5 דרכים בדוקות להרוס לעצמכם את הזוגיות

יש מיליון ואחת דרכים להרוס קשר זוגי, ולכן אין פלא שזוגות נפרדים על ימין ועל שמאל. בקרב זוגות ותיקים, הסיבות לפרידה הן לרוב מריבות על כסף וחינוך הילדים. אך כשזה מגיע לזוגות שנמצאים בתחילת הדרך, המצב קצת שונה. מניסיון של למעלה משני עשורים כשדכנית, הצלחתי לרכז חמש דרכים בדוקות להרוס כל קשר רומנטי.

1. כל הדבק הזה

אין ספק שבתחילת הקשר ההתלהבות היא בשיאה, וכולם יודעים למה אני מתכוונת - השלב הזה שאתם לא יכולים להוריד את הידיים אחד מהשנייה, כל הודעה שנשלחת מקפיצה לכם את הלב וכל עולמכם סובב סביב הצד השני. עד כאן הכל סבבה, ועדיין צריך גם לדעת מתי לשחרר קצת, הרי בשלב מסוים אחד מכם ירצה להרפות מעט כי ההתלהבות תתחיל להתפוגג, ורצוי שאתם תהיו אלה שתעשו את הצעד הראשון של ההרפייה, ואם לא מתאים לכם, אז לפחות שתהיו ערניים לסימנים שיגיעו מהצד השני.

היה לי פעם מקרה בתחילת הקריירה שלי כשדכנית, של זוג שהיו ביחד 24/7 בתחילת הקשר - מרצון משותף של שניהם, אך לאחר כמה חודשים הבחור החליט שהוא רוצה קצת יותר זמן לעצמו, לחברים ולתחביבים - וזה טבעי לגמרי. אלא שחברתו כלל לא הבינה שהיא חייבת לתת לו ספייס, ובמקום זאת היא ניסתה לשכנע אותו לבלות איתה במקום לשחק כדורסל ולבלות עם חבריו הטובים. הוא, כמובן, לא רצה לאכזב אותה או לפגוע בה, ולכן נענה לבקשותיה עד שנגמרה לו הסבלנות והוא החליט שהיא טיפוס דביק מדי בשבילו.

בשורה התחתונה: גם בשלב ההתלהבות הראשוני, שמרו על ספייס, גם אם זה אומר שאתם צריכים להילחם בצורך הטבעי שלכם להיות דבוקים זה לזו. האמינו לי שזה רק יעשה לכם טוב, על אחת כמה וכמה כששלב ההתלהבות יגיע לסיומו. זוגיות דביקה בסופו של דבר תגיע לקיצה. אין מנוס מכך.

2. ספונטניות? רק בהתחלה

חשבתם פעם על הקלישאה "רגיש, ספונטני ושרמנטי"? לא סתם מציינים את המילה "ספונטני" כתכונה אטרקטיבית, הרי ספונטניות היא מעלה מושכת מאוד. איזו אישה לא רוצה שהגבר שלה יגיד לה "תארזי, הזמנתי לנו לילה בצימר"? ואיזה גבר לא רוצה אישה שתזרום איתו בספונטניות? השאלה היא האם ספונטניות היא תמיד טובה לזוגיות? התשובה היא שבדרך כלל כן, אבל אסור לסמוך עליה.

נראה לי שנגמרה לי הסבלנות(צילום: Shutterstock)

יכול להיות שבשנים הראשונות של הקשר הזוג היה חי על ספונטניות, וזה מה שהיה מכניס אקשן וכיף לזוגיות, אך מה לעשות שבהמשך נולדו ילדים או שנוספו פתאום מחויבויות שונות שמפריעות לספונטניות. אמנם זה עלול להישמע קצת עצוב לזוגות בתחילת דרכם שעדיין נמצאים באופוריה, אבל לפעמים מגיע השלב שבו צריך לתכנן מפגשים רומנטיים ואינטימיים עם בן/בת הזוג, אפילו כשמדובר בקיום יחסי אישות. מי שימשיך לסמוך על הספונטניות עלול למצוא את עצמו במצב בו הוא פתאום לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שהוא היה באינטימיות עם בת הזוג שלו.

3. צדק-צדק אל תרדוף

מי שמכיר אותי יודע שאני דוגלת במוטו "אל תהיה צודק - תהיה חכם". כששני אנשים מגיעים למחלוקת, בדרך כלל כל אחד מהם מרגיש שהוא צודק. אך כידוע, למטבע יש שני צדדים, והשאלה היא האם יש לכם את היכולת לראות את שני הצדדים הללו או רק את הצד שלכם? ברוב המקרים, שני הצדדים צודקים ברמה מסוימת, ויש כאן גם מרכיב גדול של פרשנות אישית לאירוע. כאשר כל אחד מתעקש לראות רק את הצד שלו ולהוכיח שהוא הצודק ושהצד השני טועה, ברור לכולנו לאן זה יוביל בסופו של דבר.

יכול להיות שבמשך תקופה מסוימת הצדקן "ינצח" בוויכוחים, אך זהו מצב קלאסי של לנצח את הקרבות אך להפסיד במלחמה. בשלב מסוים לצד השני יימאס מהסיטואציה הזאת, והקשר ילך לאבדון. לכן צריך תמיד לנסות למצוא את עמק השווה, ולזכור שלכל מטבע יש שני צדדים.  

זכרו שלכל מטבע יש שני צדדים(צילום: Shutterstock)

4. ביקורתיות יתר

אחד האתגרים הגדולים ביותר בזוגיות הוא לקבל את בן/בת הזוג כמו שהם, מבלי לנסות לשנות אותם. כל מי שהיה בזוגיות יודע שזוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, כי תמיד יהיו דברים שנרצה לשנות בצד השני, ופעמים רבות מדובר בכל מיני הרגלים שמרגיזים אותנו. אני תמיד אומרת שצריך להפעיל שיקול דעת ולחשוב על סדרי עדיפויות: מה באמת קריטי לכם לשנות אצל בן/בת הזוג, ועם מה אתם יכולים לחיות בשלום מבלי להעיר ולהעביר ביקורת?

אחרי שעשיתם את הסינון הזה והחלטתם מה באמת בוער לכם, העבירו את המסר לצד השני, אבל לא בנימה ביקורתית. אם תעירו על כל דבר ותהיו ביקורתיים מדי, בסופו של דבר הצד השני ייכנס למצב של התגוננות יתר ולא תוכלו לנהל איתו תקשורת בריאה. יתכן גם שהוא יהפוך בעצמו לביקורתי, או שהוא פשוט יהפוך לאדיש לגמרי לביקורת שלכם.

5. התגוננות יתר

דמיינו את הסיטואציה הבאה: בבוקר בני הזוג שמו לב שהחלב עומד להיגמר וסיכמו ביניהם שהגבר יקנה חלב בדרך חזרה הביתה מהעבודה. האישה שולחת לו הודעת תזכורת לקנות את החלב, והוא בתגובה תוקף אותה: "מה אני ילד קטן שצריך להזכיר לו כל דבר?". אין ספק שזו היא תגובה קיצונית שנבעה מהתגוננות יתר. הוא היה יכול לענות "תודה על התזכורת, אהובה". יכול גם להיות שאשתו היא טיפוס מאוד ביקורתי, ולכן הוא הרגיש צורך להגיב כך, ויכול להיות שזוהי פשוט תכונת אופי שלו. כך או כך, זוהי דרך בדוקה להרוס את הקשר. לכן לפני שאתם ממהרים להתגונן, זכרו שאתם לא במלחמה.

מאחלת לכם שתמנעו מחמשת הדברים הנ"ל ושתדעו לשמור על זוגיות טובה.