שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סקס בתנ"ך – מה השתבש בדרך
    נידה, הומוסקסואליות ומעמדו של הזרע הגברי – הספר החדש "מין אסור מין מותר" מנסה לברר איך השתנו והוקצנו חוקי התנ"ך לגבי מיניות. המחברת, ד"ר נילי בוכמן-סילונימסקי, קוראת לרבנים לחזור אל החוק המקראי
    מה מקורם של האיסורים על המיניות? איך זה קשור לדת וחברה? ולמה חז"ל בחרו במהפכה מינית נוספת שמשנה את חוקי המשחק המקראיים? ד"ר נילי בוכמן-סילונימסקי, פסיכיאטרית במקצועה, מנתחת בספרה החדש "מין אסור מין מותר" את חוקי התנ"ך בנושא המיניות ומסבירה איך דברים השתבשו בדרך ואיך השיבושים האלה משפיעים עד היום על גורמים בחברה החרדית.

     

    זהו הספר השלישי שכותבת נילי בוכמן-סילונימסקי על התנ"ך, אבל הפעם הכתיבה לא הייתה נעוצה בעניין אינטלקטואלי אלא נבעה מסיבה רגשית. "עבדתי בתור פסיכיאטרית בארגון בשם 'עזרת נשים'. קיבלתי ברחוב גאולה מטופלות מהמגזר החרדי ואני מסירה את הכובע בפני הרבנים ששלחו אותן אליי", היא אומרת.

     

    נילי בוכמן-סילונימסקי. הכתיבה החלה לאחר שחרדית התאבדה (צילום: נועם בוכמן )
    נילי בוכמן-סילונימסקי. הכתיבה החלה לאחר שחרדית התאבדה(צילום: נועם בוכמן )

     

    "ככה הגיעה אלי לטיפול אישה חרדית. היא הייתה המפרנסת, בעלה היה אברך. היא עבדה כמורה ולא נכנסה להיריון. הייתה לה בעיה רפואית כלשהי ובגלל שלא הצליחה להיכנס להיריון אחרי שלוש שנות נישואים היא נכנסה לדיכאון. באחת הפעמים שהיא הגיעה לשיחה, היא פתחה את התיק והיו שם התחתונים שלה, שהיו אמורים להגיע לרב לבדיקה. כשהיא שיתפה אותי בתהליך הייתי המומה, חשבתי שזה רק סיפורים, לא האמנתי שבאמת ככה אנשים מתנהלים. הסוף שלה היה סוף עצוב שנגמר בהתאבדות.

     

    "ההחלטה לכתוב הייתה הניסיון שלי להבין את הסיבות והמשמעויות של האיסורים וההיתרים על מין ביהדות, למה נוצרו ובשביל מה. לא להתעסק ביחסי המין עצמם, אלא בסיבות שהובילו לכל מיני חוקים דתיים עליהם, מה שהיה בתנ"ך ומה שקרה רק לאחר מכן.

     

    "הסיפור הזה של אותה אישה הביא אותי מבחינה רגשית לרצות להבין מה קורה פה. ותוך כדי קריאה והשוואה גיליתי שבניגוד להרבה מחוקי התורה שהם זהים לחוקי עמים קדומים אחרים, בכל הנוגע למיניות יש חוקים ייחודיים למקרא. גם אם יש זיהוי כלשהו בין חוקי המקרא לחוקי העמים האחרים, הסיבה לחוק היא שונה. רציתי להבין למה. איך הגענו מהחוק המקראי שהוא, מתברר, שונה מאוד - לאותה אישה שמראה את התחתונים שלה לרב".

     

    עטיפת הספר. מה השתבש בדרך?
    עטיפת הספר. מה השתבש בדרך?

     

    "דם הנידה עבר מהפך - מקדוש למוקצה"

    בוכמן-סילונימסקי מסבירה כי חוקי נידה כפי שאנחנו מכירים אותם היום ביהדות לא הופיעו עד התקופה הבבלית. לדבריה, בעקבות השפעות זורואסטריות (דת פרסית-בבלית) החלו להופיע סיפורי נידה מוקצנים אצל חז"ל.

     

    "אם את מסתכלת על התנ"ך, את רואה דברים אחרים לגמרי. ככלל, דם הנידה עבר בעצם סוג של מהפך בתנ"ך. בתקופה הקדומה, הפרה-תנ"כית, הוא סימל את החיים והפוריות, כי האישה מדממת ולא מתה והיא מביאה ילדים לעולם. החיים יוחסו לדם הזה, והוא נתפס כקדוש. ואז שמו לב שהדימום לא מספיק, ובשביל לברוא חיים צריך גם זרע. זה התפתח למלחמה על השליטה בחיים ובפריון. בידי מי היכולת להוליד?

     

    "האיסור על קיום יחסים בנידה מופיע במקורות אחרים מקבילים, כמצב שבו הכוח הנשי גובר והוא עלול לגבור על הכוח הגברי. הזרע המוליד תפס את מקום האישה כמעניקה חיים. היא הפכה להיות מעין תנור או חממה לאותו זרע, ופעולת ההולדה יוחסה רק לגבר - כאילו לאישה אין שום חלק בתהליך מלבד היותה מצע מתאים לקליטה שלו.

     

    "הסיפור של הווסת כדבר רע הוא סיפור של לקיחת כוח ההולדה. ואם הנידה מנעה יחסים רק בזמן הדימום לפי התנ"ך, האיסור שהוסיפו חז"ל לשבוע נוסף הרחיק עוד יותר את קיום היחסים מהנידה. הפריד עוד יותר בין הווסת - החלק הנשי, כפי שהם הבינו אותו - לבין הזרע הגברי".

     

    מה המשמעות של רעיון "הזרע כמוליד"?

    "רעיון הזרע כמוליד הוא הסיבה העיקרית לפריחתה של הפטריארכיה. כל התנ"ך עוסק בסופו של דבר בקדושת הזרע. זרע קדוש שיגור בארץ קדושה - זו הבטחת האל לאברהם. בתנ"ך כל צורות היחסים מותרים בין גברים לנשים נשואים, הדבר היחיד שאסור הוא אותו שבוע הנידה.

     

    "דוגמה נוספת היא קרי לילה, שבתורה אין עליו כל איסור. כתוב שצריך להתנקות מחוץ למחנה, מטעמי היגיינה כמו נידה. התורה לא יוצאת כנגד הטבע האנושי, כי זה קורה לכולם וזה לא בשליטתו של אף אחד. זה חלק מהדברים הטבעיים שמופרשים מהגוף, כמו זיעה ושתן.

     

    "היום זה כבר הגיע למצב שנערים דתיים בטוחים שהזרעים האבודים שלהם זועקים והם ייענשו על זה בעונשים נוראיים. שוב - על משהו שאין באמת שליטה עליו ואין בזה שום איסור מהתורה".

     

    שלטי צניעות במאה שערים. רעיון השליטה
    שלטי צניעות במאה שערים. רעיון השליטה

     

    שליטה של ממסד דתי בחיי האדם ומיניותו

    בוכמן-סלומינסקי טוענת כי נידה וקרי לילה הם רק דוגמאות בודדות לתופעות הקצנה במעבר מהחוק המקראי לחוקי חז"ל. "לדעתי, דברים מתחילים מהסתכלות שיש לה מטרה הגיונית לזמנה", היא מסנגרת. "חז"ל אומנם הפכו את הנידה למחלה, אבל תוספות האיסורים האלה התרחשה כשהיהודים היו בגולה ולא הייתה ארץ. היה צורך לשמור עוד יותר את הגבולות.

     

    "המטרה שלהם בתחילת הדרך הייתה גם לשמור את מסגרת הזהות היהודית וגם להגביר את 'הפרו ורבו' ולחזק את הדמוגרפיה. אז אם זה המצב, קרי לילה זה אסור וצריך יותר יחסי מין ולהינשא בגיל צעיר. אבל בהמשך זה הפך להיות שליטה של ממסד דתי בחיי האדם ומיניותו, עד לפרטי השעות, עם בגדים או בלי, אם זה צריך להיות קצר או ארוך. הם לא השאירו שום דבר ספונטני למי שההלכות שלהם הם תורה למשה מסיני עבורם, זו הייתה השתלטות מלאה", היא מסכמת בנחרצות.

