שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "שחרור מבוקר"
    אי העמדתו של יונתן היילו לדין הייתה פוגעת פגיעה אנושה בעיקרון זה, והייתה חלק מהתרת דמים ומהצדקת הרעיון של נטילת החוק לידיים. אי-התחשבות בנסיבות המיוחדות של מעשיו הייתה אטימות אידיאולוגית או תיאולוגית, וויתור על התבוננות אנושית במצוקה, בטרגדיה, בהשפלת אדם וברגישות למצבו

    אחד המאפיינים המובהקים של סוגיות אתיות הוא הדילמה, שבה נפגשות אמיתות מקוטבות ומנוגדות, ויש צורך למצוא דרך כיצד להביא את המכלול לידי ביטוי. 

     

    עוד דעות ב-ynet:

    מס עוני

    #גםאני - היום שאחרי

    בזכות הנשים האמיצות - משנות את הכללים

    הרצחת וגם ירשת גרסת 2017

     

    כזה הוא המקרה הטראגי של יונתן היילו - נסיבות קשות מאוד, לחץ ועינוי, מצב רפואי והצדקות נוספות להגן על עצמו ומאידך גיסא: הצורך החד משמעי להילחם בשפיכות דמים ללא פשרות, ולא ליצור מצב שבו מותר למותקף לחרוג מההגנה העצמית - שהיא כמובן מותרת בשעת התקיפה ממש, ולנקום או להעניש את הפוגע בו - ההבחנה בין הגנה עצמית ובין הענשה היא אחד מיסודות קיומה של חברת צדק.

     

    אי העמדתו של היילו לדין הייתה פוגעת פגיעה אנושה בעיקרון זה, והייתה חלק מהתרת דמים ומהצדקת הרעיון של נטילת החוק לידיים. אי-התחשבות בנסיבות המיוחדות של מעשיו הייתה אטימות אידיאולוגית או תיאולוגית, וויתור על התבוננות אנושית במצוקה, בטרגדיה, בהשפלת אדם וברגישות למצבו. המפגש של שני התחומים האלה הוליד שני מעגלים: מעגל אחד, בעקבות הערעור, שבו מלכתחילה נגזר עונשו בצורה ממותנת יותר. המעגל השני, החלטתו המוצדקת של הנשיא, בקציבת עונשו, ובמתן האפשרויות לקיצור שליש.

     

    המסורת ההלכתית הכירה אף היא ביכולת שיש ביד בית דין לתמרן. אף שהתורה קבעה במפורש "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", לימד אותנו רבי עקיבא כי יש ביד הסנהדרין לעצב את הדין, ולגרום לכך שרוצח לא יוצא להורג. היא גם הציבה תנאים מרחיקי לכת כדי להרשיע, כגון שני עדים, ובעיקר: התרעה - כדי שיהיה ברור שמדובר במעשה שנעשה במזיד. אף שמערכות הענישה שונות בצורה משמעותית, ואין עונש מוות בישראל על רצח, הרעיון היסודי שיש ביד המערכת לפעול באופן המתחשב בנסיבות ובהקשרים הוא נכון מאוד, וטוב שנשמר האיזון בין שני הדברים.

     

    ומה אנו צריכים ללמוד מכך כחברה? ראשית, להיות קשובים למותקפות ולמותקפים, וכך כלל לא יגיעו למצב האיום הזה. על רקע המערכה המתרחשת בתחום התקיפות המיניות, מזכיר לנו המקרה של היילו את העובדה שלא מדובר רק במאבק מגדרי, אלא במאבק בלתי מתפשר בין תוקפים ומותקפים, יהיה מינם אשר יהיה. שנית, שאסור ליטול את החוק לידיים. ובסופו של דבר - בכך שיש אמת בקצוות שונים, ואין לנו אלא למצוא את הדרך לחיות לאור אמיתות סותרות ומנוגדות. כאשר אנו נצרף את כל המכלול הזה - אפשר שנקדם את הצדק, החמלה, הרגישות והאחריות בחברה שבה אנו חיים.

     

    הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""שחרור מבוקר" "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים