שתף קטע נבחר

הישראלים ממחזרים יותר בקבוקים, פחות נייר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לראשונה נתונים על הרגלי המיחזור שלנו. 67% מהאוכלוסייה נוהגים למחזר בקבוקי פלסטיק, 52% ממחזרים נייר וקרטון ופחות משליש סוללות. וכמה ממחזרים ביישוב שלכם?

רוב הישראלים נוהגים למחזר בקבוקי פלסטיק וקיימת מודעות רבה לקיומם של מתקני מיחזור לבקבוקים. אבל מנגד, פחות ממחצית מהאוכלוסייה נוהגים למחזר למחזור נייר וקרטון ושיעור המיחזור יורד עוד יותר כשמדובר במחזור סוללות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה והחזרת תרופות. כך עולה מנתונים שמפרסמת בצהריים (יום ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתבססת על נתונים מהסקר החברתי 2014.

 

עוד כתבות בכלכלה ירוקה:

השר גבאי: "אין מניעה לשרוף פסולת במקום להטמין"

ירידה דרמטית בזיהום באזורים שבשליטת דאעש ובדמשק

קדחת הנילוס המערבי: "סיכוי שבני אדם יידבקו - גבוה מאוד"

 


 

מנתוני הלמ"ס עולה כי בערים הגדולות, שבהן מתגוררים יותר מ-100 אלף תושבים, 67% מהאוכלוסייה נוהגים למחזר בקבוקי פלסטיק. השיעורים הגבוהים ביותר נמצאו בערים נתניה (84%), אשדוד (83%) ותל אביב-יפו (82%). ביתר הערים הגדולות שיעור הממחזרים נע בין 69% ל-76%, למעט ירושלים שבה שיעור הממחזרים נמוך ממחצית - 48% בלבד, כשהאחוז במזרח העיר נמוך מאוד. בכל הערים הגדולות למעט ירושלים, יותר מ-80% מדווחים כי קיים מתקן לבקבוקי פלסטיק באזור מגוריהם. בירושלים שיעור זה עומד על 57%, 84% בקרב היהודים.

 

עוד עולה מהנתונים כי 52% מהאוכלוסייה ממחזרים נייר וקרטון. 31% בירושלים ו-40% בבני ברק, לעומת 78% בנתניה. בתל אביב-יפו 71% נוהגים להעביר למִחזוּר נייר וקרטון. שיעור נמוך של תושבי ירושלים (42%) מדווחים על מכולה לאיסוף נייר וקרטון באזור מגוריהם. בקרב היהודים בירושלים עומד השיעור על 64%. שיעור נמוך יחסית נמצא גם בחיפה (59%), לעומת נתניה שבה 91% מדווחים כי קיימת מכולה לאיסוף נייר וקרטון באזור מגוריהם. בתל אביב-יפו, ל-77% מכולה באזור מגוריהם.

 

 

42% מהאוכלוסייה מחזירים לחנות בקבוקי פלסטיק קטנים, בקבוקי זכוכית ופחיות תמורת פיקדון. ברחובות השיעור הגבוה ביותר (60%) של המחזירים בקבוקים ופחיות עבור פיקדון, ובמרבית הערים השיעור נמוך ממחצית. בתל אביב-יפו השיעור דומה לשיעור הארצי (42%) ובירושלים רק 30% מחזירים בקבוקים ופחיות עבור פיקדון (45% מהיהודים). יצוין כי 60% מכלל האוכלוסייה מדווחים כי קיימת באזור מגוריהם האפשרות להחזיר בקבוקים תמורת פיקדון, אך 42% מעבירים בפועל לחנויות. בתל אביב-יפו 78% מדווחים על האפשרות להחזיר לחנות תמורת פיקדון, אך בפועל רק 42% מתושבי העיר, כאמור, מחזירים.

 

רק שליש (32%) מהאוכלוסייה נוהגים להעביר למִחזוּר סוללות. בתל אביב-יפו היה השיעור 46%, בירושלים - רק 19% (29% מהיהודים), ובחיפה - 36%. שיעור נמוך יחסית נמצא גם בתפרוסת של המֵכלים לאיסוף סוללות: רק 31% מדווחים כי קיים מֵכל לאיסוף סוללות באזור מגוריהם, 16% - בירושלים לעומת 49% - בתל אביב-יפו.

