שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך המדינה מובסת במלחמה על הנשים המכורות לסמים
    רק 19% מהמכורים לסמים המטופלים הן נשים. מתוך 1,400 מיטות לטיפול במכורים רק 100 מיועדות לנשים. מחקרים מגלים ש-80% מהמכורות חוו התעללות מינית, אך הן עדיין נדרשות לעבור טיפול בקבוצות מעורבות של נשים וגברים. מכורה מעידה: "זה לא טיפול, זו עבודה בעיניים. לא ישנתי חודש בגלל הפחד מהגברים. נשים מתפגרות ברחוב כי אין להן כתובת"

    "הבן ביקש שלא אבוא לחתונה שלו"; האזינו לעדות הקשה של ר' על ההתמכרות והגמילה:

     

    "לקחתי בקבוק וודקה וכמה כדורי קלונקס ואמרתי מה שיהיה יהיה"    (צילום: ירון שרון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ההתעללות המינית שחוותה ר' היא קשה בהרבה ממה שהנפש או הדף יכולים להכיל. כשהייתה כבת 12 היא נאנסה באכזריות בלתי נתפשת במשך תקופה ארוכה על ידי חבר של הוריה.

     

    כשחוקרי המשטרה הגיעו לביתה בעקבות מידע שקיבלו, אימה הנחתה אותה שלא לומר דבר בחקירה. "החוקרת אמרה לאימא שלי שכמה בנות בשכונה התלוננו על תקיפה מינית, ושאחת הבנות אמרה שהיא ראתה גם אותי", משחזרת ר', "אימא שלי ישר אמרה לי שאיתי היא לא מדברת. אני כל כך רציתי לדבר על זה, אבל אימא שלי לא הסכימה. בחקירה אמרתי את מה שהוריי הדריכו אותי לומר. החוקרת אמרה לאימא שלי שאני מדקלמת משפטים שהכתיבו עבורי. היא ענתה לחוקרת שזה מה יש".

     

    אחרי לידת בנה הבכור היא פנתה לסמים כדי להקהות את הכאב החד של הטראומה. "הבנאדם שהכי אמור להגן עליך בעולם, מאכזב אותך. הרגשתי שהם דרכו עליי. זה שבר ענק", מתארת ר' את התחושה הקשה.

     

    "הנפש שלי התרסקה. זה משהו שאי אפשר להסביר בכלל. ההתדרדרות לא לקחה הרבה זמן. הפסקתי להתקלח, הפסקתי לתפקד. בגיל 16 הכרתי את מי שהיה בעלי. כל הזמן חששתי שאני לא אתחתן ולא אביא ילדים, לכן התחתנתי בגיל מוקדם. בגיל 17 כבר ילדתי את הילד הבכור שלי".

     

     

    "מכרתי את כל מה שהיה לי בבית. רק הסם עניין אותי". אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    "מכרתי את כל מה שהיה לי בבית. רק הסם עניין אותי". אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    "הייתי נרדמת ברחוב ולא זוכרת איך הגעתי למצב הזה"

    ר' מוסיפה ומספרת כי "אחרי הלידה התחלתי לשתות. בהמשך עברתי לחומרים אחרים. ניהלתי חיים כפולים. אחרי זמן מה הילדים עברו לבעלי לשעבר והתפטרתי מהעבודה. משם ההתדרדרות הייתה מאוד מהירה. הייתי נרדמת ברחוב, לא זוכרת איך הגעתי למצב הזה, קמה והולכת הביתה. למחרת זה היה חוזר על עצמו. השימוש היה מאוד קשה. השתמשתי בכל סם שיכולתי להשיג".

     

    בשנת 2008 ניסתה ר' לשים קץ לחייה. בעקבות המאורע היא נשלחה לאשפוזית מעורבת לגברים ונשים. האווירה ביחידה לגמילה מסמים, כך מתארת ר', הייתה הכל חוץ מטיפולית: "יש שם אסירים שמגיעים למקום כחלופת מעצר. נראה לך שאני אספר בקבוצה כזו מה הוביל אותי לשימוש בסמים? אני צריכה לחלוק את הסיפור שלי על ההתעללות המינית עם גברים? ועוד אסירים ואסירים לשעבר? זה אבסורד. חיכיתי רק שהחודש הזה יגמר".