     

    "אני חושבת שהמין המקראי הוא מדהים. לא נכנס לשום 'כמה ולמה', נותן חופש מלא לבני אדם. התורה אומרת 'תעשו מה שאתם רוצים, אבל המטרה היא הולדה', אז משגל נסוג, מין אוראלי וכל זה לא היו אסורים, כי התפיסה הייתה שהכול יוביל לילדים בצורה כזאת או אחרת.

     

    חצאית צנועה. הגובה המותר שנקבע על ידי הממסד (צילום: הודיה טולדאנו)
    חצאית צנועה. הגובה המותר שנקבע על ידי הממסד(צילום: הודיה טולדאנו)

     

    "כשמסתכלים על התנ"ך, מוצאים גם דברים מאוד יפים בכל החוקים האלה. כשבאותה תקופה היה אונס עבירת רכוש בלבד בחוקי עמים אחרים, התנ"ך התחיל לבצע את המהפך החשיבתי, של פגיעה בכבוד ובושה. זה רעיון שהעביר אונס מחוקי נזיקין למשהו אחר. 

     

    "גם ניאוף, שבתחילתו מיוחס לאישה כי היא פגעה במעשיה ברכוש האב או הבעל - מוסב על הגבר, הופך הבסיס לכל אותם חוקים גבריים שנועדו להבטיח את זרעם של כל האחרים. לכן, גם אם זה חלק מהחברה הפטריארכלית ורק מגן על הגבר, זו כבר הסתכלות אחרת. זה לראות את המין בקונטקסט חברתי-רוחני".

     

    האם חזרה לחוק המקרא היא התשובה?

    לדברי בוכמן-סלונימסקי, המעבר בין אונס כדין נזיקין בתרבויות העולם הקדום לדין פגיעה בזכות הגברית לצאצאים

    בתנ"ך מוביל לשינוי תפיסה נוסף - הומוסקסואליות. "צריך להבין שמשכב זכר היה משהו מאוד נפוץ בעולם העתיק. זה היה חלק מקובל בתרבויות של התקופה. אבל גם אז הייתה כל הזמן אבחנה בין מי אקטיבי ומי פסיבי. גבר לא נחשב ל'נשי' אם הוא היה אקטיבי. האיסור כפי שהוא התחיל להופיע בתורה וחוקי אשור - מופיע כלפי הגבר הנחדר. אסרו את מה שהם תפסו כהשפלה של גבר אחר והפיכת גבר אחר לאישה. חדירה מסמלת את הפעולה האקטיבית של כיבוש. היא חיקוי מעשה האלים באלות, זו ההשפלה האולטימטיבית.

     

    "ביהדות מה שמסופר בספר בראשית הוא שאלוהים חדר לגופו של הגבר, לקח מתוכו צלע וברא ממנו אישה. ואם בעמים אחרים חיקו את מעשה האלים, ביהדות האקטיביות היא של אלוהים בלבד. הגבר שחודר לאישה מחקה באופן מותר את מעשה האל בו. גבר חודר לאישה ויוצר ילדים, כלומר בורא. אבל לעשות מעשה כזה בגבר אחר נתפס כחיקוי של מעשה האל. ולכן החטא הוא כלפי אלוהים, כי רק לאלוהים מותר להיכנס לגוף של הגבר. ולכן העונש הוא חלק מעונשים שהם כלפי האל ולא כלפי החברה. המסר הוא: פגעת באל וחטאת כלפיו. זה שינוי משמעותי מהתפיסה המקובלת של מדוע זה אסור וכלפי מי החטא".

     

    בוכמן-סלונימסקי אומרת כי הספר קורא לרבנים לחזור אל החוק המקראי. "תוספות האיסורים הן כמו הגנות. הגנה חיונית בדברים שאדם לא יכול להתמודד איתם. אבל כשזה הפוך לחלק ממך, ללא קשר למטרה לשמה זה נוצר, זה הופך לנטל שממית אותך כבן אדם".

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "סקס בתנ"ך – מה השתבש בדרך"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים