שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תורת הסוד: כשהמקובלים גילו את המיניות
    היכן נפגשים הגוף והמיניות במיסטיקה היהודית? איך ריפוי הגוף קשור לריפוי האל - ומה הקשר בין זה לבין מגבלות הצניעות של החסידויות הקיצוניות? ד"ר אסף תמרי חקר את סצנת המקובלים של צפת במאה ה-16, וגילה שהשיח היהודי המודרני על מיניות התחיל שם

    בתקופה שבה הגיעה הרוחניות היהודית לשיאים חדשים, החלו המקובלים להעניק משמעות חדשה לגוף ולדבר על "הספירות" – גילוייו של האל בעולם – במונחים גופניים. כן, גם זכריים ונקביים: "הקדוש ברוך-הוא הוא השכינה, הדוד והרעיה, וכל השפע שמגיע לעולם כבריאה, כנפשות חדשות - הוא תוצר של הזיווג בין הזכרי לנקבי של האלוהות. המיניות האלוהית הזו היא זיווג שניתן לחשוב עליו בהרבה דרכים, בין היתר דרך המיניות האנושית".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    את הדברים אומר ד"ר אסף תמרי, חוקר היסטוריה אינטלקטואלית-יהודית המתמחה בסצנת המקובלים של צפת במאה ה-16, ועמית מחקר במכון ון ליר - הסבור כי באותה נקודת מקום וזמן נזרעו הזרעים הראשונים בסוגיות של גוף ומיניות, "מה שהיום כאנשים מודרניים אנחנו רואים כמובן מאליו".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    אז היכן נפגשים הגוף והמיניות במיסטיקה היהודית? איך ריפוי הגוף קשור לריפוי האל - ומה הקשר בין זה לבין הכותרות על התנהגותם המינית של חסידי גור? לד"ר אסף תמרי יש את כל התשובות. תחת הכותרת: "תשמישי קדושה, גוף ומיניות בתרבות היהדות", ייערך מחר (יום ה') כנס בספרייה הלאומית שיעסוק במיניות וגוף ביהדות.

     

    מרפאים את אלוהים

    בסצנת המקובלים של צפת של המאה ה-16 חלו לטענתו של ד"ר תמרי שינויים משמעותיים בתפיסות הקבליוֹת. "אחד הדברים המעניינים שקורים שם זה דיבור על הגוף באופנים אחרים, וגם דיבור על המיניות באופן יותר רפואי ומדויק. במקביל לעלייה של המדע החדש, נוצרת המחשבה של 'לרפא את אלוהים', שזה רעיון מבעית על פניו; לרפא את העולם ואת הנפש ולחשוב על זה במונחים מדע מדויק שיכול לאפשר לנו את זה".

     

    "הרעיון המרכזי שהגוף מאיים עלינו קיים גם במיניות הכי פתוחה. יש כל הזמן שיח שאומר לך איך אתה צריך להיות מיני, ומה זה 'מיניות בריאה' לעומת מה שלא" (צילום: תמר עבאדי)
    "הרעיון המרכזי שהגוף מאיים עלינו קיים גם במיניות הכי פתוחה. יש כל הזמן שיח שאומר לך איך אתה צריך להיות מיני, ומה זה 'מיניות בריאה' לעומת מה שלא"(צילום: תמר עבאדי)

     

    תמרי מסביר ש"אם בשביל חסידים זה יהיה בתפילה, הרי שעבור מקובלים מדובר בכוונות מאוד מדויקות הקשורות בהבנה נכונה של הגוף. הרעיון הזה מתקשר למסורת קבלית רחבה שחושבת על הגוף כמקום מרכזי שדרכו אפשר לחשוב על האלוהות. המקובלים אומנם סוברים שלא ניתן לדעת דבר על האל, אבל הם גם מדברים על 'עשר ספירות' שזה הגילויים של האל בעולם, ועל האל הזה הם מדברים במונחים גופניים. הם מדגישים שלאל אין גוף, אבל טוענים שעיקרון הצורה של הגוף האנושי הוא האופן שבו אנחנו נבראנו בצלמו. האנלוגיה בין הגוף שלנו לגוף האלוהי היא קריטית כדי להיות בקשר עם אותן עשר הספירות".

     

    לטענתו של תמרי "המחשבה הזו יוצרת כר נרחב לכל היחסים השונים כלפי מיניות, מאמביוולנטיות כלפי המיניות האנושית, ביחס לזו האלוהית - ועד למרכזיות מאוד גדולה של המיניות האנושית בגלל זו האלוהית. בפועל זה אומר לפעמים שדווקא האקט המיני צריך להיות מאוד מוקפד בגלל קדושתו, וכך מגלים מגמות בנות זמננו המכונות 'שיח הקדושה' בחסידויות היותר קיצוניות, כמו גור וסלונים. אז יש לזה כל מיני פנים, אבל בכל מקרה זה ממקד את המיניות כדבר מאוד מאוד מרכזי ומייצר בהתאם הרבה רגישות סביב הסוגיה הזו".

     

    תפילה מתוך תשוקה

    השיח על הגוף והמיניות מגיע לדבריו של תמרי לשיא דרך ספרות המוסר שמתחילה להיות נפוצה במאה ה-16, כחלק מעלייתו של הדפוס, לצד רעיונות אירופיים של ספרות הדרכה דתית. "ספרות המוסר שספוגה ברעיונות קבליים הופכת להיות נחלת הכלל", הוא אומר.

     

    "זה מתגבר עם הופעתה של החסידות, שרעיונות קבליים מעצבים אותה. החסידות לוקחת את השאלות האלו נורא ברצינות, ואנחנו מכירים את זה בעיקר בכיוונים המחמירים, כמו בשיח על חסידות גור, אבל זה יותר מורכב מזה. כבר בימי הביניים יש המון קונטרסים שמסבירים למה צריך לעורר תשוקה, וזה נכנס גם אצל המקובלים המדברים על כך שגם בתפילה עצמה אתה צריך לעורר את התשוקה באמצעים שדומים לאקט המיני".

     

    תמרי מוסיף כי "ביהדות, בניגוד לנצרות, גם במקרים הקיצוניים ביותר לא תהיה התנזרות ממין. הדבר היסודי הוא שהיהדות היא דת של גוף. היהדות מעולם לא ויתרה על המימד הגופני, והמצוות הן 'עבודה שבגוף'. לכן היהדות מתעצבת כבר בהתחלה באופן שונה מול הנצרות שרואה בגוף 'כלא' וחטא".

     

    לאחר תקופה של שיח רוחני, גם בהשפעת הנצרות הימי-ביניימית, משיבים המקובלים את הגוף למרכז הבמה. "האנטומיה, האיברים, הפעולות של הגוף, כי תפיסת המצוות היא הדרך היהודית להביא שפע לעולם. זו תפיסה שמזכירה תפיסות מודרניות של אקו סיסטם. כשאתה מקיים מצוות, התהליכים האלוהיים פועלים כמו שצריך. כשאתה משתמש בגוף לצורך קדושה - למשל, אוכל עם כל המגבלות והריטואלים הדתיים - אז אתה יכול להשתמש בו לתאווה לאוכל כדרך ולסייע בשמירה על העולם. התיקון העצמי שלך משפיע על העולם כולו ועל האלוהות, וזו תפיסה מאוד משמעותית וייחודית, כמעט חסרת מקבילות בסביבה שלנו".

     

    איפה אתה פוגש את התפיסות האלו בהבנה של גוף ומיניות בימינו?

    "למשל ברעיון שאנחנו צריכים להשתמש בעצמנו באופנים שמטיבים לא רק עם האינדיבידואל. המקובלים מדברים על האופן שבו אתה עושה את הדברים; אם ישראל חוטאים - יש רעב ומלחמות בעולם. גם רעיון הצניעות המתקצן בעולם הדתי-לאומי עם דמויות כמו הרב אבינר, וקיים ב'חסידויות הקדושה' למיניהן, ולא רק גור, סלונים ואחרות. כלומר יש מסורות יהודיות שעליהן זה יושב. מצד שני, יש גם החמרה של דברים שקשורים בפיקוח מאוד עמוק על המיניות ועל הגוף".

     

    "הקדוש ברוך-הוא הוא השכינה, הדוד והרעיה, וכל השפע שמגיע לעולם כבריאה, כנפשות חדשות - הוא תוצר של הזיווג בין הזכרי לנקבי של האלוהות" (צילום: Gettyimages)
    "הקדוש ברוך-הוא הוא השכינה, הדוד והרעיה, וכל השפע שמגיע לעולם כבריאה, כנפשות חדשות - הוא תוצר של הזיווג בין הזכרי לנקבי של האלוהות"(צילום: Gettyimages)

     

    "הדברים האלה", הוא מדגיש, "לא רק ייחודים לדתיים בלבד. הרעיון המרכזי שהגוף מאיים עלינו קיים גם במיניות הכי פתוחה. יש כל הזמן שיח שאומר לך איך אתה צריך להיות מיני, ומה זה 'מיניות בריאה' לעומת מה שלא, ומה נחשב גוף שהוא 'בסדר' במשטר של דיאטות ופיקוח על הגוף. בכלל, רעיון השמירה על מה שמכניסים לגוף וההשפעות של מה שמוכנס לגוף זו תפיסה מאוד עתיקה. רעיון תחזוקה של הגוף במישור של טיפוח עצמי וחברתי, וגם ועדה שמחליטה מה ילדים אוכלים ואם זה בסדר או לא. כלומר אנחנו חיים בעידן של פיקוח חברתי על ההיבט הגופני. אפילו הנימוס עוסק, בסופו של דבר, בפיקוח ושליטה על הגוף".

     

    תשכחו מה שאתם יודעים על צניעות

    ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, שאף ארגן את הכנס, מספר כי לאחרונה רכשה הספרייה הלאומית ספרות הדרכה בריאותית מהמאה ה-19, שתורגמה מגרמנית וצרפתית - לאידיש. "לכאורה, יהודי מזרח-אירופה שלא היו מעורבים יותר מדי במדע המודרני, ונחשבים למנותקים מתפיסה המודרנית, עסקו בזה ונחשפו לרעיונות האלה. המפגש הזה עם המדע המערבי יצר ספרים שכל אחד בפני עצמו אולי לא חשוב ומעניין, אבל ביחד הם חושפים עיסוק מחודש ומעניין בשאלות של גוף ומיניות".

     

    פינקלמן, מי שעומד מאחורי כנס "תשמישי קדושה, גוף ומיניות בתרבות היהדית", מוסיף כי "אלו סוגיות שמעסיקות מאוד את המחקר בימינו, ומי שקורא את הטקסטים של תקופת המקרא, ובוודאי הקבלה, מגלה שדיברו על זה באופן ישיר ביהדות; שגוף מיניות הם חלק מהחיים, הותייחסו לזה בלשון מאוד ברורה ובוטה אפילו.

     

    "המוטיבים המיניים והגופניים בקבלה הם מרכזיים ביותר, ואי אפשר להבין שום דבר בתורת הקבלה בלי להתייחס למטאפורות המיניות. גוף האדם כתמונת המראה של האלוהות, זה כאמור רחוק מאוד משיח הצניעות של היהדות בת זמננו. המטרה שלי היא שאנשים יבינו שבמקורות היהודיים יש דיונים מורכבים ומעוררי חשיבה, ושיש איסור לפחד מהם ומצד שני לא לזלזל בהם או ליפול לשיח צהוב או בוטה".

     

    הכנס ייערך מחר (יום ה') בספרייה הלאומית, בשעה 20:00. הכניסה ללא תשלום, בהרשמה מראש.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תורת הסוד: כשהמקובלים גילו את המיניות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים