סוד הקסם הכימיקלי

מוזיקאים השתמשו באופיום, הירואין ומריחואנה מזה עשרות שנים, אבל מעולם לא היה קשר כה הדוק בין אמנות לבין סמים, כפי שהתחולל שעה שהרוקנרול וצעירי שנות ה-60 נפגשו בצומת הדרכים.
זה החל בהבטחה גדולה, אך עדיין סמויה, כשבוב דילן, נפעם מעולמם של הביטניקים, הטיף למריחואנה. להקת ה"מי", בלהט סופי השבוע הפרועים של המוד, רוממו את האמפטמינים, וג'ון לנון, מוקסם מתורתו של טימוטי לירי, יצא למסע קסם מסתורין ארוך של טריפים, אבל אלו היו רק הקדמה למה שעתיד להתרחש. היה זה מעצרם של האבנים המתגלגלות ב-67' באשמת אחזקת סוגים שונים של אמפיטמינים, אסיד והרואין, שבישר לעולם את מה שכולם כבר ידעו: כוכבי רוק אוהבים סמים, והרבה.
לא קשה להבין מדוע כוכבי פופ נמשכים לכל מה שקשור למתחם שבין האבקה הלבנה הכל-יכולה ועד לכדור הקדוש שמטיס אותך לחלל. אחרי אלבום הפלטינה הראשון, אחרי שניצלו עד תום את הזכות האלוהית לקום מהמיטה בצוהרי היום, אחרי שבחרו את הדוגמנית החביבה עליהם, קנו צי של מכוניות יגואר, ארמונות, יאכטות, וקשקשו בכל תוכנית טלוויזיה אפשרית, לאן כבר הם יכולים לשאוף? איך אפשר להעביר את אלפי שעות הטיסה המשעממות וההמתנה האינסופית בשדות התעופה? איך אפשר להתגבר על הלחץ האדיר ולהישאר בפסגה? ובכלל, מה כבר אפשר לעשות עם כל המיליונים, שהרוויחו בקלות כל כך גדולה?
בעולם בו השגרה היא הנשק האיום מכל, כוכבי פופ בטוחים שהסמים יראו להם, (אם נשתמש בדבריו של מורפאוס לניו בסרט "מאטריקס") עד כמה עמוקה היא המחילה של הארנב; אלא שבמקום להתעניין באמת הגדולה, הם דווקא מעונינים בסוד הכמוס לבריחה אל האושר הנשגב.
הסמים לא נעלמו לאחר שנות ה-60 כמובן, אלא שינו תחפושת במשך ארבעת העשורים האחרונים. מהאסיד של הסיקסטיז, לקוקאין, הירואין, קאנאביס וקואלודס של הסבנטיז, דרך הקראק של האייטיז וכלה באקסטזי של הניינטיז. אליס באה לביקור חוזר, והיא פגשה רבים: מאירוסמית' ועד סיד בארט, מאלטון ג'ון ועד דפש מוד, לפניכם אפיזודות הסמים הכי מוזרות בעולם הפופ לדורותיו:

1. אירוסמית' - "דפוק בראש, זה אנחנו"

הרומן של אירוסמית' עם הסמים זכה לפרסום רב. אגדה ידועה למדי מספרת שבהופעותיהם הם היו מחזיקים קוקאין על מגברי הגיטרות ומסניפים בין שיר לשיר. אבל מספרים עליהם שני קוריוזים משעשעים במיוחד: בתחילת שנת 1984, סטיבן טיילור, סולן אירוסמית, בילה את זמנו בהאזנה לתקליטים בביתם של חבריו בבוסטון, עד שלפתע שיר אחד הדליק אותו במיוחד. "הי, זה שיר נהדר. אנחנו חייבים לעשות לו גרסת כיסוי. מי שר את זה?", שאל טיילור את הגיטריסט ג'ו פרי. "דפוק בראש", ענה לו פרי, "זה אנחנו". אגב, השיר המדובר היה "את רואה אותי בוכה", מתוך "צעצועים בעליית הגג", אלבומם משנת 1977.
סיפור נוסף הוא שבאחד מ'הסמאקים' המפורסמים של ג'ו פרי, הוא ערך הכרות בין אשתו לבין חברי הלהקה, למרות שהם הכירו אותה במשך שנים. מי היה מאמין שאנשי הצוות שלהם עוברים היום מבחני סמים לפני העסקתם.

2. אלטון ג'ון - סבא וסבתא באים לביקור

הפלישה הבריטית לאמריקה בשנות ה–70, הייתה, הלכה למעשה, פלישת הקוקאין. דייוויד בואי, למשל, עבר להוליווד ב-74' לתקופה בת שנתיים בה הקליט את "כלבי היהלום", "אמריקנים צעירים" ו"תחנה לתחנה", עד שהחליט לעבור לברלין לאחר שמצא את עצמו שואל את הנהג שלו, "האם האור הכחול המהבהב שרודף אחרי זו משטרה?". ג'ון לנון וקית' מון, כמו בואי, נהגו ללגום עם פיל ספקטור כמויות גדולות של שלג צח של קוק, אבל אלטון ג'ון הגדיל לעשות מכולם. "כשאני טס מעל האלפים", הוא אמר יום אחד, "אני חושב על כל הקוקאין שהסנפתי". אגב, מספרים שהוא היה עושה זאת כל 10 דקות. יום אחד בקיץ 75', כשמשפחתו של אלטון, כולל סבו וסבתו, באו לבקר אותו בבית ההוליוודי שלו, הוא בדיוק סיים בקבוק של ווליום וקפץ לבריכת השחייה, כשהוא צועק: "אני רוצה למות".

3. אוזי אוסבורן - הזיקפה הגדולה

אוזי אוסבורן, הסולן המפורסם של הבלאק סאבאת', לקח פעם אחת "כדורי אנרגיה" עם תופעת לוואי, שגרמו לו, לדבריו "זיקפה קשה כאבן" שנמשכה שבע שעות. "שום דבר לא הצליח להוריד את זה", הוא נאנח, "ניסיתי אפילו לשפוך על זה מים קרים, אבל זה היה כמו להשקות פרח".

4. סאם אנדרוס (הגיטריסט של ג'ניס ג'ופלין) - מין אוראלי כעזרה ראשונה

במהלך הופעה אחת של ג'ניס ג'ופלין ברויאל אלברט הול ב-69', הגיטריסט שלה, סאם אנדרוס נהיה כחול, מאחר שהזריק הירואין מאחורי הקלעים. סוזי כרימצ'יז, הגרופית המפורסמת של פרנק זאפה, ניסתה להחיות אותו בעזרת מין אוראלי. באופן בלתי ברור זה עבד.

5. ג'יימס בראון - ואתם רוקדים

בספטמבר 1988, נעצר ג'יימס בראון, סנדק הסול, כשהוא מלא ככל הנראה בקוקאין, בידי המשטרה בג'ורג'יה, לאחר מרדף ארוך, בו הוא נסע 10 קילומטרים על הג'אנטים, מאחר שהצמיגים נוקבו בידי יריות השוטרים. לאחר שנעצר הוא ביצע בפני השוטרים גרסה מיוחדת ל"ג'ורגיה במחשבתי", ואפילו הראה להם את צעדי הריקוד המפורסם שלו.

6. דייב גאן (דפש מוד) - הבלתי מנוצח

דייב גאן מדפש מוד נכנס למרכזי גמילה הלוך ושוב במהלך הקריירה המפוארת של להקתו. "הרואין", הוא אמר פעם אחת, "נותן לי להרגיש בלתי מנוצח". פעם אחת, כשהתמכרותו לסם היתה בשיאה, גאן התעורר יום אחד מול דלת ביתה של הדילרית שלו. מתברר שהוא לקח מנת יותר ונזרק החוצה. בגדיו, ארנקו ושעונו נלקחו ממנו, וכשהוא הקיש מבוהל והזוי על הדלת של הדילרית, היא פתחה אותה בעודה לובשת ועונדת את רכושו שזה עתה גנבה.

7. ג'ון לנון ופול מקרטני - האי והשבועה

בשנת 1967 ג'ון לנון יצא למסע טריפים בן 10 ימים, בו החליט לקנות אי. לדברי ג'ון דאנבאר, בעל הגלריה "אינדיקה" ובעלה הראשון של מריאן פיי'תפול, שליווה אותו במסע לקניית האי, "זה נראה רעיון טוב בזמנו".
פול מקרטני, לעומת זאת, היה מאז ומתמיד ילד טוב והיה נעול על מריחואנה. בינואר 1980 הוא חזר ללונדון לאחר שנכלא למשך 10 ימים בטוקיו בעוון אחזקת מריחואנה. "לא אעשן לעולם עוד מריחואנה", הוא נשבע. ארבע שנים מאוחר יותר, בינואר 84', הוא ואשתו לינדה נעצרו בבארבאדוס בשל אחזקת מריחואנה. למחרת, בנמל התעופה הית'רו, הם נעצרו שוב על אחזקת מריחואנה.

8. סיד בארט (פינק פלויד) - חתולים בצמרת

הוא כתב כמה מן השירים המופלאים ביותר בתולדות הפופ, אבל הוא לקח יותר מדי אסיד, עד שלא יכול היה לתפקד על הבמה וחבריו נאלצו להחליפו. מספרים עליו שהוא נהג לקחת LSD עם הקפה של הבוקר, אבל הוא לא אהב להמריא לבדו, אז הוא נהג לתת אסיד גם לחתולים של האמרגן שלו.

9. ג'ים מוריסון - ספידים הורגים, קחו...

המשורר של תרבות "הנגד" האמריקנית של שנות ה-60, התעניין, לדברו, בעיקר בכאוס, אי סדר ותוהו ובוהו כדי ל"פרוץ לצד השני ולהגיע לאמת". יום אחד ב-1969, משרד המשפטים האמריקני החליט לצאת במסע חינוכי נגד לקיחת ספידים. הם הצליחו לגייס את פראנק זאפה האנרכיסט, וניסו לצרף גם את מוריסון לתעמולה. "כל מה שאתה צריך להגיד", אמר לו הנציג הממשלתי שהגיע אליו להקלטה, "כאן ג'ים מוריסון מהדלתות, ספידים הורגים". מוריסון התרשם והתחיל בהקלטה כלהלן: "תקשיבו טמבלים, כאן ג'ים מוריסון מהדלתות…". הנציג הממשלתי עצר אותו. "ננסה שנית", הוא אמר.
מוריסון בטייק השני: "כאן ג'ים מוריסון ואני שר בלהקת הדלתות, אל תיקחו ספידים, עשנו מריחואנה". הנציג הממשלתי התעצבן ואיים לעזוב. "תן לי עוד טייק אחד", התחנן מוריסון: "כאן ג'ם מוריסון מהדלתות, ספידים הורגים, קחו מדכאים (הירואין)". הנציג רתח מזעם, אבל מוריסון המשיך להתחנן: "עוד טייק אחד, הפעם סמוך על המילה שלי", הוא אמר: "כאן ג'ים מוריסון מהדלתות, מעולם לא שרתי על ספידים, אבל שיכור, הייתי כן בהחלט". הנציג הממשלתי מעולם לא קיבל את התשדיר שרצה.

10. אלוויס פרסלי - הסוכן הפדרלי

בשנת 1970 פרסלי, רווי בספידים וכדורים, כתב לנשיא דאז, ריצ'ארד ניקסון, כי הוא מבקש להתמנות לסוכן פדרלי. לטענתו, הוא ערך מחקר מעמיק על שימוש בסמים ו"שיטות קומוניסטיות לשטיפת מוח". תמיד מקדים את כולם במחשבתו, אלוויס האמין שהתג הפדרלי יעניק לו אוטומטית רשיון לשאת אקדח.