משימת השמעה: 24 שעות עם אפל מיוזיק

כולם אוהבים רשימות. יש מימד של נחמה בעובדה שמישהו, אי שם במרחב, מפלס עבורנו את הדרך בתוך ערימות המידע הבלתי נגמרות. בוחר, מארגן, מסדר, מחליט מה ראוי להכנס פנימה ומה מוטב שיישאר בחוץ. ככל שהמחסן גדול יותר – אנחנו זקוקים יותר ליד מכוונת שתוביל אותנו בין המדפים המאובקים ותעזור לנו למצוא לא רק את מה שאנחנו מחפשים, אלא, ואולי בעיקר, את מה שלא ידענו שאנחנו מחפשים. והמחסן של "אפל מיוזיק" גדול במיוחד.

שירות המוזיקה של "אפל" הושק באופן רשמי בישראל רק לפני שבוע וחצי, באיחור של שנה אך במחיר אטרקטיבי ביחס לשאר העולם: 19.90 שקלים למנוי יחיד, 29.90 שקלים למנוי משפחתי הכולל עד שישה משתמשים, ואפילו שלושה חודשי ניסיון בחינם. ב"אפל מיוזיק" מתגאים בעובדה שהקטלוג שלהם מכיל למעלה מ-40 מיליון שירים, ו"ככל הנראה כל שיר שאי פעם הוקלט" נמצא בתוכו. כן, אפשר להוריד גם לאנדרואיד וגם לדסקטופ – השירות הזה לא תלוי בחומרה מבית אפל והוא זמין לכולם.

אז נרשמתי. המסכים הראשונים הם כמו ספת פסיכולוג מוזיקלית. "אפל" מבקשת ללמוד אתכם על מנת להתאים את עצמה לטעם המוזיקלי האינדיבידואלי של כל משתמש. היא עושה את זה, לפחות בהתחלה, באמצעות בועות ורודות שמחלקות בצורה גסה במיוחד את כל הקטלוג האסטרונומי לכמה ז'אנרים מרכזיים: רוק, פופ, ג'אז, בלוז, מוזיקה קלאסית או אלטרנטיבית – מדובר בחתך פופולרי שלא מתעכב על תתי-סוגות. אל הגרסה הישראלית נוספות בועות ייחודיות כמו מוזיקה מזרחית, רוק ישראלי או ישראלי מסורתי.

הממשק אינטואיטיבי במיוחד, והבועות שמרחפות על פני המסך יכולות להתקיים באחד מארבעה אופנים: אפשר לתת להן לרחף על המסך באמביוולנטיות, אפשר לסמן שאנחנו "מחבבים" את הז'אנר – באמצעות נגיעה אחת, או שאנחנו "אוהבים" אותו – באמצעות נגיעה כפולה, ואפשר גם להחליט שאנחנו לא מעוניינים לשמוע מהן, ומעלימים אותן באמצעות נגיעה ארוכה. במסך הבא – הז'אנרים מיתרגמים לשמות של אמנים והרכבים והסלקציה נעשית באותו האופן בדיוק.

ממשק אינטואיטיבי. הבועות הורודות של אפל מיוזיק(צילום מסך)

החיסרון המשמעותי הוא שאי אפשר לחפש אמנים באופן יזום ולהוסיף אותם לבועות המרחפות, אבל כן אפשר "לעקוב" אחריהם – אז הם מופיעים כריבועים מרחפים. אל מסך הבועות תמיד אפשר לחזור, לשפר ולמקד את הבחירות, אבל זו לא הדרך היחידה שבה אפל מנסה לייצר עבורכם דיאגנוזה מוזיקלית מדוייקת. על כל שיר, אלבום או רשימת השמעה, אפשר לסמן שאהבתם באמעות נגיעה באייקון האוניברסלי – לב. אפשר גם לשתף, להוריד או להוסיף לרשימת השמעה.

העיקרון פשוט. ככל שתייצרו יותר אינטראקציה עם "אפל מיוזיק", כך תרחיבו את מאגר המידע הפרטי שלכם, ממנו שואב האלגוריתם. באופן הזה, אפל תלמד אתכם בצורה טובה ומקיפה יותר, ותדע להציע לכם מוזיקה שסביר שתקלע לטעמכם.

קשה לתפוש את המספר האסטרונומי שממלא את הארכיון הדיגיטלי של אפל, עד שלא מתחילים לנסות ולהתקיל את פונקציית ה"חיפוש". נדמה שבכל הקשור למוזיקה לועזית או בינלאומית – הדבר מסתמן כבלתי אפשרי, אבל האתגר פתוח לכולם. באורח די מפתיע, הרבה מוזיקה ישראלית נמצאת במאגר הזה, גם במקרה של אמנים נישתיים במיוחד. את אינגה דינגו לא הצלחתי למצוא, גם לא באיות לועזי. את חביב שאשא דווקא כן.

התפריט המרכזי מחולק לשישה אזורים. הראשון, אזור For You – הוא זה שלתוכו מקיא האלגוריתם רשימות השמעה ואלבומים שהוא מזהה ככאלה שתדעו להעריך. אם אחת מההצעות לא נראית לכם – תוכלו לסמן אותה ב"אני לא אוהב את ההצעה הזו". עד כה זה קרה לי עם רשימת השמעה אחת, שכללה שירי אהבה עכשוויים. העניין הוא, שמרגע הסימון – הרשימה לא נעלמת. היא נשארת שם, לצד הבטחה ש"לא להציע רשימות מהסוג הזה שוב". והנה עוד חיסרון קטן: האזור האישי מתעדכן פעמים בודדות במהלך היום. זה אומר שתוכלו לרענן אותו שלוש פעמים ברציפות, ואז הוא יפסיק להתרענן עד לשעת העדכון הבאה.

אזור ה-New הוא מעין ניוז פיד כללי, שמציע בעיקר את מה שחדש בשירות. אבל מכאן, אפשר גם לגשת אל רשימות ההשמעה של השירות בצורה יזומה, ולהתחיל לשוטט. יש רשימות בחלוקה לפי ז'אנרים, לפי פעולות – למשל רשימה לריצה, לעומדים בפקק או לשבורי הלב, ורשימות האוצרים שמסתמנות כקרם פרש שמוגש לצד התפוח: כאן אפשר למצוא רשימות של פיצ'פורק, הרולינג סטון, וייס, שזאם ועוד כמה מומחים בתחומם. עוד לא ברור באיזו תדירות הרשימות הללו מתעדכנות, אבל יש כמה בחירות יצירתיות במיוחד כמו השירים השמחים ביותר של מוריסי, שירים שנכתבו בהשראת סרג' גינזבורג או שירי הפופ הטובים שנכתבו על אוננות נשית.

על ספת הפסיכולוג המוסיקלי. אפל מיוזיק

מלבד אלה, ישנם ערוצי רדיו, אזור ה-Connect שהוא מעין פיד של האמנים שנמצאים במעקב ואזור רשימות ההשמעה והמוזיקה שלי, שאוצרים את הבחירות שלכם ומבטיחים שתצליחו להגיע שוב אל הרשימות והאמנים שאהבתם. מוכרחים לומר משהו על הנוכחות הישראלית: הבחירות העריכתיות הבנאליות, החזרתיות והתיוג המבולבל (מה למען השם עושה פלייליסט של יואב יצחק בקטגוריית האלטרנטיב, ובמרחק יריקה מטום ווייטס והקיור?) – מעידים בעיקר על כך שלעורכים הישראלים יש עוד הרבה מה ללמוד.

בשורה התחתונה, "אפל מיוזיק" הוא לא פחות מבשורה עבור חובבי מוזיקה בדרגות שונות. נקודת החוזק המובחנת של השירות הזה היא רשימות ההשמעה – וזה בעצם כל הסיפור: פלייליסט מסוגל לייצר נרטיב חדש, כך שגם אם שמענו כבר מיליון פעם את "אקסיט מיוזיק" של רדיוהד, הוא יישמע קצת אחרת בתוך הרשימה של האלבום כולו, בתוך רשימה של מוזיקה מסרטים או של לבבות שבורים. המיקום של שירים אחרים ביחס אליו והאריזה הכללית – מייצרים עבורו משמעות חדשה, וב"אפל מיוזיק" – יודעים לעשות בדיוק את זה, ולעשות את זה טוב.