 

 

11% מהאוכלוסייה נוהגים להעביר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה למִחזוּר. מבין שש הערים הגדולות: באשדוד היה השיעור 14%, לעומת פחות מ-10% ביתר הערים הגדולות. באשדוד ובראשון לציון כ-20% מדווחים כי קיים מתקן לאיסוף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה באזור מגוריהם, לעומת 6%-4% ביתר הערים הגדולות.

 

בנוסף, 14% מהאוכלוסייה מחזירים תרופות לבית מרקחת או לקופת חולים. מבין שש הערים הגדולות: בחיפה ובפתח תקווה השיעור הוא 19% ו-18% (בהתאמה), לעומת יתר הערים הגדולות שבהן נע שיעור המחזירים תרופות בין 11% ל-15%.

 

 

בסך הכל, 57% מהאוכלוסייה מרוצים משירותי האיסוף למִחזוּר באזור מגוריהם. מבין הערים הגדולות (200 תושבים ומעלה), בראשון לציון השיעור הגבוה ביותר של מרוצים – 76%, באשדוד 70%, בפתח תקווה 66%, בתל-אביב-יפו 63%, בחיפה 55%, ובירושלים 32% בלבד - 48% מהיהודים ו-5% מהערבים, מרוצים משירותי האיסוף למִחזוּר באזור מגוריהם.

 

הרשויות המקומיות שבהן אחוז המִחזוּר היה הגבוה ביותר בשנת 2014 הן המועצות אזוריות: עמק חפר (55%), אלונה (50%) ומנשה (49%). הערים הגדולות (מעל 100,000 תושבים) שבהן אחוז המִחזוּר הגבוה ביותר הן: נתניה (36%), חיפה (26%), וראשון לציון (21%).

 

כמה אשפה אנחנו משליכים?

28% ממשקי הבית משליכים עד 79 ליטרים של אשפה בשבוע, 27% משליכים 199-80 ליטרים אשפה ו-43% משליכים 200 ליטרים ומעלה של אשפה בשבוע.

מבין הערים

 הגדולות, בירושלים ובבני ברק שיעור גבוה יחסית של משקי בית המשליכים 200 ליטרים ומעלה של אשפה בשבוע (50% ו-49%, בהתאמה), לעומת 27% בתל אביב-יפו ובבת-ים.

 

בשנת 2014 נאספו בישראל כ-5,000,000 טונות פסולת ברשויות המקומיות. כל תושב מייצר בממוצע 1.7 ק"ג פסולת ביום. הפסולת כוללת פסולת ביתית ומסחרית (חומר אורגני, נייר וקרטון, פלסטיק, זכוכית, מתכת ועוד), גזם (מוניציפלי בלבד – ללא פסולת חקלאית) ופסולת גושית (כגון מקררים, ספות, ארונות). כמו כן, במהלך 2014 מוחזרו כ-900,000 טונות של פסולת ברשויות המקומיות שהם כ-18% מסך הפסולת הנאספת.

 

במשרד להגנת הסביבה התייחסו לסקר: "המשרד להגנת הסביבה ממשיך בקידום מהפכת המיחזור בישראל כאשר יעד המחזור לשנת 2020 הוא 50% מכמות הפסולת המיוצרת, זאת ביחס ישיר לירידה בהטמנת הפסולת. הסקר החברתי של הלמ"ס ישמש את המשרד ככלי נוסף לבחינת הפעילות בנושא המיחזור והמשרד יבדוק באילו מקומות בארץ ובאילו נושאים יש להפעיל מדיניות שונה. אחוזי המיחזור במרבית הערים והרשויות בישראל נמצאים במגמת עלייה כאשר היתרונות הכלכליים והסביבתים ברורים לכולם. המשרד להגנת הסביבה יסייע לישובים וערים בהם נתוני המחזור נמוכים במטרה לצמצם פערים ואי שיווין".

 

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי ,אמר הבוקר בוועידת קלינטק למיחזור כי "במצב הקיים עיקר המאמצים מופנים להפוך את תל אביב לקופנהגן אך כדי לצמצם פערים ולחזק את החלשים צריך להסיט משאבים ולהפוך ערים ושכונות חלשות לתל אביב"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי דוידוביץ' ובראל אפרים
בקבוקים למיחזור. ארכיון
צילום: אורי דוידוביץ' ובראל אפרים
מומלצים