נתניהו רוצה מהלך רחב למעקף בג"ץ והתעמת עם בנט; כחלון: רק למסתננים

בנט ונתניהו. מסלול התנגשות(צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)

עימות בישיבת ראשי הקואליציה שהתכנסו בצהריים (יום ד') כדי לדון באפשרות לחוקק "פסקת התגברות" כדי למנוע בלימת חקיקה בבג"ץ. הסיבה לכך היא משבר מבקשי המקלט, והרצון לתקן את החוק למניעת הסתננות כך שיאפשר כליאה וגירוש. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שיקדם את הגרסה המרחיבה של הצעד, בניגוד לדעתו של שר האוצר משה כחלון, שלא הגיע לישיבה. בתוך כך הוא התעמת עם שר החינוך נפתלי בנט על מהירות קידומה של פסקת ההתגברות.

בנט: "בואו נכנס ועדת שרים לחקיקה כבר היום אחר הצהריים כדי לאשר את פסקת ההתגברות הרחבה. הגיע הזמן לעבור ממילים למעשים".

נתניהו סירב ואמר שצריך לבחון אופציה חלופית.

בנט: "היו המון שנים, הגיעה העת להכריע. אני חושש שאם לא נהיה נחושים זה יהיה מסר שגוי למסתננים ולעולם".

שר הפנים אריה דרעי: "זה יכול לפגוע במענה של בג"ץ בעניין אוגנדה".

בנט: "זה לא שווה כי זה יקרוס, פסקת ההתגברות היא הפתרון".

נתניהו הסכים איתו אך סירב לכנס ועדת שרים.

יריב לוין: "בואו נקדם את ההצעה הבריטית - אי יכולת של בית המשפט לפסול חוקים".

בנט: "יש לכם הצעה כזו כרגע?

לוין ונתניהו: "לא".

בנט: "אוקיי, אז בואו נכנס היום ועדת שרים לחקיקה ונעביר פסקת התגברות. אם לא היום - לכו תדעו מתי כן. אם תהיה הצעה בריטית - מראש אני מודיע שאתמוך".

על פי המודל הבריטי של פסקת ההתגברות, בית המשפט העליון יכול להצביע על קשיים חוקתיים הם יובאו בפני הרשות המחוקקת, אך אין לו יכולת לפסול חוק.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טרם נדרש לחוות דעה בנושא. ההערכה במשרד המשפטים היא שהוא יסכים לחוקק פסקת התגברות רק אם תהיה במסגרת חוק יסוד: החקיקה, אשר יגדיר את יחסי הרשויות במדינה. במקרה כזה יתמוך מנדלבליט בחקיקה שתסדיר את סמכות בית המשפט העליון לפסול חוק בשל פגיעה בזכויות, אבל סמכות הכנסת לשוב ולחוקק תיעשה ברוב של 70 ח"כים לפחות, ולא 61 ח"כים כפי שמציעים השרים בנט ושקד.

השר כחלון. יסכים לפסקת התגברות נקודתית בלבד(צילום: יאיר שגיא)

לדברי גורמים בסביבת כחלון, הוא שוחח עם ראש לשכתו של ראש הממשלה, יואב הורוביץ, והעביר לו את עמדתו בנושא המסתננים. כחלון חזר והדגיש כי מפלגת כולנו תתמוך בפסקת התגברות נקודתית בלבד, לטובת טיפול דחוף בנושא המסתננים.

נתניהו, כאמור, מסר כי הוא תומך ויקדם את פסקת ההתגברות לפי "המודל הבריטי" שהציע השר יריב לוין. ביום ראשון בישיבת ראשי קואליציה יתכנסו המעורבים לדיון מהיר כדי לקדם את החקיקה לאלתר, כך נמסר מטעם ראש הממשלה.

גורמים בסביבת נתניהו אמרו: "יש מודל בריטי מוכן והוא יובא לדיון מסודר ביום ראשון. חוץ מבנט אף אחד מראשי הקואליציה לא ביקש לכנס היום ועדת שרים לחקיקה, מפני שההצעה של בנט חלשה יותר מכפי שראשי הקואליציה רוצים לקדם כעת".

לוין הוסיף: "ייתכן ונצטרך בהמשך פשרה כי צריך להעביר את החוק במליאה, אבל אני מאמין שצריך ללכת על מהלך רחב יותר שיש לו יותר קונצנזוס. ללכת היום רק על פסקת התגברות נקודתית זה יגרום נזק כי לא יעמוד בבג"ץ, כמו שהיה בפסקת ההתגברות בחוק הגיוס".

השר גלעד ארדן צייץ בטוויטר תמיכה בעמדת ראש הממשלה: "יש לנו הזדמנות היסטורית לתקן את האיזון שהופר בין רשויות השלטון. יש לנו אפשרות להחזיר את יכולת ההחלטה והמשילות שנפגעה, בגלל מדיניות 'הכול שפיט'. לא הכל שפיט! יש נושאים לאומיים, שבהם העם מצפה מנבחריו להחליט מבלי שאף גורם יתערב. חייבים לחוקק את חוק יסוד החקיקה ואת פסקת ההתגברות הרחבה".

אתמול נערך דיון בבג"ץ בנוגע לאפשרות הגירוש של מבקשי מקלט ל"מדינה שלישית" באפריקה - כשהכוונה היא לאוגנדה. זאת לאחר שההסכם עם רואנדה בנושא קרס, ונתניהו ביטל את המתווה שסוכם מול האו"ם על העברת כחצי מהמהגרים האפריקנים למדינות במערב והשארת האחרים בארץ. שופטי העליון מתחו ביקורת על נציגי המדינה, וקבעו כי כל 207 מבקשי המקלט הכלואים במתקן סהרונים בדרום ישוחררו תוך חמישה ימים - אלא אם יתקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על ההסכם עם אוגנדה.

הצו הארעי למניעת הגירוש של מבקשי המקלט נותר על כנו לשבועיים הקרובים, ובזמן הזה תוכל המדינה לגבש את המדיניות בנוגע ל"מדינה השלישית". השופטים השאירו פתח להגשת עתירות חדשות ברגע שתתגבש מדיניות חדשה של הממשלה.