמיך, כמעט שומני. גראפה לא-מתנצלת, שכיף לשתות ממנה מספר כוסות או אפילו - רחמנא ליצלן - להוסיף כפית לאספרסו רותח ולהוריד מייד. המחיר: 169 שקלים. 

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)

    8. שאטו מוחראני

    לאיטלקים כאמור יש גראפה, לנו ולצרפתים - מארק ולגאורגים יש צ'ה'צה נהדרת. מי שביקר במדינה היפהפייה, התוודע בוודאי למשקה המסורתי של הארץ, שניחן בלא פחות מ-40% אלכוהול ומגיע בנחת גם ל-50 ו-60 אחוזים. המבחר מסחרר - מסוגים שונים של ענבים ובדרגות מחוספסות שונות, מהאחות הערסית של הדלק הסילוני ועד לכהיל שלא מבייש שום פירמת-על מערב אירופאית.

     

    שאטו מוחראני הוא אחד היקבים הידועים והיוקרתיים במדינה. הצ'הצ'ה שמייצרים כאן מגיעה בבקבוק מרובע והדור וניחנת בניחוח נעים ומודגש של לחם ומאפים. היא מכילה 43% אלכוהול ומרגישה - וזו מחמאה! - כמו הרבה יותר. משקה עצמתי, שיסקרן בוודאי מיטיבי לכת בז'אנר. המחיר: 225 שקלים.

     

     (צילום: יחסי ציבור)
    (צילום: יחסי ציבור)



     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תענוג בכל טיפה: גראפה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים