חסרים עובדים בבניין, והדירות מתעכבות
ענף הבנייה סובל ממחסור של 20 אלף עובדים, אולם בענף טוענים כי גם כשעובד בניין מחפש אופק התקדמות ופונה לקורס שיכשיר אותו לתפקיד ניהול, הוא נתקל במכשולים שמציבה לו המדינה
בשיתוף קבוצת חברות הבנייה מנרב
מספר העובדים הישראלים בענף הנדל"ן נמוך מאוד, ולמרות שעובדים חסרי השכלה יכולים לזכות בענף בשכר גבוה יחסית, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא חל שינוי במספרם בעשור האחרון. בשנים האחרונות יותר ויותר יזמים מאחרים במסירת דירות לרוכשים, ובהתאחדות בוני הארץ טוענים כי אחת הסיבות היא המחסור בעובדים זרים, בשל הגבלות שונות שמטילה הממשלה. לפי נתוני מכון המחקר צפנת, המחסור בעובדי בניין עומד על כ-20 אלף עובדים.
תל אביב מובילה במשך הבנייה של דירה
למה ממתינים יותר משנתיים לדירה מהקבלן?
על פי נתוני הלמ"ס, מספר העובדים הישראלים בענף הבנייה בישראל עומד בממוצע על כ-130 אלף בשנה, ומלבד שינויים מינוריים למעלה ולמטה בשנים מסוימות, לא חל בו כל שינוי. למרות שהשכר הממוצע בענף הבנייה עומד על כ-8,000 שקלים לעובדים ללא השכלה, לעומת שכר המינימום העומד על כ-4,650 שקלים – הדבר אינו מושך את הישראלים.
מרבית כוח האדם הנדרש בענף הבניה, לפי הלמ"ס, הינו בעיקר ב"עבודות רטובות" כמו ברזלנות, טפסנות, ריצוף וטיח. במקצועות אלה מועסקים כיום כ-65,000 עובדים, מהם 41 אלף פלסטינים, 17 אלף ישראלים וכ-7,000 עובדים זרים.
מאז החלטת הממשלה לעידוד הכשרת עובדים ישראלים בענף הבנייה יזמו במשותף התאחדות בוני הארץ, ההסתדרות הכללית ומשרד הכלכלה מסלול ניסיוני לעידוד ישראלים צעירים ללמוד את מקצועות הבנייה. במסגרת המסלול מוצע למעוניינים מימון מלא של הכשרה מקצועית במכללה ייעודית במספר מקצועות וכן מלגות מחיה בזמן הלימודים ותנאי שכר ופנסיה משופרים.
אולם בארבע השנים מאז החל המיזם, סיימו רק כ-1,000 תלמידים את המסלולים השונים ורק פחות מ-60% מבוגרי הקורסים נותרו בענף.
מה מונע מישראלים להשתלב בענף?
אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני ישראלים המבקשים להשתלב כעובדים בענף הבנייה היא האופק המקצועי שמציע הענף. למרות מחסור של כ-2,000 מנהלים מקצועיים בענף, הוותק הנדרש מעובד בענף כדי להגיע לתפקידי ניהול הוא כעשר שנים, ומרבית העובדים הישראלים אינם מוכנים להמתין זמן כה ממושך ותוך כדי לעבוד בעבודה פיזית קשה ושוחקת.
מפרסומים שונים של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, שמפעילה את מיזם ההכשרות, עולה כי בתום קורס מנהלים שאורכו 668 שעות לימוד, השכר למנהל מקצועי מתחיל עומד על כ-15,000 שקל לחודש. בתוך 3 שנות ניסיון מגיע השכר עד ל-25,000 שקל.
אולם מעתירה לבג"ץ שהגישו מספר מכללות מקצועיות שפתחו קורסים במסגרת התכנית לעידוד עולה, כי גם במקרה שעובד בענף ירצה להתקדם לתפקיד ניהול מקצועי ולהיעזר בתכניות העידוד השונות, מציבה המדינה מכשול מהותי המונע ממרבית המועמדים לניהול לעמוד בתנאי הסף לקבלה לקורס.
בנוהל של משרד הכלכלה מ-2013 , שנכנס לתוקף ביוני 2014, נקבע כי בעל מקצוע שמבקש ללמוד בקורס מנהלי עבודה או בקורס מקצועי לטפסנות, ברזלנות או בנאות ברמה של 5–2 (מקצועות הבניה נחלקים לחמש רמות, מ־1 עד 5), יצטרך להיות בעל ניסיון מקצועי של חמש שנים כשכיר אצל קבלן רשום. לפני כניסתו לתוקף של הנוהל החדש, יכלו מועמדים לקורסים להציג ניסיון גם אצל קבלן שאינו רשום.
הדרישה החדשה פוגעת בעיקר בפועלים מהמגזר הערבי, שרבים מהם עובדים בקבוצות עבודה שמרכז קבלן משנה, שאינו הקבלן הרשום. בעתירה נטען כי "ההחלטה פגעה ישירות בעובדים שתכננו את מסלול התקדמותם המקצועי, ואין ספק כי אלפי פועלים ועובדים בענף הבנייה שלא יועסקו על ידי קבלן רשום יעבדו בתת־תנאים במקומות לא מפוקחים או ייפלטו ממעגל העבודה".
עוד נטען כי מדובר בנזק ישיר למכללות, שזרם הסטודנטים אליהן פחת במידה ניכרת מאז כניסת ההנחיה לתוקף. בהחלטה שהתקבלה בראשית ינואר 2016 נדרש משרד הכלכלה לנמק בתוך שלושה חודשים את הסיבות לקיום הנוהל.
לפנייה לכתב/ת 
