שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הייתי סקרנית": הפסיכיאטרית שהתנסתה ב-MDMA במסגרת המחקר
    בשבוע שעבר הוכרז הטיפול ב-MDMA, החומר הפעיל בסם האקסטזי, כטיפול פורץ דרך בקרב הסובלים מפוסט טראומה. ד"ר טלי נחשוני מביה"ח בבאר יעקב, שבו נערך מחקר מרתק בנושא, מספרת על הטיפול בעזרת החומר הפסיכדלי ואף משתפת בהתנסות האישית שלה ב-MDMA

    צפו במטופלים ב-MDMA מעידים על החוויה:

     

    youtube

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    די מוזר לשמוע את ד"ר טלי נחשוני, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מדברת על חווית השימוש שלה ב-MDMA, החומר הפעיל בסם האקסטזי, חוויה השמורה בדרך כלל למבלים פרועים ברחבות הריקודים של מועדונים רועשים. ד"ר נחשוני לא התנסתה, חלילה, בחומר הפסיכדלי האסור במסגרת טיול אחרי צבא או במסיבת טבע, אלא במסגרת מחקר חובק עולם, מרתק ופורץ דרך מאין כמוהו, שנערך לאחרונה במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב.

     

    המחקר, אשר מוביל ארגון ה-MAPS, ההתאחדות הבינתחומית למחקר פסיכדלי, נועד לבדוק את השפעת ה-MDMA בשילוב טיפול נפשי בקרב נפגעי הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) - פוסט טראומה.

     

    תוצאות המחקר היו לא פחות ממדהימות – 83 אחוזים מהמטופלים שנטלו את החומר לא אובחנו יותר כסובלים מההפרעה. יותר משמעותי מכך היא העובדה שבמהלך מעקב של כארבע שנים התגלה כי התוצאות המיטיבות של הטיפול נמשכו לאורך זמן.

     

    הסטטיסטיקה של הטיפולים הקונבציונאלים שניתנים היום לפוסט טראומתיים מרשימה הרבה פחות – הסובלים מהתסמונת נדרשים ברוב המקרים ליטול תרופות באופן יום יומי, לעיתים למשך כל חייהם. רק כשליש מהם נרפאים מההפרעה הקשה שמשבשת לחלוטין את אורחות חייהם. התוצאות מעוררות ההתפעלות של המחקר הושגו לאחר שהמטופלים נטלו את ה-MDMA פעמיים בלבד.

     

    בעקבות המחקר, שנערך בארצות הברית, קנדה, שוויץ וכאמור גם בארץ, הכריז בשבוע שעבר מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) על MDMA כטיפול פורץ דרך עבור נפגעי פוסט טראומה. בשנה הבאה ייכנס המחקר לשלב השלישי ועורכיו מקווים כי בסופו יאושר החומר לטיפול.

     

    ההתנסות האישית הכרחית להבנת המסע של המטופל

    "הייתי מאוד סקרנית לנסות את החומר", מודה ד"ר נחשוני, מעורכות המחקר בארץ, "היה לי ברור שזה מאוד חשוב לתהליך וליכולת שלי להבין מה עובר המטופל. לטעמי, אי אפשר לערוך את הטיפול הזה בלי להתנסות בחומר בעצמך. כמטפל, אתה חייב לעבור את המסע הזה על בשרך".

     

    "תחושה סופר מתגמלת כמטפלת". ד"ר טלי נחשוני (צילום: ynet)
    "תחושה סופר מתגמלת כמטפלת". ד"ר טלי נחשוני(צילום: ynet)

     

    ד"ר נחשוני מדגישה שוב ושוב בראיון עימה כי השימוש ב-MDMA אינו יעיל בטיפול בתסמיני פוסט הטראומה שלא במסגרת טיפול נפשי. "ל-MDMA כשלעצמו אין אפקט מרפא", מסבירה הפסיכיאטרית, "הוא יוצר חלון הזדמנות לריפוי. MDMA גורם להפרשת חומרים במוח שבעזרתם נוצר חלון הזדמנויות טיפולי אופטימלי.

     

    "מצד אחד תכנים מתחילים לעלות מהלא מודע של המטופל, ומצד שני התכנים הללו עולים ללא תחושת החרדה שמציפה בדרך כלל את המטופלים. רבים מהסובלים מפוסט טראומה מנסים להימנע מלעסוק בחוויה הקשה. הם מנסים בכוח לא לבוא במגע עם אלמנטים שיכולים לעורר את הזיכרון הטראומתי. תחת השפעת ה-MDMA ניתן לעסוק בתכנים הטעונים מבלי שהמטופל יחוש מוצף באופן שהוא לא יכול להכיל אותו. כך ניתן לעזור לו לעבד את התחושות. לנו כמטפלים זה דבר משמעותי מאוד".

     

    "נוצר חיבור עמוק בין המטפל והמטופל"

    "השימוש ב-MDMA מקצר תהליכים", מוסיפה ומתארת ד"ר נחשוני, "נוצר קשר חזק מאוד בין המטופל והמטפלים שמלווים אותו בתהליך. זה דבר מאוד משמעותי כי רבים מהסובלים מפוסט טראומה סובלים גם מבעיית אמון. זה מאוד הגיוני שאם נפגעת על ידי בן אדם בצורה כה חמורה, משהו באמון הבסיסי שלך בבני אדם נסדק. ה-MDMA מאפשר חיבור עמוק מאוד בין המטפל והמטופל, בין המטופל והנפש שלו ואף בין המטופל וסביבתו. גם האפקט הזה הוא משמעותי ביותר משום שרבים מהמטופלים חשים ניתוק, זרות וחוסר שייכות לסביבה הקרובה שלהם. ה-MDMA יוצר תחושת חיבור מאוד חזקה".

     

    ד"ר נחשוני מפרטת כי MDMA מאוד מתאים לטיפול בסובלים מפוסט טראומה: "ההפרעה יוצרת מצב שבו המטופל חי את העבר שלו בהווה. ההנחה היא שצריך גורם שיוריד את מפלס החרדה של המטופל, ומנגד ייצר חיבורים בתוך הנפש שלו. הכדור הזה בפירוש מחבר את המשתמשים לא רק לאנשים סביבם, אלא גם לעצמם".

     

    "המטופל חווה סוג של לידה מחדש". חדר הטיפולים של המחקר (צילום: ynet)
    "המטופל חווה סוג של לידה מחדש". חדר הטיפולים של המחקר(צילום: ynet)

     

    ה-MDMA, שמופק בשוויץ, ניתן למשתתפים במחקר בצורתו הטהורה ובמינון מדויק בשני מפגשים. סך הכל נערכו במסגרת המחקר 12 מפגשים טיפוליים בין הפסיכותרפיסטים ובין הסובלים מההפרעה.

     

    המפגשים בהם ניתן ה-MDMA הם מפגשים ארוכים בני שמונה שעות, שבמהלכם עובר המטופל גירוי חושי, בין היתר, באמצעות מוזיקה. בין הסשנים שבהם ניתן החומר הפסיכדלי ישנם מפגשים בהם המטפל והמטופל מעבדים את התכנים שעלו בתהליך.

     

    "אין פה טיפול שהוא בגדר נטילת כדור וגמרנו", מדגישה הרופאה, "אנחנו רואים את האדם בכללותו. אנחנו לא מטפלים בטראומה. אנחנו מטפלים בבני אדם".

     

    חוויה עוצמתית של חיבור וקבלה

    התכנים שעולים בטיפול תחת השפעת ה-MDMA הם מאוד מגוונים ומשתנים מאדם לאדם. "כבר מהסשן הראשון המטופלים דיווחו על חוויה מאוד עוצמתית עם הרבה תחושה של חיבור וקבלה", משחזרת הפסיכיאטרית, "החלקים המאשימים פחתו אצלם בצורה משמעותית. יש סשנים שבהם הטראומה עולה יותר ויש מפגשים שבהם תכנים מהילדות למשל עולים באופן יותר משמעותי".

     

    ד"ר נחשוני מוסיפה ומתארת כי במהלך הטיפול, "אנחנו עושים גם עבודה עם הגוף של המטופל. אחת הבעיות של הטראומה היא שהיא לא עוברת באופן מוצלח קידוד למילים. בפעמים רבות היא נאצרת בגוף בדמות ריחות, תחושות או מראות. לכן יש צורך לעשות עבודה עם הגוף, כמובן באישור המטופל.

     

    "כתוצאה מהעבודה הזו יוצאים תכנים מאוד משמעותיים. אתה מתחבר אחרת לגירויים חיצוניים ונוצרים דימויים מאוד עוצמתיים. גם אחרי שהטיפול מסתיים אנחנו משתמשים במטאפורות הללו שעולות כדי להמשיך את העובדה. היו מקרים בהם הייתי צריכה להגיד למטופל מילה אחת וישר הוא הבין למה הכוונה וזה עזר לו להתגבר על קושי".

     

    "אנחנו משתדלים לעמוד בחזית הטיפולים". ביה"ח באר יעקב (צילום: ynet)
    "אנחנו משתדלים לעמוד בחזית הטיפולים". ביה"ח באר יעקב(צילום: ynet)

     

    "זהו טיפול מאוד לא צפוי שמצריך קשב רב למטופל", מתארת ד"ר נחשוני, "זה סוג של לידה מחדש. הנפש מולידה מתוכה דברים שקשה לחזות מראש. במובן הזה המטפל הוא כמו מלווה במסע פנימי של גילוי מחדש".

     

    כיצד נולד הרעיון לטפל בהפרעה בעזרת MDMA?

    "יש היסטוריה של שימוש בחומרים פסיכדליים, לא רק MDMA, בטיפולי פסיכותרפי. משנות ה-60 ועד שנות ה-80 כשהסמים הוצאו מחוץ לחוק זה היה אפילו די נפוץ, גם בארץ. ארגון ה-MAPS, שבראשו עומד ד"ר ריק דבלין, מקדמים מאוד את הנושא הזה. ד"ר דבלין ואחרים הכירו את החומרים הללו על רקע שימוש אישי במסגרת טיפולית, והם הבינו שאפשר ליצור בעזרת החומרים המאוד נפיצים הללו חלון הזדמנות טיפולי נדיר.

     

    "האישור שהתקבל בשבוע שעבר מה-FDA היה מאוד מרגש עבורם. במשך הרבה מאוד שנים הם היו סוג של דון קישוט של עולם הפסיכיאטריה. הם היו צריכים לדפוק על הרבה דלתות ובאופן חזק מאוד כדי שיקשיבו להם. במשך שנים ארוכות חשבו ד"ר דבלין הוא משוגע".

     

    אין חשש שהמטופל יפתח תלות בחומר?

    "MDMA הוא חומר לא ממכר. אנשים יכולים לפתח תלות פסיכולוגית בחומר, בגלל התחושות הנעימות שהוא מעורר, אבל אין תלות פיזית. הבדיקות שנערכו במהלך המחקר גילו שהמטופלים לא פיתחו תלות ב-MDMA. נהפוך הוא. רבים מהם עבור תהליך ריפוי והצורך שלהם בתרופות ובחומרים אחרים פחת".

     

    מה לגבי תופעות הלוואי של השימוש ב-MDMA, כגון דכדוך לאחר שההשפעה פגה?

    "אני לא נתקלתי בזה במטופלים שלי", משיבה ד"ר נחשוני, "בשבעת הימים שלאחר נטילת החומר יש קשר רציף עם המטופל ומבצעים מעקב אחר תופעות הלוואי הפוטנציאליות. חשוב גם להדגיש שהריפוי מההפרעה הוא לא במאה אחוזים. מי שנרפא אומנם כבר לא נושא את הכותרת של פוסט הטראומה, אבל הוא עדיין יכול לסבול מחלק מהתסמינים, כגון סיוטים בלילה מדי פעם, אך ההטבה במצבם היא מאוד ניכרת. ההצטברות של התסמינים, שכל כך משבשת את שגרת חייהם שלהם, מתפוגגת".

     

    MDMA - החומר הפעיל באקסטזי שפופולרי במועדונים (צילום: shutterstock)
    MDMA - החומר הפעיל באקסטזי שפופולרי במועדונים(צילום: shutterstock)

     

    ד"ר נחשוני מוסיפה ומסבירה כי השימוש ב-MDMA ליצירת חלון הזדמנות טיפולי עשוי להיות אפקטיבי לא רק עבור הסובלים מפוסט טראומה: "אמצעי שמעורר את היכולת לעבור מסע פנימי משמעותי, תוך תחושת אמון במטפל שמלווה אותך במסע, יכול להיות יעיל לא רק עבור PTSD. אנחנו בבית החולים באר יעקב משתדלים לעמוד בחזית הטיפולים שאנחנו מציעים לחולים. המחקר הזה הוא מאוד מהפכני ופורץ דרך והחדשנות הזו היא דבר שמאוד חשוב לנו בבית החולים".

     

    "כמטפל זו הרגשה של זכות גדולה ללוות מישהו בתהליך כל כך משמעותי", משתפת הפסיכיאטרית, "זה באמת סופר מתגמל עבורנו המטפלים".

     

    "עוזר להמיס את החומות של המטופל". ד"ר ז'אנה יקירביץ' (צילום: ynet)
    "עוזר להמיס את החומות של המטופל". ד"ר ז'אנה יקירביץ'(צילום: ynet)

     

    ד"ר ז'אנה יקירביץ', שיחד עם ד"ר נחשוני טיפלה בחולים באמצעות החומר הפסיכדלי במסגרת המחקר, מוסיפה ואומרת כי: "הטיפול בעזרת MDMA עוזר להמיס את החומות שבונה סביבו המטופל. זה מעניק לנו אפשרות לגעת בו בצורה לא מאיימת וכואבת, דבר שמאוד מקל על העבודה שלנו".

     

    ד"ר יקירביץ' סבורה כי הצלחת המחקר יכולה להוות מסר עבור אנשים רבים שסובלים מבעיות נפשיות: "יש פה מסר מאוד משמעותי על החשיבות של טיפול נפשי. צריך לשבור את הסטיגמה שדבקה במוסדות פסיכיאטריים. אנשים יכולים לקבל פה עזרה אמיתית למצב הלא פשוט שבו הם נמצאים. בשל הסטיגמה אנשים נמנעים מלקבל את העזרה שכל כך נחוצה עוברם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""הייתי סקרנית": הפסיכיאטרית שהתנסתה ב-MDMA במסגרת המחקר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ynet
    ד"ר טלי נחשוני (מימין) וד"ר ז'אנה יקירביץ', עורכות המחקר בארץ
    צילום: ynet
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים