נהג חדש? בחברת הביטוח ניסחו את העברית אחרת

חאלד עודה לא העלה על דעתו שביום מן הימים גורל זכויותיו יהיה תלוי על משמעותה של וו החיבור בלשון העברית. אילו היו מספרים לו שייאלץ לנהל משפט שלם כדי לשכנע חברת ביטוח שוו החיבור באה לחבר ולא להפריד, הוא היה חושב שזו בדיחה. אבל בתחום הביטוח בישראל הכול אפשרי, כפי שנראה מיד.

• בקשה לייצוגית: כך מתחמקים מתשלום ביטוח סיעודי
• האח לקח את הרכב ועשה תאונה: מי ישלם?
  

לעודה הייתה משאית וולוו שעליה פרנסתו. באחד הימים נהג במשאית אחד מעובדיו של עודה. במהלך הנסיעה משאית אחרת "חתכה" אותו. המשאית של עודה ניזוקה כליל (טוטאל לוס).

המשאית הייתה מבוטחת בביטוח מקיף בחברת הביטוח הכשרה. עודה פנה להכשרה וביקש את תגמולי הביטוח עבור המשאית לפי שוויה 137 אלף שקל.

מסלק התביעות בהכשרה בדק את גילו של נהג המשאית וגילה שהוא בן 31. לאחר מכן בדק את רישיון הנהיגה שלו. כדי לנהוג במשאית דרוש רישיון משאית מסוג C. לנהג היה רישיון כזה. אלא שאז גילו עיני הנץ של מסלק התביעות כי הרישיון טרי, רק מלפני חצי שנה. בינגו. שמח וטוב לב הודיע מסלק התביעות לעודה כי התביעה לא מכוסה. בפוליסה שלנו יש חריג. היא לא מכסה נהג צעיר עם רישיון נהיגה שהוא פחות משנתיים.

עודה הוא מסוג הצרכנים שלמדו כי במדינת ישראל אי אפשר לשרוד בלי להטיל ספק בכל דבר שאומרים לך. הוא פתח את הפוליסה ומצא שם כי החריג שעליו מסתמכת הכשרה מנוסח בזו הלשון: "הפוליסה אינה מכסה נזק אם הרכב היה נהוג על ידי נהג שטרם מלאו לו 24 שנים והינו בעל רישיון נהיגה פחות משנתיים".

עם כל הכבוד טעות בידיכם, פנה עודה שוב אל הכשרה. בחריג יש שני תנאים. כדי שתהיו פטורים מתשלום לא מספיק שהנהג יהיה צעיר (פחות מגיל 24). עליו להיות גם נהג חדש (עם רישיון נהיגה פחות משנתיים). האות וו מחברת בין שני התנאים לכן שני התנאים צריכים להתקיים יחד. קוראים לזה תנאים מצטברים. כלומר רק נהג חדש שהוא גם צעיר לא זכאי. הנהג שלי היה נהג חדש אבל צעיר הוא כבר לא. לכן אני זכאי לתגמולי הביטוח.

מסלק התביעות הופתע. הוא קרא שוב ושוב את הסעיף בפוליסה והבין כי יש להכשרה בעיה. מבחינת הלשון העברית אתה צודק, הודיע לעודה אבל לא זו הייתה הכוונה. מי שניסח את הפוליסה טעה. הכוונה שלנו הייתה שמספיק שהנהג יהיה חדש או מספיק שיהיה צעיר כדי שהפוליסה לא תכסה. כך מתנהג גם כל שוק הביטוח.

חוץ מזה הוסיף מסלק התביעות, בלשון העברית של חברות הביטוח אפשר לקרוא איך שרוצים. אפשר לקרוא את וו החיבור כמחברת בין שתי מילים ואפשר לקרוא אותה כמפרידה במשמעות של "או".

השופט דווקא מבין עברית

לעודה לא נותרה ברירה. הוא פנה לעזרת מערכת הצדק. עודה האמין שלפחות שם השפה העברית עדיין נשארה השפה העברית. את התביעה הגיש לבית משפט השלום בכפר סבא.

עמדתם של נציגי הכשרה לא הייתה מקובלת על השופט רונן פלג. שפת היומיום מייחסת לוו החיבור משמעות של חיבור ולא הפרדה. כאשר יש רצון להפריד נעשה שימוש במילה "או". לעיתים נעשה שימוש גם בכיתוב "ו/או". השופט פלג הפנה את נציגי הכשרה לפוליסה שלהם בה הם עצמם עושים שימוש נרחב בכיתוב "ו/או".

בדיני הביטוח יש כלל ידוע, המשיך השופט, הקובע כי יש לפרש את הכתוב בפוליסה כנגד המנסח. במיוחד לאור העובדה שהפוליסה מנוסחת כולה על ידי חברת הביטוח ללא מעורבות המבוטח. "אם רצתה הכשרה להתנות את הכיסוי הביטוחי הן בגיל והן בותק הרישיון, היה עליה להפריד בין שני התנאים באמצעות המילה "או". במקום זאת, כאמור, הכשרה ניסחה את שני התנאים במצטבר".

גם הטענה כי בשוק הביטוח לא נהוג לשלם תביעות כאלה, לא הרשימה את השופט פלג. לא רק שנציגי הכשרה לא הוכיחו את הנוהג בעולם הביטוח, אפילו אם היה מוכח, המבוטח אינו אמור להכיר את הנוהג בעולם הביטוח.

לפני 8 שנים, בפרשת שחר מוצרי נייר קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, כי חברות הביטוח נהנות מליווי משפטי צמוד. לכן ראוי שחברות הביטוח תקפדנה שהפוליסות המשווקות על ידן ינוסחו כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות החוק.

בסופו של יום, השופט רונן פלג קיבל את תביעתו של עודה, וחייב את הכשרה בתשלום נזקי המשאית ובהוצאות משפט של 20,000 שקל. אין ספק שהתשת מבוטחים בטענות שאין בהן ממש מוסיפה אף היא לרווחי הכשרה.