     

    ר' מפרטת כי ישנן מטופלות שחוות תקיפות מיניות באשפוזיות. היא מעידה כי "לא הייתי נרדמת בלילה מהפחד שמישהו יבוא אליי לחדר. חייתי שם בפחד. לא הסכמתי אפילו להתקלח. שמעתי סיפורים מזעזעים על מכוני הגמילה. הטראומה של הנשים, לא רק שהיא לא מטופלת, היא הולכת ומחריפה. זה עצוב".

     

    ר' איבדה אמון בטיפול. תשע שנים ארוכות, בהן, לדבריה, היא צללה אל התהומות הכי אפלים שניתן לדמיין חלפו עד שפנתה בשנית לטיפול. "הגעתי לשפל של השפל בשנים הללו. הילדים שלי ניתקו איתו קשר. מכרתי את כל מה שהיה לי בבית. רק הסם עניין אותי. רק החומר. רק להשקיט את המחשבות".

     

    סטירת לחי מצלצלת נחתה עליה כשבנה ביקש ממנה שלא להגיע לחתונתו. "זה קשה לספר, אבל הוא אמר לי 'אימא, אל תפגעי אבל אני מעדיף שלא תבואי לחתונה'. לחתן ילד זו השמחה הכי גדולה שיכולה להיות לאימא. לקחתי בקבוק וודקה, כמה כדורי 'קלונקס' ואמרתי מה שיהיה יהיה. חיילים מצאו אותי ברחוב. הם העבירו אותי למשטרה".

     

    משפחתה של ר' דחקה בה לפנות לטיפול. היא התנתה את בקשתם בדרישה שהמוסד יהיה לנשים בלבד. "חשבתי שאני אשרוד שם יומיים. גם במשפחה שלי התערבו תוך כמה זמן אני אברח משם".

     

    ר' לא ברחה מהאשפוזית של עמותת "לצידך". היא טופלה שם במשך שלושה חודשים וחצי וסיימה בהצלחה את הליך הגמילה.

     

    "נשים זועקות לעזרה ואין להן לאן ללכת". אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    "נשים זועקות לעזרה ואין להן לאן ללכת". אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    למה מהאשפוזית של "לצידך" לא ברחת?

    "זה נראה כמו בית. שנית, כל הצוות שם הן נשים, יש שם רק מטופלות. אתה מרגיש שהן כולן כמוך, כולן אותו דבר. זהו, אין יותר סודות. הבנות מספרות את סיפור החיים שלהם ופתאום את מגלה שאת לא לבד. כל מה ששמרת שנים יוצא החוצה. בחיים לא בכיתי כשהשתמשתי. פתאום את קמה בבוקר ויש לך עם מי לדבר, יש לך עם מי לחלוק. הפסקתי לפחד".

     

    מבנאדם שאיבד אמון בטיפול הפכה ר' לחסידה של ההליך. "יש לי היום רשת ביטחון. בעמותה עזרו לי למצוא עבודה. איפה הייתי מקבל יחס כזה במקום אחר? המשפחה שלי אמרה לי שהם קיבלו אותי בחזרה במתנה. אני עדיין בתהליך. פגעתי בהרבה אנשים. מלמדים אותי איך להמשיך הלאה. זה לא קל, אבל כשיש לך מקום בטוח אני לא מהססת. הכלים שקיבלתי בלצידך הם מדהימים. הם הצילו אותי".

     

    לר' יש דעה מוצקה ביחס לאפקטיביות של טיפול מעורב מגדרית: "בטיפול בהתמכרויות בנשים חובה שיהיה מקום לנשים בלבד. אתה יודע כמה נשים יש שזועקות לעזרה ואין להן לאן ללכת? מה אפשר להגיד להן? הן צודקות. גברים מגיעים למכוני גמילה כחלופת מעצר. זו עבודה בעיניים. אין שם שום טיפול. אם מישהי מגיעה למכון גמילה סימן שהיא מחפשת עזרה. ב-99% מהמקרים היא לא מקבלת אותה. זה עצוב. נשים מתפגרות כמו חתולים ברחוב".

