רפורמת הקנאביס: הרוקחים לא יודעים טוב יותר מהמגדלים

לאחרונה התבשרנו על רפורמת משרד הבריאות בנושא הקנאביס הרפואי. בישראל ישנם כיום שמונה מגדלים בעלי רישיון לגידול קנאביס. חוות הגידול, המפוזרות ברחבי הארץ מהצפון עד הדרום, הן עסקים פרטיים שמנוהלים על ידי אנשים בעלי חזון ואמונה אמיתית ביכולתם לעזור לחולים הזקוקים למוצרים המופקים מפרחי הקנאביס.

פגשתי באופן אישי את רובם והתרשמתי עמוקות מתחושת השליחות המפעמת בהם, מלבד ההתלהבות המקצועית לגדל את הצמחים הטובים ביותר והמתאימים לצורכיהם של החולים, יש להם רצון עז לסייע לחולים להירפא.

קראו עוד

מחקר ישראלי בדק: השפעת קנאביס רפואי על חולים

מחקר ישראלי קבע: קנאביס רפואי באמת יעיל?

הרפורמה עוסקת בין היתר בהפרדה בין הגידול לשיווק הקנאביס לצרכן-החולה, מתוך התפישה שתרופה צריכה להגיע לחולה דרך בית מרקחת ולא ישירות מהמגדל.

יש בכך היגיון מסוים, היות שכך נהוג בשאר התרופות. כיום, המצב הוא שהחולים מקבלים הפניה מהרופא המטפל לקבלת טיפול בקנאביס רפואי ולאחר קבלת אישור מהממונה על התחום במשרד הבריאות, הם פונים לאחד המגדלים ורוכשים בהמלצתו את סוג הקנאביס הרפואי המתאים להם. בעקבות הרפורמה הם יוכלו לפנות לשם כך רק לבית מרקחת.

מי יודע יותר: הרוקח או מגדל הקנאביס?

בניגוד לרוקחים, למגדלי הקנאביס ידע רב, מבוסס שנים רבות של ניסיון ולימוד, על ההתאמה של הפרח הנכון, מהקו הנכון של צמח הקנאביס, למחלה או הבעיה הספציפית של החולה. בניגוד לתרופות מרשם, המבוססות על חומרים כימיים, האספקה של החומר הצמחי, פרחי הקנאביס, שייכת לתחום של צמחי מרפא ולא לפארמצבטיקה כהגדרתה בבתי המרקחת.

לכן, הרוקח בבית המרקחת אינו האדם המתאים ביותר להתאמת סוג הקנאביס להתוויה הספציפית של החולה. אנו יודעים כיום על קיומם של עשרות זנים שונים של צמחי קנאביס, כאשר לכל אחד מהם רמות שונות של קנבנואידים, החומרים הפעילים כנגד כאב או מחלות מסוימות. לכן להתאמת הסוג הנכון של פרח ובכמות הנכונה למשתמש הייחודי ישנה חשיבות עליונה.

הידע הזה מצוי כיום בידי כל אחד משמונת המגדלים, כולל אלפי תוצאות, המבוססות על ניסוי וטעיה של מטופלים רבים. לידע הזה אין תחליף ואסור בשום פנים ואופן לאבד אותו.

מדעי הרפואה והתרופות מבוססים על עקרונות ידועים של ניסויים מתוכננים, מבוססי הוכחות מדעיות וסטטיסטיקה סדורה שבאה להוכיח שונות מובהקת של תוצאות הניסוי עם תרופה נבדקת לעומת ההיקש.

הכלים האלו, חשובים ככל שיהיו, אינם ישימים באופן מלא בשלב הזה, לטיפולים המבוססים על צמחי מרפא. תחום הקנאביס ייחודי ושונה ולכן דורש התייחסות אחרת. כמובן, בשאיפה להתקרב ככל הניתן לעקרונות המקובלים בעולם התרופות הכימיות, אך בהבנת המגבלות של חוסר אחידות הנובעת משימוש בחומר צמחי. מאמצים בכיוון זה מתקיימים כיום אצל רוב המגדלים בארץ.

מאחר שתחום הקנאביס הרפואי חדש יחסית במחוזותינו, ומצריך הכרה מעמיקה, עלינו לגבש עבורו תשתית ארגונית אופטימאלית הכוללת בעלי מקצוע מתחום הרפואה, הגידול והייצור שתדאג להביא לחולים המשתמשים בקנאביס רפואי את ההתוויה המתאימה ביותר לצורך הייחודי שלהם.

במקביל, עלינו לטפח את המחקר והפיתוח, הן בתחום החומר הצמחי, הן בתחום המיצוי והזיהוי של חומרים פעילים והן במנגנון היעיל והמתאים ביותר לאספקת המוצר הנכון לחולה הספציפי, בהתאם לצרכיו הרפואיים.

אל לנו לוותר על הידע מרובה השנים שהצטבר אצל מגדלי הקנאביס בישראל. ביחד איתם המערכת הארגונית של משרד הבריאות צריכה להקים את התשתית האידיאלית שתיתן מענה אופטימלי לכל החולים.

ישראל נחשבת בעולם כמובילה בתחום הגידול והשימוש בקנאביס רפואי. אסור לשמוט את היתרון היחסי שצברנו בעמל רב, בהינף חרמש. בהצלחה לכל העוסקים בחזון הקנאביס הרפואי כצמח מרפא מופלא.

ייעוץ בהכנת הכתבה: ד"ר חיננית קולטאי, חוקרת בכירה במנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, ומפתחת שימושים רפואיים מבוססי מיצויי קנביס

ד"ר עודד שגיא הוא מרצה ב-cann10 כנס הקנאביס הרפואי הבינלאומי הראשון בישראל, מייסד ושותף, חברת BreedIT וחברת PlantExt