למה כמעט שאין בתי ספר ירוקים בארץ?

למה לא בונים יותר בתי ספר ירוקים בישראל? לימודים במוסדות חינוך הבנויים על פי סטנדרטים ירוקים נחשבים בריאים ואיכותיים יותר, ומשפיעים ישירות על ביצועי התלמידים. מדינות שהבינו את היתרונות מקפידות לבנות את מוסדות הלימוד על פי עקרונות הבניה הירוקה ואילו בישראל מעטים מוסדות החינוך הבנויים כך. למעשה, יש רק שישה מוסדות חינוכיים הבנויים בשיטת הבניה הירוקה. אלה מהווים 3% בלבד מהיקף הבנייה שהוסמכה לתקן הירוק בישראל, לפי נתוני המועצה לבנייה ירוקה.

עוד בכלכלה ירוקה:

הישראלים ממחזרים יותר בקבוקים, פחות נייר

החלו העבודות להקמת האגם המלאכותי הגדול בארץ

השר גבאי: "אין מניעה לשרוף פסולת במקום להטמין"

התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה, שנכנס לתוקף ביולי 2011, כולל פרק נפרד להערכת מוסדות חינוך. יש לציין כי קיימים בתי ספר ירוקים בישראל אשר נבנו על-פי עקרונות הבנייה הירוקה, אך אינם הוסמכו לפי התקן החדש. זאת, משום תת תקצוב מצד הרשויות והמדינה שלא מאפשרים למוסדות הלימוד להשיג את המימון הנדרש להעמיד אותם בסטנדרט הירוק, אלא להתפשר על חלקים ממנו. הנושא יידון גם בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבניה ירוקה "רואים בראייה ירוקת טווח" ב-9 בספטמבר בתל אביב.

הדמיה של בית הספר הירוק בכפר סבא(באדיבות קנפו כלימור אדריכלים)

"יש הסכמה בקרב משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה לגבי התועלות של בתי ספר ירוקים, גם העקיפות וגם הישירות. אחת הבעיות כיום היא תקצוב", מסבירה הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה. "כשרשויות צריכות לבנות בית ספר הן מקבלות תקציב מסוים. בתקציב שנותנים אפשר לבנות מבנה מאוד מאוד בסיסי. מה עושות רשויות? רשויות חזקות מתקצבות. רשויות חלשות מתקצבות פחות. קשה לבנות בתי ספר ירוקים, אז הולכים על הסטנדרט. צריך לשכנע את משרד החינוך והאוצר שזה כדאי. בישראל אנו מתמודדים עם בעיות של הישרדות, לטווח הקצר. אין הסתכלות לטווח הארוך. בוא נסתכל על הדור הבא ונבין שאם התלמידים ילמדו בבית ירוק תהיה, לדוגמה, תחלואה יותר נמוכה של המורים והתלמידים. אנחנו חוסכים בעלויות עקיפות. אבל תמיד מסתכלים על החור שבגרוש כרגע. זה יעלה יותר".

דוד קנפו, אדריכל ממשרד קנפו קלימור, שמשרדו תכנן, בין היתר, את בית הספר הירוק בכפר סבא שזכה לפרסמים בינלאומיים, מקווה כי בעוד 10 שנים הבנייה הירוקה תהפוך לסטנדרט. "כמו שלא מתכננים היום בניין בלי גז, כך בעתיד לא נצטרך להוסיף את המילה ירוק כי זה יהיה הסטנדרט". קנפו מסביר כי יש יתרונות גדולים לבתי הספר הירוקים ומספר אלמנטים שהופכים אותו לירוק. כך לדוגמה, בבית הספר בכפר סבא יש מערכת קירור וחימום מיוחדים. "בבתי ספר רגילים המזגן בעצם מקרר את האוויר הקיים בחדר. אם היית נכנסת ובודקת את רמת החמצן בתחילת שיעור ובסופו היית נכנסת לחרדה. צריך שש החלפות אוויר בשעה לפי התקן".

קנפו המשיך: "כשאת נועלת אותם ורק מקררת את האוויר ולא מכניסה חמצן, התלמידים מקבלים פחות חמצן למוח. התערבתי עם ראש העיר כפר סבא שאם אשלב מערכת אוויר צח לכיתות אני מבטיח לו שישיגו לו עוד 10 נקודות במבחנים. לא בגלל שיהיו יותר חכמים פשוט כי יקבלו יותר חמצן. המערכת בכפר סבא מכניסה אוויר נקי. בנוסף, מדובר במבנים חסכוניים אנרגטית, שמושג על ידי בידוד טוב יותר, גגות ירוקים וזיגוג מיוחד בחלונות. הדבר מקטין את טביעת הרגל האקולוגית".

חולים פחות. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר זה חינוך דור העתיד ויצירת תוכנית לימודים שתביא להעלאת המודעות הסביבתית. "בית ספר הוא הבניין היחיד שמצליח לאחסן בתוכו אלפים על אלפים של תלמידים, אזרחים לעתיד. אם אני מתכנן בניין מגורים לאורך 40 שנה יגורו בו אולי 2-3 משפחות. אבל אם אני מתכנן בית ספר, לאורך 40 שנה עוברת שם אוכלוסייה ששווה לעיר שלמה. זה המבנה הכי חשוב שיש להטמיע בו ערכי שמירת הסביבה, חינוך לקיימות ועוד", מסכם קנפו.

מה אומרים המחקרים?

בעולם, מחקרים עדכניים שנעשו בבתי ספר ירוקים מצביעים על שיפור ניכר באיכות סביבת הלימודים המשפיעה על בריאות השוהים במבנה אשר משליכה על צמצום היעדרות הן של תלמידים והן של צוות ההוראה. מחקר שנעשה ב-1,000 בתי ספר ירוקים בארצות-הברית מעלה כי חל שיפור בבריאות התלמידים השוהים בבתי הספר, הנובע בעיקר מצמצום הופעת מחלות ממחלות חורף ומחלות בדרכי הנשימה לרבות אסתמה, שפעת וכאבי ראש. כמו כן, אובחן שיפור של 15% ביכולות הלימוד ובביצועים הכלליים ושיפור של 25% בתוצאות מבחנים, תועלות שנבעו משיפורים בתאורה טבעית ובאוורור בלבד.

מחקר נוסף, שהקיף מעל ל-21 אלף תלמידים בנושא השפעת תאורת יום בבתי ספר, העלה כי תאורה נכונה משפרת באופן ניכר את ביצועי התלמידים - שיפור של 20% במקצועות מדעים מדוייקים ושיפור של 26% בקריאה. נוסף על כך, חל שיפור של 5-10% בביצועים של תלמידים שישבו על יד החלון.

הילה בייניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה(צילום: המועצה הישראלית לבניה ירוקה)

תמי הירש, בעלת משרד תמי הירש אדריכלים, העוסק בתכנון בהיבט של בנייה ירוקה ומסייע לעיריות ולגופים מוסדיים לגבש מדיניות בנושא, אמרה כי "המבנה הירוק הוא סך הכול מבנה רגיל, שהתכנון בו מוביל לחיסכון באנרגיה. הוא לא אמור להיות שונה בהרבה מובנים מכל מבנה. יש יתרון למשלם החשבונות. היתרונות לסגל ההוראה ולתלמידים ברורים. בית ספר ירוק הוא בית ספר בריא יותר. נקודה. כשביקרתי בביהס בארה"ב הייתה רשימה של מורים שנרשמו ללמד בו. המורים רבו על המשרות שם. באחד מבתי הספר ביקשו לחסוך באנרגיה, והתלמידים והמורים עשו מחקר ומצאו שהמכונות המטגנות בקפיטריה הם אחד מצרכני הנארגיה הגדולים ביותר. אז החליטו להוציא אותם מהמטבחים. זה היה עוד לפני התוכנית של הגברת הראשונה שהכניסה את המטבח הבריא לבתי הספר האמריקנים. התלמידים הופכים לסוכני אנרגיה".

ניסינו לברר עם משרד החינוך לגבי תקציבי הבנייה של בתי ספר, ומדוע המשרד אינו מעודד יותר בנייה ירוקה. למרבה הצער, במשרד החינוך בחרו שלא להגיב לכתבה.