     

    המספרים הראו שהטיפול לא אפקטיבי

    הסיפור של ר' הוא הסיפור של מאות נשים מכורות לסמים שאין להן כתובת לפנות אליה. רק 19% מהמכורים לסמים המטופלים במוסדות הגמילה הן נשים, למרות שהערכות מדברות כי נשים מהוות כ-40% מסך המכורים. לדברי ראש אגף טיפול ושיקום ברשות למלחמה בסמים, חגי ברוש, מתוך 1,400 המיטות שקיימות במרכזי הגמילה לבוגרים, רק 100 מהן מיועדות לנשים.

     

    "להתמכרות של נשים לסמים יש מאפיינים ייחודיים", מסבירה ד"ר בל גבריאל-פריד מבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב וחברה בוועד המנהל של עמותת "לצידך". לדבריה, נשים נוטות להתמכר יותר לסמים חוקיים, כדוגמת אלכוהול ומשככי כאבים. "הן גם פונות פחות לעזרה בשל החשש שיפרידו אותן מילדים", מוסיפה ד"ר גבריאל-פריד.

     

    הנתון שלדברי המומחים משפיע יותר מכולם על הצרכים הייחודיים של נשים מכורות הוא ש-80% מהן חוו התעללות בילדותן, בעיקר פגיעות מיניות. "הפנייה לסם היא סוג של ריפוי עצמי", מסבירה ד"ר גבריאל-פריד, "הסם מאפשר להן לשכוח את הכאב. מדובר בנשים שנושאות כאב עצום. הן לא חלמו על חיים בצל הסם".

     

    שיעור הצלחה גבוה יותר בטיפול רגיש מגדר. אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    שיעור הצלחה גבוה יותר בטיפול רגיש מגדר. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    לדברי המומחית, במשך שנים טיפלו בנשים ובגברים מכורים באותו האופן. "אחוזי הנשירה של נשים מהמסגרות והמספר הנמוך של הפונות הראו שהטיפול פשוט לא אפקטיבי. היום מדברים על טיפול רגיש מגדר, אשר גם מטפל בהתמכרות, אבל גם במרכיבים אחרים בחיים של המטופל. זה טיפול שהוא פחות סמכותי ופחות קשוח ורואה גם את הצרכים שלה כאימא".

     

    ד"ר גבריאל-פריד מדגישה כי "הדבר הכי משמעותי בטיפול רגיש מגדר הוא ההפרדה מגברים. אישה שחוותה התעללות מגברים מאוד מתקשה לשתף בחוויות שלה בסביבה גברית. הנטייה שלה היא לא לבטוח בגברים. הסביבה צריכה להיות בטוחה לחלוטין. מחקרים מראים שאחוזי הנשירה של נשים שמטופלות בתוכניות רגישות מגדר נמוכים יותר ואחוזי ההצלחה הם גדולים יותר בהשוואה לטיפול מעורב. זו תובנה שמחלחלת יותר ויותר. גם בארץ מכירים בכך שצריך להתנהל אחרת". 

     

    "אופן הטיפול במכורות הוא הוספת חטא על פשע". ח"כ תמר זנדברג

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ועדת הסמים של הכנסת, בראשותה של ח"כ תמר זנדברג (מרצ), דנה לאחרונה באוזלת היד המקוממת של הרשויות בטיפול בנשים מכורות והעלתה את הנושא על סדר היום. 

     

    לדברי חברת הכנסת, טיפול במכורות בקבוצות מעורבות הוא בגדר הוספת חטא על פשע. "הנשים הללו הן קודם כל ולפני הכל קורבנות", מצהירה ח"כ זנדברג, "יש לא מעט מקרים של תקיפות מיניות במרכזים המעורבים. מתעלמים מפוסט הטראומה של אותן נשים. טיפול כזה הוא טיפול פוגעני".

     

    חברת הכנסת מתארת כי ההבנה שאופן הטיפול בנשים מכורות צריך להשתנות מהיסוד מחלחלת בקרב קובעי המדיניות. "הצפנו לראשונה את המצב העגום של אותן נשים בוועדה כבר לפני יותר משנה. עקב כך, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, ייחד בתקציב של 2018-2019 כספים שמיועדים לפתיחת מסגרות לנשים. בימים אלו משרד הרווחה מפתח מסגרות טיפול ייעודיות לנשים, וגם מסגרת לנשים וילדיהם", מחמיאה ח"כ זנדברג, "אך זו רק ההתחלה והשינוי קורה לאט מידי והוא מועט מידי".

     

     

    אומרים למכורות לחכות עד שנשים נוספות יפנו לעזרה. אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    אומרים למכורות לחכות עד שנשים נוספות יפנו לעזרה. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    "אומרים למכורות לחכות שעוד בנות יפנו לעזרה"

    "כולם מדברים על כמה הגישה השתנתה, אבל בינתיים נשים מתות ברחוב", מתארת יולה שיינפלד, מנכ"לית העמותה, "אין מספיק מיטות לטיפול בנשים ומרכזים לא פותחים קבוצות לנשים. הם אומרים לנשים שיחכו עד שעוד בנות יפנו למרכז והם יוכלו לפתוח קבוצה. למעשה מה שאומרים לאותן בנות זה תמשיכי להשתמש עוד קצת עד שנוכל לתת לך פיתרון. בזמן הזה הן עלולות למות. החיים של אדם שמכור לסמים הם מאוד דינמיים. לא מנצלים את המומנטום של הפנייה לעזרה ופעמים רבות ההזדמנות הזו מוחמצת. זה עוול גדול מאוד שנעשה לאותן נשים".

     

    למרות השינוי החיובי ברטוריקה של הרשויות, בשטח המצב מוסיף להיות עגום. האשפוזית של "לצידך" ניצבת בפני סגירה והכספים שהובטחו להם מהרשות למלחמה בסמים ומשרד הבריאות טרם הועברו. "אנחנו צריכות לשלם בשבוע הבא שכר דירה. הקופה שלנו ריקה. הדיבורים לא עוזרים לשלם חשבונות וגם לא מצילים אף מכורה", מטיחים בעמותה.

     

    תגובות

    עו"ד איתן גורני, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול בפועל, מסר בתגובה: "הרשות רואה בפעילות 'לצידך' פעילות חשובה במערך השיקום והטיפול של מכורות בישראל. בהתאם למסוכם בין הצדדים קרן החילוט של הרשות הקצתה כסף לטובת המשך הפעילות. חשוב לציין כי כיוון שאלו כספים מחולטים, התשלום בפועל מתבצע באמצעות האפוטרופוס הראשי. בשל העיכוב בהעברת התשלום, פועלת הרשות מול האפוטרופוס לקידום התשלום ולכל הפחות להעברת מקדמה בהקדם".

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מפעיל באמצעות ספקים אשר זכו במכרז 8 אשפוזיות לגמילה מחומרים פסיכואקטיביים. חלקן ייעודיות לאוכלוסייה מסוימת כגון: לסובלים מתחלואה כפולה נפשית ולתחלואה כפולה גופנית. כיום לא מתבצעת הפרדה מגדרית באשפוז, למעט בקרב בני נוער וצעירים, וזאת על מנת להטיב עם תוצאות הטיפול. המשרד מפעיל שתי אשפוזיות לבני נוער וצעירים, מלכישוע בצפון המיועד לבנים ואלה במתחם רטורנו, המיועד לבנות נוער וצעירות.

     

    "ידוע בארץ ובעולם כי נשים נוטות פחות להגיע לטיפול. על מנת להנגיש את הטיפול ולייעל אותו החלטנו על הליכים להרחבת אשפוזית רטורנו גם עבור נשים בוגרות. אשפוזית זו הינה ייחודית בגישות הטיפול המכוונות לנשים, תוך הפעלת צוות נשי בלבד.

     

    "המחלקה תמשיך לפעול לקידום תחום טיפול בנשים והטמעת כלים טיפוליים ייחודים בדגש על טראומות מיניות, העצמה אישית וטיפול הורי מיטבי.

    "עמותת לצידך פנתה במהלך השנה החולפת למשרד הבריאות בבקשה לקבלת תקציב למימון טיפול לנשים מכורות. המשרד מכיר בערך המקצועי של פעילות העמותה ובוחן אפשרויות מימון לנושא באופן קבוע ולא חד פעמי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כך המדינה מובסת במלחמה על הנשים המכורות לסמים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    פונות פחות ונושרות יותר - נשים מכורות לסמים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים