שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכלה בת שלוש, החתן בן ארבעים
    המקרא מדגיש את בתוליה של רבקה, והמדרש מדקדק בפער הגילאים בינה לבין יצחק. מה היה דחוף לפרשנים לחתן את רבקה בת השלוש עם יצחק בן הארבעים?

    בשמלת כלה ושתי צמות, ילדה קטנה...

    מסורת מדרשית מאוחרת המופיעה גם בפירושו של רש"י, קובעת כי "רבקה בת ג' שנים כשנישאת ליצחק". מסורת זו, המשדכת גבר בן ארבעים לתינוקת בת שלוש, זכתה למרבה האֵימה לפופולריות רבה.

     


     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    "עמדה ושאלה - למה?"

    למה בחרו דרשנים לטעון שרבקה התחתנה בגיל שלוש, ולמה בחרו גננות ורבנים לאמץ אל ליבם את המסורת הזו? את השאלות האלו יש לבחון משתי נקודות מבט: מה המוטיבציה הטכנית-פרשנית לפרשנות זו, ומהי המוטיבציה התרבותית.

     

    מאמצי הכרונולוגיה המקראית

    פרשנים המבקשים לראות בסיפורי בראשית תיאור מהימן של תולדות העולם, מנסים להציע להם סדר כרונולוגי, וכל המרבה והמדקדק – הרי זה משובח.

     

    לבית המדרש של הטוקבקים - גללו מטה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הסיפור הקשה אודות נישואי רבקה התינוקת משתלב בתמונת המאמץ הכרונולוגי, וכך נערך החישוב; עם תום עקידת יצחק נאמר (בראשית כב", כ'-כ"ג): "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִיא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ:... וְאֵת בְּתוּאֵל, וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה". אם כן, יאמרו המדקדקים, רבקה נולדה מיד לאחר עקידת יצחק.

     

    על פי מסורת אחרת (שלא ניכנס כאן לחישוביה) יצחק הנעקד לא היה ילד קטן, כפי שנדמה מקריאת הסיפור, אלא גבר בן 37. ובפרשת "תולדות" נאמר כי: "יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה". והינה שילוב המסורות יוצר את התמונה הבלתי נסבלת: רבקה נולדה בזמן העקֵדה (שמיד לאחריה גם נפטרה שרה) כשיצחק היה בן 37, והתחתנה אתו כשהוא היה בן ארבעים והיא בת שלוש.

     

    "עמדו שמוטי ראשים ולא מצאו תשובה"

    לא, מאמצי הכרונולוגיה לא מציעים תשובה למסורת פדופילית זו, וכל המעיינת בפסוקים רואה כמה מאולצת הכרונולוגיה שלפנינו. האם הביטוי "אחר הדברים" חייב להיות תיאור זמן ולא קשר רעיוני בין אירועים? והאם רבקה לא יכלה להיוולד עשר שנים או יותר לפני שהגיעה בשורת הולדתה מארם נהריים אל הר המוריה?

     

    יתר על כן, מדרש מאוחר אחר מציע שרבקה הייתה בת 14 בנישואיה ליצחק (אלא שהצעה זו לא זכתה לפופולריות של הקביעה שהיא נישאה בגיל שלוש).

     

    אין אילוץ מקראי להכניס את רבקה הכלה למיתת סדום של גיל שלוש, ובוודאי שהסיפור על שאיבת המים לגמלים ולעבד לא הולם תינוקת (ומה נאמר על נישואים...) על כן יש לחפש את המוטיבציה לבחירה לחתן תינוקת עם גבר בן ארבעים במגרש התרבותי. ואם התשובה נמצאת במעמקי התרבות – יש סיבה לדאגה.

     

    כשביולוגיה ופטריארכיה נפגשות

    חיפשה הפטריארכיה וגם מצאה חותמת טריוּת לנשים צעירות ושמה "קרום הבתולים". חותמת זו זוכה להילה; היא הפכה לשומרת הסף ובהבקעתה מקבל הפטריארך אישור ש"קנה סחורה ראויה", ממש כמו כד השמן של ימי המקדש, חתומה בחותם קדוש לראיה שאיש לא טימא אותה.

     

    תצאו לה מהבתולים

    משום מה מגלה המספר המקראי עניין מיוחד בבתוליה של רבקה: "וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ". רבקה היא היחידה מכל האימהות המתוארת כ"בתולה". יתר על כן, רבקה היא אחת מתוך ארבע נשים בכול התנ"ך ש"זכו" לתואר זה (לצד תמר אחות אמנון, אבישג ואסתר המלכה). במקרה של רבקה לא מסתפק המספר המקראי בתואר "בתולה", והוא מכפיל את תעודת הביטוח, ומצרף את הקביעה: "איש לא ידעהּ".

     

    מדוע משכה דווקא רבקה את אש הבתולים? האם מישהו ניסה "לנקות" אותה מחשד קדום? ייתכן שלפנינו שרידים של מסורת אגדית קדומה, שכבר לא הגיעה בשלמותה לידינו.

     

    נפלה מהגמל

    העיסוק בבתוליה של רבקה לופת את המסורת הפרשנית ולא מרפה. התיאור המקראי של הפגישה בין רבקה ליצחק מפתיע ומוזר, ונדמה שגם הוא רק קצה גלוי של אגדה נעלמה: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל".

     

    כיצד ומדוע נולד הסיפור המוזר הזה?

     

    תרבות מוּכת עץ

    אלא שפרשנים ודרשנים מאוחרים, עדיין לפותים בסוגיית הבתולים, לא הצליחו לחשוב על הבהלה של הילדה הנופלת מהגמל, או על שבר בצלעות. עניין אחד שב והטריד אותם (מדרש אגדה לבראשית, חיי שרה, כ"ד):

     

    "ויש אומרים שלא מצאה בתולה שחשד באליעזר, אמרה רבקה: חלילה שלא שכב עמי אליעזר, אבל מפני הנפילה שנפלתי אבדתי בתולתי, ונקום ונלך למקום ההוא שנפלתי, ואולי יעשה ה' נס ותמצא שם דם בתולים, וכן עשו, הלכו ומצאו הדם על עץ אחד, והייתה מוּכת עץ".

     

    "מוּכת עץ" הוא ביטוי תלמודי לאישה שבתוליה פקעו כתוצאה ממכה ולא מקיום יחסי מין. והִנה, מכל האפשרויות שבעולם, לכך גרמה הנפילה של רבקה מהגמל.

     

    ובכל זאת, למה דווקא בת שלוש?

    למרבה הכאב, מבחינה הלכתית גיל שלוש הוא גיל המינימום לקידושי אישה (כלומר, תינוקת): "בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה". אמונה הכרוכה בכך היא שרק מגיל זה, ובדיוק מגיל זה, אפשר לבקוע באופן תמידי את קרום הבתולים.

     

    הצעה א' - בניחוח מיתולוגי

    אפשר לשער שהסיפור המקראי על נישואי רבקה מציג טפח ממסורת עתיקה (ואולי גם מיתולוגית) על נישואי גבר עקוד עם אלה-אישה-ילדה שסיפור בתולים פלאי נקשר בשמה. חז"ל הכירו שברים מהמסורות שלא מצאה שביתה בסיפור המקראי, והשיבו כמה מהם בדרך מדרשית אל הסיפור המקראי. אך המסורת הקדומה רק מבצבצת מבין הסיפורים, ועדיין נותרה בגדר חידה.

     

    הצעה ב' - בניחוח פטריארכלי

    אפשר לחשוב שלמישהו היה מאוד חשוב להבטיח: "היא הייתה בתולה", וראיותיו הרבות עמו; היא הייתה רק בת שלוש (גיל מפתח, לפי אמונתם, להוכחת בתולים) והתורה כופלת דבריה ואומרת עליה שהיא הייתה "בתולה" וגם "לא ידעה איש".

     

    רמברנדט העדיף אותה מבוגרת יותר (רמברנדט)
    רמברנדט העדיף אותה מבוגרת יותר(רמברנדט)

     

    הבתולים בתמונת העולם הזו, הם סמל לתום תינוקי, לנאמנות מוחלטת, לכניעות בפני הגבר שיקנה את האישה בהבקעתם. ואילו רבקה היא האם הדעתנית, זו שהתרוצצה סביב הבאר, שדיברה עם העבד, שהחליטה מדעתה ללכת אל יצחק, שהתעמתה עם בעלה וגם יכלה לו. האם רבקה מאיימת על סטריאוטיפ הבתולה? מה גם שלצידה נמצא האב החלש מכל השלישייה; הגבר העקוד, העיוור, חסר יכולת האבחנה, שרומה על ידי בנו ואשתו.

     

    האם הפטריארכיה נבהלת נוכח מערך הכוחות בין יצחק לרבקה ויוצאת בתהלוכה להוכחת התום והבתולים?

     

    מקורות נוספים ופתרונות אחרים לחידת העיסוק בבתולי רבקה ובנפילה מהגמל כדאי לקרוא בספרם החשוב של יאיר זקוביץ' ואביגדור שנאן "לא כך כתוב בתנ"ך".

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    בשבוע שעבר, בטוקבק 31, ביקר נועם אביקזר את בחירתי לכתוב ש"אברהם לא היה ולא נברא". הוא טען שזו התרסה מיותרת וביקר את איכות הפלורליזם שלי. תודה נועם על הדברים ועל הצגת הטיעון בשמך. בסרטון אני מתייחסת לדבריך.

     

    לכל הטורים של רוחמה וייס

     

    שבת שלום!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הכלה בת שלוש, החתן בן ארבעים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים