הבעל ניצח: הותרה כניסת האישה מאוקראינה
משרד הפנים סירב להכניס את אשתו של אזרח ישראלי ארצה בנימוק התמוה של "היעדר משק בית משותף". בית המשפט הורה לבטל את ההחלטה
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה הורה לאחרונה לבטל הוראה של משרד הפנים ולאפשר לאזרחית אוקראינית להיכנס לישראל
עם בנה כדי לגור עם בעלה הטרי, אזרח ישראלי. השופט רון שפירא הגדיר את הניסיון של משרד הפנים לאסור את כניסתה "בלתי סביר בצורה קיצונית".
בינואר האחרון קיבל מנהל לשכת רשות ההגירה בחדרה באופן חלקי ערר שהגיש הבעל, ואישר לאשתו להיכנס לישראל בכפוף להפקדת ערבות, אך כניסת בנה לא אושרה. בהחלטה צוין שלמרות האישור, "לא הוצגו הוכחות למגורים משותפים וניהול משק בית משותף על התקופה שטרם הנישואין... לפיכך לא שוכנענו בכנות הנישואין ובכנות הקשר".
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- צעירה תוכר כנכת צה"ל בגלל צעקות במטווח
- הצוואה בוטלה: לחצה על בעלה לנשל את ילדיו
- הקליטה בארץ כשלה, הפעוטה תוחזר לארה"ב
- ביטוח לאומי סירב לפצות עובד שלו שהפך נכה
ב-2015 ביקש הבעל ממשרד הפנים לאשר לאשתו להיכנס לישראל עם בנה הקטין על מנת להתחיל בהליך מדורג שבמסגרתו בודקת המדינה את כנות הקשר, ומחליטה אם לספק אשרות שהייה זמניות שונות בהתאם. בתחילה דחתה מנהלת האשרות במשרדי רשות ההגירה את הבקשה בנימוק לקוני שלפיו "לא הוצגו הוכחות לכנות קשר טרם הנישואים".
תביעה
גבר עתר: להביא את אהבת נעוריי מאוקראינה
עו"ד מירי נחשונוב
אזרח ישראלי התחתן בשנית עם אישה שלה היה נשוי בצעירותו בברה"מ. משרד הפנים סבר שמדובר בנישואים למטרות עבודה. ביהמ"ש חשב אחרת
הבעל פנה שוב לרשות האוכלוסין וטען שהמשמעות המעשית של ההחלטה היא דחיית הבקשה, שכן האישה לא תעזוב ותשאיר את בנה באוקראינה. ביולי ניתנה החלטה נוספת על ידי הרשות, שבאופן תמוה דחתה גם את הבקשה בנוגע לאישה.
לבעל לא נותרה ברירה והוא פנה לבית המשפט, ואכן, השופט רון שפירא קבע שמשרד הפנים לא פעל בהתאם ל"חובות ההגינות" ושההנמקה בעניין היעדרו של משק בית משותף אינה מוצדקת, שכן כל עוד העותר בישראל ואשתו באוקראינה - ברור שהם לא יכולים לגור יחד.
"אם תתקבל עמדת המשיב לעניין זה, נראה כי יהיה קושי להכיר בכנות קשר נישואים בנוגע לאוכלוסייה נרחבת במדינת ישראל, כמו גם במקומות אחרים", ציין השופט בהתייחס לקהילות מסורתיות שגם בקרבן בני זוג אינם גרים יחד טרם הנישואים.
בהמשך מתח השופט שפירא ביקורת על משרד הפנים גם לגבי יחסו לילד: "החלטה שמשמעותה הפרדת קטין מאמו מחייבת הסבר מנומק מטעם המחליט. בהיעדר כל הנמקה יש להניח כי אין טעם המצדיק קריעת משפחה. התעלמות המשיב מעיקרון טובת הילד, זאת מבלי להתייחס לנושא בהחלטתו ומבלי שנבחן העניין על ידו, מהווה התעלמות מנתון חיוני ההופך את ההחלטה שהתקבלה לבלתי סבירה בצורה קיצונית, באופן המצדיק את ביטולה".
הוא הוסיף כי מובן שבפועל, ההחלטה שלא לתת לילד היתר להיות עם אמו מונעת ממנה להגיע לארץ כדי לחיות עם בעלה, העותר. לכן, משהוחלט לאשר את כניסתה צריך היה לאשר גם את כניסתו של בנה.
לפיכך קיבל השופט שפירא את העתירה וקבע כי בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 20 אלף שקל זכאית האישה להיכנס ארצה יחד עם בנה לצורך תחילת ההליך המדורג (כשבשלב הראשון יהיה על משרד הפנים לבדוק את כנות הקשר בינה לבין העותר). משרד הפנים חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
- לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד הראל סיל עוסק באזרחות ואשרות בישראל
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
