ההגנה האזרחית בעת חירום: הכירו את צוותי החירום והחוסן היישוביים

בשיתוף הרשות הלאומית לחירום

לא במקרה בחר הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, לכנות את המתנדבים הפועלים בעיתות חירום בישובים השונים בדרום הארץ במהלך "צוק איתן" - "אנשי העוז". צוותי החירום והחוסן היישוביים (צח"י), שפועלים במועצות המקומיות המרוחקות, הם אלו שמהווים נדבך חשוב בחוסן הקהילתי של תושבי עוטף עזה, והם דואגים לשלומם של התושבים במצבי החירום. המתנדבים עוברים הכשרה ברשות החירום הלאומית ומשרד הרווחה, והם עצמם חלק מהקהילה.

"צוותי החירום והחוסן היישוביים הוא בעצם חוד החנית, הוא מורכב כולו ממתנדבים ואלו נמצאים בכל מקום שבו קורה אירוע", מסביר איציק קיקוס מהרשות הלאומית לחירום, מחוז דרום. "הניהול של הקהילה בחירום, חייב להיות על ידי אנשים מהמערכת שמכירים אותה ואת הקהילה שלהם. בעצם זו האוכלוסייה שלי, השכנים שלי, והמשפחה שלי", מוסיף יוסי וגנר, יו"ר צח"י בנחל עוז.

צורך בסיסי ואישי להגן על הקהילה

במרוצת הזמן, ובעיקר בשנים האחרונות, המציאות מלמדת אותנו שתגובה מהירה ויעילה בעת קבלת התראה, או עם התרחשותו של אירוע חירום, עשויה לשנות את התוצאות ולצמצם באופן משמעותי את חומרת המצב. יחד עם זאת, ביישובים קטנים המרוחקים מהמועצה האזורית או ביישובים קהילתיים, שרוב תושביהם הבוגרים מצויים לעתים מחוץ ליישוב, קיים צורך אובייקטיבי לתת מענה יעיל ומהיר, משום שלעיתים זמן התגובה של גורמי חוץ עלול לארוך זמן.

לכן עלה הצורך לפתח יכולת מענה המתבססת על תושבי היישוב עצמו שיפעלו בהרשאה של הגורמים המוסמכים, בתיאום אִיתם ועל פי הכוונתם, ויאפשרו לחזק את ידיהם של בעלי התפקידים המועטים שמצויים ביישוב ולסייע במענה מיידי בעת הצורך. כמו כן, נמצא כי היכרות אישית של חברים מתוך היישוב את אנשי הצוות, מסייעת בשעת משבר. לפיכך, הוחלט על הקמת צוותי החירום והחוסן היישוביים (צח“י) - אלו מורכבים מבעלי תפקידים הגרים ביישוב ופעילים קהילתיים, שעברו הכשרה בסיסית, וכולם מתנדבים, התכנית עצמה מופעלת ומונחית מקצועית על ידי משרד העבודה והרווחה במימון רח"ל.

"צוותי החירום והחוסן היישוביים (צח"י) הם התארגנות קהילתית של היישוב הכפרי, הפועלים יחד כדי להתמודד עם מצבי משבר וחירום, מסביר ברוך שוגרמן, מנהל שירות לעבודה קהילתית במשרד העבודה והרווחה. "אנחנו במשרד העבודה והרווחה, עוסקים בנושא של חוסן קהילתי, שבתוכו נכלל גם נושא הצח"י, ופועלים להקמת הצוותים, בהכשרתם, בשימור שלהם לאורך זמן, בתרגולים עם שותפים מכוחות הביטחון, וגם בתגמול והוקרה שלהם על פועלם ההתנדבותית."

"ברשות החירום הלאומית, מתוך מסקנות 'צוק איתן', לקחו את העניין הזה של צח"י והכניסו את זה לתוך תוכנית רב שנתית תוך אותה ידיעה ברורה עד כמה הצוות הזה מאוד מאוד חשוב למועצות ולישובים", אומר קיקוס, ווגנר מסביר: "צח"י בנה את עצמו במהלך השנים. אנשים יודעים שאפשר לסמוך כי הם רואים גם את העבר ורואים גם את הנכונות שעושים וגם את כל ההכנות שאנחנו עושים לקראת זה. אם יבואו אנשים מבחוץ וינסו לנהל את הקהילה הזאת בחירום, זה יהיה בלתי אפשרי. זאת אומרת, הניהול של הקהילה בחירום חייב להיות על ידי אנשים מהמערכת שמכירים את המערכת ושיודעים את העבודה ומכירים את המקום ומכירים את הקהילה".

המטרה הראשית של התכנית היא לנהל את המשבר על מנת שיטופל בצורה המיטבית, לטפל בצורכי התושבים, לבצע התערבות, לספק מידע ולהגיש סיוע פיזי ורגשי, ככל הנדרש, בתחומים שונים ליחידים, למשפחות ולקהילה ולסייע להם להתמודד עם המצב עד החזרתו לקדמותו. צוותי החירום בעוטף עזה מלווים באופן רציף על ידי מרכזי החוסן שדואגים לשימור ההערכות, למידה וכמובן הוקרת המתנדבים.

"הצח"י עוברים הכשרה גנרית, כדי להבין מה הוא מצב משבר או חירום", אומר שוגרמן. "הם לומדים מהם סוגי המשברים הקיימים בין אם מדובר באיתני הטבע, כמו שיטפונות, או מזג אוויר קיצוני כמו שלג. בין אם זה שריפה, שהרבה מהיישובים הללו יושבים באזורים מיוערים, וגם כמובן נושא הביטחון שתושבים כפריים רבים חיים סמוך לגבולות ומתמודדים עם תחומי הפח"ע- טילים או חדירה ליישוב.

"ההכשרה ממקדמת אותם מה זה מצב משבר וחירום, איך האוכלוסייה מגיבה לזה ואיך הם כצוות צריכים לעבוד עם האוכלוסייה כדי להתמודד עם המשבר בהצלחה. בהתמודדות הזו הם יכולים להציל חיים, ולדאןג שאנשים יצאו מזה מחוזקים ולא נפגעים. אנחנו במשרד הרווחה עובדים עם הצוותים באמצעות מחלקות לשירותים חברתיים שיש לנו בכל מועצה אזורית בארץ, ששם בעצם אנחנו מנחים ומדריכים את העובדים להכשיר את צח"י, ומתקצבים את הצוותים. השאיפה של המשרד היא שנגיע לכל יישוב ויישוב מדן ועד אילות."

הפעילים הקהילתיים בצח“י מסייעים להקל את הנטל ומגבירים את יכולתם לתפקד בתנאים קשים ואת החוסן הנפשי והפיזי של כלל תושבי היישוב מעצם הידיעה כי קיימת יכולת מענה בלתי תלויה ואמינה, וחברי הצוות נמצאים בהיכרות עמוקה עם הקהילה ועם צרכיה בשגרה וכך בזמן חירום.

"הצוותים האלה קמו לפני 30 שנה בערך באינתיפאדה הראשונה, ובמשך כל המשברים שעברו על המגזר הכפרי הצוות הזה הוכח כצוות הכי טוב להתמודד עם מצבי משבר וחירום מגוונים ככל שיהיו", אומר שוגרמן. "ראינו שהצוות הזה הוא ההבדל בין קהילה שנפגעת, או קורסת לבין קהילה שיוצאת ממשברים מחוזקת."

"בעצם זו האוכלוסייה שלי והשכנים שלי והמשפחה שלי. זאת אומרת, בעצם זה שלי פה", מסכמת אורנה נעים, יו"ר צח"י בקיבוץ ארז, את מה שחשוב באמת, במשפט אחד.

בשיתוף הרשות הלאומית לחירום