למה הם ממהרים להתגרש?
יותר ויותר זוגות מתקשים להתמודד עם התסכולים שהקשר הרומנטי מזמן להם, ובוחרים לפרק את הקשר. הם עושים זאת בגלל 5 סיבות מטעות
בעשורים האחרונים אחוז המתגרשים בשנה הראשונה לנישואים עלה ב-50%. כמעט 20% מתגרשים פחות משלוש שנים לאחר ששברו את הכוס. כמי שמלווה זוגות ב-15 שנים האחרונות, אני מרגישה איך משנה לשנה, זוגות רבים מתקשים להתמודד עם התסכולים שהקשר מזמן להם והבחירה לפרק את הקשר עולה.
אם אתם חושבים לפרק את הקשר, כדאי שתבדקו ותהיו מודעים למה משפיע עליכם והאם באמת הזוגיות הזו לא מתאימה לכם או שאולי המסרים הסביבתיים-חברתיים משפיעים על החוויה שלכם בקשר. אמנם לכל זוג הסיפור הייחודי שלו, ובכל זאת, חשוב שתדעו שישנם גורמים סביבתיים, לעיתים בלתי נראים אך מאוד מורגשים, אשר משפיעים על אופן וחוסן העמידות שלנו בקשרים בחיינו בכלל ובזוגיות בפרט.
1. כבר לא מילה גסה
המושג 'גירושים' ונישואים שניים נתפסים כיום כחלק לגיטימי ממעגל חיי המשפחה. אם בעבר להיות גרוש/ה היה מלווה בתחושות של בושה ומהווה עדות לכישלון, הרי שכיום זהו סטטוס משפחתי מקובל ולגיטימי. זה לא שמעודדים גירושים, אך בהחלט לא רואים בזה כעדות לכישלון אישי ומקור לבושה כבעבר. במקרים מסוימים, גירושים אף נחשבים כהצלחה ואקט של צמיחה אישית ואכן, גם בעיני, יש מצבים בהם יציאה ממערכת יחסים הרסנית ופוגענית היא לא פחות מצמיחה.
למען האמת, אין לי התנגדות עקרונית לגירושים, ובתנאי שהוחלט עליהם אחרי שבני הזוג עבדו על הקשר והגיעו למסקנה שזהו הצעד הנכון ביותר עבורם ועבור משפחתם. חשוב להדגיש שעצם ההתייחסות לגירושים כלגיטימיים וזמינים מאפשרת לאנשים לחשוב ולפעול יותר בקלות בכיוון האופציה הזו.
2. הגשמה אישית כערך עליון
בשנים האחרונות אנו מוצפים במסרים המעודדים אותנו להתפתח, להגשים את עצמנו, לממש את הייעוד שלנו ולשים את עצמנו ואת צרכינו במרכז. מאחר ואנחנו מרגישים כיום שזוהי זכותנו וחובתנו לממש את עצמנו, פעמים רבות, תסכולים בקשר או קושי של בן/בת הזוג לאפשר לנו את לממש את עצמנו נתפסים כמפריעים להתפתחות האישית שלנו, ואנו ממהרים לצאת מהקשר שנתפש בעינינו כחוסם. כמובן שאני בעד התפתחות והגשמה אישית, הרי זה מהות המקצוע שבחרתי לעצמי, יחד עם זאת, לעניות דעתי זוגות רבים מפרשים את הצורך בהגשמה באופן שגוי. כלומר, שימת הצרכים שלי במרכז – אין משמעה דחיקת צרכיו של האחר או של הקשר. צמיחה והתפתחות בעיני באה דווקא מהמקום בו אנחנו עובדים על הקשר ומצליחים לעשות מקום לצרכים של כל אחד, רואים זה את זו, מבינים לעומק אחד את השני ובוחרים בחירות שהן גם למען עצמנו וגם בשירות הקשר.
3. הכל כאן, מהר ועכשיו!
בעידן הנוכחי, הכל מסביבנו משדר מסר של מהר כאן ועכשיו. אנחנו חיים בעולם של אינסוף גירויים מהירים ואטרקטיביים, אנחנו רגילים לקבל מענה מהיר, מיידי ורצוי כמה שיותר צבעוני, אנחנו חיים ונושמים מסכים המספקים לנו שפע של גירויים מהירים, וכשאנחנו חווים תסכול על המסך הוא נפתר פעמים רבות במחי הזזת אצבע. המגמה הזו שעוטפת אותנו מכל עבר, מנוגדת לרעיון של תהליך, כאשר חיים בתוך מערכת יחסים הם תמיד תהליך ארוך ומתמשך.
כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים ומהמסרים שהכל צריך להיות מהיר ומיידי, המוח שלנו התרגל לסיפוקים מיידיים, לפתרונות מהירים והיכולת הנפשית להתמודד עם תסכולים הולכת וקטנה. יש פחות סבלנות לשהות עם התסכולים, כי אם אני יכול להזיז מסך כשמשהו לא הולך לי, אז למה לא להזיז זוגיות כשהיא נתקעת?
4. הדשא של השכן ירוק יותר
אנחנו חיים בעידן של קבוצות חברתיות - פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ועוד. כל אלו מאפשרים לנו חשיפה עצומה לידע ולסגנונות חיים שונים. אנשים מכל העולם משתפים בתמונות וברגעים מחייהם, כשלרוב הם בוחרים מן הסתם להעלות את הרגעים המרגשים, היפים והמיוחדים של חייהם. אם נרצה או לא, החשיפה הזו לכל כך הרבה סגנונות וחוויות של אנשים מעוררת בנו חלקים שמשווים, מקנאים ורוצים גם, וכתוצאה מכך אנחנו עסוקים לרוב בהשוואות ובמחשבות שאצל האחר זה יותר טוב. ברגעים הללו אנחנו לא לוקחים בחשבון שהאחר בחר להעלות את התמונות מהרגעים היפים ולא את התמונות מהרגעים הפחות יפים. רמת התסכול וחוסר שביעות הרצון עולה מתוך ההנחה שרק אצלנו קשה, ומשם קצרה הדרך למחשבה שהאושר נמצא במקום אחר.
5. השאיפה להימנע מתסכולים וקונפליקטים
מרבית הזוגות אינם מודעים לתפקיד התסכולים בחיינו ולפוטנציאל הצמיחה הטמון בקשר הזוגי. תסכולים וקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מכל קשר. לרוב הם מעוררים בנו כאב ומצוקה, ולא נעים לשהות בחוויה של תסכול. רובנו מנסים להימנע מקונפליקטים ומתסכולים בדרכים שונות ומגוונות. יש מי שמתרחקים, יש מי שמתפרצים, יש כאלה שמסתגרים ושותקים וכאלה שדורשים, מתלוננים וכועסים. יש שנכנסים למצב קורבני ומרחמים על עצמם ויש שמנסים לשלוט על האחר ועוד הרבה דרכים רבות ומגוונות. העניין הוא שכל הניסיונות להימנע מהכאב שמעורר התסכול משאירים אותנו בחוויה המתסכלת ואף מעצימים אותה עם השנים.
חשוב שזוגות יבינו שלתסכולים בקשר יש תפקיד חשוב ביותר. כשאני מתוסכל זה פשוט אומר שמשהו שבן הזוג שלי עושה או לא עושה נוגע במקום רגיש בעולמי שלי, ההתייחסות למקום הרגיש הזה מתוך פתיחות ואמפטיה בקשר יכולה לרפא ולהצמיח את היחיד ואת הקשר.
כשאין התמודדות אמיתית עם קונפליקטים – גם אין צמיחה, ואנשים מגיעים פעמים רבות למסקנה מוטעית שהם לא מתאימים. באופן כללי, לחיות בשניים ולבנות משפחה זו משימת חיים לא פשוטה אשר דורשת מיומנות והשקעה מרובה. אריך פרום אמר: "אהבת אמת איננה מתת אל הנופלת מהשמיים, אלא מיומנות לא קלה הדורשת לימוד ותרגול, ממש כבכל אומנות אחרת, לאהוב זו אומנות יצירה!".
במרבית המקרים, כשבני זוג מוכנים להחזיר את האנרגיה אל תוך הקשר ולעבוד על הקשר שלהם, הם מגלים מחדש את האהבה ומוצאים שההתמודדות עם התסכולים מצמיחה אותם כבני אדם וכבני זוג, ומשמשת מודל לחיים בריאים בתוך קשר עבור ילדיהם. אז אם אתם חושבים על פירוק הקשר הזוגי, אנא בדקו עם עצמכם עד כמה באמת הקשר לא מתאים או שאתם מושפעים מכל המסרים מסביב המקטינים את היכולת שלכם להתמודד ולצמוח מתוך הקשר.
הכותבת היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
