בין שני מגזרים: הפיוס מתחיל בבית שמש

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה

מכל המקומות בארץ בחר דניאל גולדמן, יו"ר "גשר", לקרוא דווקא לבית שמש - בית. גולדמן, דתי לאומי יליד בריטניה, מצביע על פינת הרחוב ומספר לי רגע לפני שהאור האדום במצלמה מהבהב, כי זו הפינה בה כונה "נאצי" פעמים אין ספור במהלך הבחירות המקומיות האחרונות בעיר, ועם זאת הוא מתעקש לשמור על אופטימיות.

"גם חרדים וגם לא חרדים באים לבית שמש כי הם אוהבים את ההטרוגניות. אני דווקא רוצה לגדל ילדים במקום שהם רואים את כל סוגי האוכלוסייה שיש בחברה הישראלית," הוא אומר ומוסיף, "כשיש בעיות צריך להתמודד עם זה, לא לברוח."

בתים מבפנים גרסת בית שמש

גולדמן לא מתעלם משורה של תקריות אלימות שהובילו את עיר השמש לכותרות בנסיבות פחות מחמיאות: "במהלך השנים האחרונות לצערי ולצער רוב התושבים במקום היו מספר תקריות בין הציבורים השונים," הוא אומר ומתייחס לשלטי הצניעות שנתלו ברחוב נהר הירדן, אבנים שנזרקו על מכונית בה נהג חייל במדים, וכמובן המפורסמת מכולם, 'תקרית היריקה'  בה חרדי תושב העיר ירק על ילדה דתית לאומית שצעדה בדרך את בית הספר "אורות בנות" שנבנה באזור שהקיצונים החרדים שעברו לעיר משכונת מאה שערים הירושלמית, ראו כטריטוריה חרדית. "זה ייצר הרבה מאוד בלגן כולל אלימות...השאלה היא," אומר גולדמן, "איך יוצאים מהפסיביות ואומרים 'ליד הקהילה שלי זה לא הולך לקרות'."

תוכל לשתף אותנו בכמה מהפרויקטים שבחלקם אתה מעורב אישית, במטרה לקדם שיח בין המגזרים בעיר?

"בשבוע הבא יש מיזם של בתים פתוחים ביוזמת תושבת העיר, ומזמינים אנשים מכל האוכלוסיות בעיר לבוא ולבקר בבתים של אנשים מהקבוצות האחרות. לא לדבר פוליטיקה, לא לדבר על הדברים שנויים במחלוקת אלא על החיים המשותפים. איך לחיות ביחד, איך עם הבית שלך, ואיך אתה עם הבית שלך" אומר גולדמן ומציין כי התקיימה גם יוזמה בתחום הקולנוע בו יוצרות יחד נשים חרדיות ונשים דתיות לאומיות "אנחנו מאמינים שבעבודה משותפת מתחילה בהיכרות האישית".

לא עליתי למדינת ישראל כדי להיפרד מיהודים אחרים

"אין ספק שהאירועים בבית שמש השפיעו על מה שאנחנו עושים בגשר", אומר גולדמן. "אחרי האפיזודה המאוד מאוד אלימה שהייתה פה כבר לפני שש, שבע שהנים, ארגון גשר לא יכול להתעלם ממה שקורה בציבור החרדי, בציבור הדתי ובציבור החילוני, כמובן בממשקים ובנקודות המתח שביניהם."

"אנחנו מסתכלים קדימה במיוחד השנה שזו שנת בחירות (ברשויות המקומיות). אנחנו כבר רואים מה קורה, שוב בלי בהכרח לשפוט חוק מרכולים לא חוק מרכולים (לינק), אני מבין שפוליטיקה זה דבר שצריך לקדם את עצמך ואת האינטרסים שלך וזה בסדר גמור. אולי לספור עד חמש, לראות האם הרווח הקצר שיש לי מה זה יעלה לי בעיר שאני כל כך אוהב. שוב זה לא משנה, בית שמש, אשדוד, ערד, פתח תקווה. אני בטח לא עליתי למדינת ישראל כדי שנצטרך להיפרד מיהודים אחרים.

"אם בעבר גשר הסתפקה בהשוואת הזהות שלי והזהות שלך ומה זה אומר. היום אנחנו משתמשים בזה רק כצעד ראשון בתהליך. בסופו של דבר צריך לקרוא לעשיה ופעולה בשטח. לדוגמה בירושלים בוגרת של אחת מתוכניות המנהיגות שלנו, באה בעצם עם הרבה מאוד מטענים כנגד הציבור החרדי, אחרי הקורס הבינה בעצם שכדי לשמור על השכונה שלה היא צריכה למצוא את השותפים ובעלי הברית אפילו בצד השני כדי להוריד את המתח. במקום כל הזמן להילחם היא מצאה את הדרך להפוך את המתח לשיתוף פעולה, עד כדי כך, שהיום מסתכלים בשכונות אחרות בירושלים איך לקחת את המודל שהיא בנתה שמה ולהביא אותו למקומות אחרים."

בית שמש, על אף האירועים הקשים שהתרחשו במהלך השנים, היא המקום ההטרוגני שממנו תצא הבשורה, "אם יש בעיות ואתגרים, אנחנו

צריכים להתמודד איתם וללמוד מה עושים, לא לברוח מזה. בסופו של דבר, לכל אחד מאיתנו יש מה לתרום, ולא משנה מהיכן אנחנו מגיעים - אחרי שנלמד איך עושים את זה יחד ומקימים חברה משותפת המכבדת כל צד, נוכל להשתמש בזה בהקשר של כל סכסוך בחברה שלנו, כדי ליצור עתיד טוב יותר לכולנו," מסכם גולדמן באופטימיות.

מתחילים לדבר

היום (11.2) ייפתח הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה שמטרתו להציף את מוקדי המתח בחברה הישראלית סביב דת ומדינה, ולקיים מעגלי דיון ציבורי שאף פתוח לציבור הרחב. המשתתפים אמורים לגבש נוסחאות גישור בתחומים ושונים ולהוביל יחדיו לחזון יהודי דמוקרטי משותף ומחודש.

מי ששותפים למיזם ולמעשה עיצבו את תכניו, הם אישים מכלל זרמי החברה הישראלית, חילונים ודתיים, חרדים וערבים בראשם איש העסקים והפילנתרופ מר חיים טייב. יחד מבקשת הקבוצה, באמצעות שיח משותף, לגשר על הפערים ולגבש מחדש חזון ישראלי משותף ברוח מגילת העצמאות, בדגש על המילים: "מדינת ישראל... תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון ולשון, חינוך ותרבות".

הקונגרס, מבחינת מארגניו, הוא רק התחלתו של שיח ציבורי משמעותי בסוגיות הנמצאות במוקד החיכוך המתמיד בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. מטרתו להוות נקודת פתיחה לתהליך גישור ופיוס מפרה בין חלקי החברה הישראלית, לצד שיתוף יהדות התפוצות והעמקת הקשר בין הקהילות היהודיות בעולם ומדינת ישראל.

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה