שגרירות ארה"ב בירושלים – אזור במחלוקת

השגרירות האמריקנית החדשה והמלון שנרכש לשם הרחבתה יושבים בחלקם באזור שלא הוכר כשטח ריבוני ישראלי, ולו היסטוריה מרתקת מאז 48'. וכעת נשאלת השאלה: האם השגרירות תיאלץ לעבור למיקום חדש?

ד"ר אמנון רמוןפורסם: 24.05.18 , 08:51

בנימין נתניהו שרה נתניהו איוונקה טראמפ ג'ארד קושנר טקס פתיחת שגרירות ארה

חנוכת השגרירות האמריקנית בירושלים(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

מבט בגוגל מפות על השגרירות האמריקנית החדשה בירושלים, ועל מלון דיפלומט שנקנה על ידי ממשלת ארה"ב כחלק ממתחם השגרירות העתידי, מגלה שמיקום שני המבנים נמצא ממזרח לקו שביתת הנשק שחילק את העיר ממלחמת העצמאות ועד 1967, בתחום האזור שכונה "מובלעת ארמון הנציב". במילים פשוטות: חלק ממתחם השגרירות נמצא בשטח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית ומוסדות האו"ם כשטח ריבוני ישראלי. והפרט הזה עלול לגרום לחישוב מסלול מחדש, אפילו עד כדי מעבר למיקום חדש.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כיצד התהוותה מובלעת זו? עם התרחבות המלחמה אחרי הכרזת העצמאות במאי 1948 הוכרז אזור ארמון הנציב שטח מקלט של הצלב האדום עבור "אזרחים לא לוחמים". הארגון העביר את השטח לשליטת האו"ם, שהנציגות שלו התמקמה בבניין שהיה ארמון הנציב העליון הבריטי, והפך מאוחר יותר למטה משקיפי האו"ם במזרח התיכון.

בהסכם "הפסקת האש הכנה" שנחתם בין ישראל לירדן ב-30 בנובמבר 1948 על ידי משה דיין ועבדאללה א-תל (שאושר בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לירדן ברודוס ב-3 באפריל 1949) נקבע איזור ארמון הנציב כשטח מפורז: נאסרה על שני הצדדים הכנסת כוחות צבא איליו והותרה שם נוכחות כוחות משטרה בלבד.

לאחר המלחמה חולק השטח המפורז לשלושה: שטח מפורז ישראלי שכלל את חוות הלימוד החקלאי מייסודה של רחל ינאית בן-צבי ואת הקרקעות הסמוכות לה (אזור קריית מוריה של ימינו); שטח בשליטת האו"ם סביב בניין ארמון הנציב, ושטח ירדני ממזרח לארמון באזור שכונת תלפיות מזרח (אזור מוצב הנקניק). בתחום המובלעת נכלל גם השטח ממזרח לארנונה, שבו שוכנת היום הקונסולייה האמריקנית שהפכה לשגרירות ומלון דיפלומט.

החלוקה בתוך המובלעת הייתה בלתי רשמית ולא הוכרה על ידי שום צד. ישראל אף טענה לאורך כל השנים שאין לאו"ם כל מעמד שם. הקביעה שאין לשום צד מעמד ריבוני בשטח עוגנה גם בהחלטת מועצת הביטחון מינואר 1958, שהתקבלה על רקע עבודות נטיעות ישראליות באזור מלון דיפלומט של היום, שהחלו בקיץ 1957.

סיפור של המלון מפתיע ומעניין עוד יותר: ראשיתו ביוזמה של קבוצת ירושלמים ששירתו בצבא הבריטי (חלקם היו בשבי הגרמני) שהתאגדו לאחר השיבה לחיים האזרחיים לקואופרטיב השם "היוזם". הם הקימו בית הבראה בתוך חורשת אורנים ממזרח לשכונת ארנונה (שהייתה שכונה בת של תלפיות).

לאחר מלחמת העצמאות נקלע בית ההבראה לקשיים כלכליים. תיירים ונופשים מיעטו להגיע לשטח המפורז וסכסוכים פרצו בין חברי הקואופרטיב. הרשויות הישראליות חששו מפלישה או השתלטות ירדנית על האתר, וכך, בראשית שנות ה-60, בעידודו של שר האוצר פנחס ספיר, נקנה המקום על ידי היזם והמלונאי חיים שיף, שהקים באתר את מלון גני יהודה, בניין בן ארבע קומות שכלל 75 חדרים.

המלון, שנחנך ב-1966, כלל חידושים כמו בריכה מחוממת לצורך טיפולים רפואיים (בנוסף לבריכת השחייה הרגילה), כד יין של "כרמל מזרחי" שממנו יכלו האורחים לשתות ללא הגבלה ועוד. לצורך הרחבת שטח המלון הזיז שיף את גדר התיל ופלש לשטח המובלעת של ארמון הנציב (כפי שסיפר לי לימים בנו דובי שיף).

לפי עדותו של אלוף פיקוד מרכז עוזי נרקיס בספרו "אחת ירושלים" (1975), התברר בבדיקה שנעשתה לאחר מעשה שחלק מחדר האוכל ודלפק הבר של המלון היו בתחום המובלעת של ארמון הנציב (נרקיס, אחת ירושלים, עמ' 35-34). לאחר מלחמת ששת הימים, בשנים 1970-1969, הורחב מלון גני יהודה והפך למלון דיפלומט. לימים הוא הפך למעון לעולים קשישים ובהמשך נקנה עלי ידי האמריקנים לצורך הרחבת הקונסוליה שלהם שהפכה עתה לשגרירות.

מעיון במפות ובמסמכים עולה אפוא שהקונסוליה והמלון שעתיד להיות חלק מהמתחם שלה נמצאים בשטח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית ומוסדות האו"ם כשטח ריבוני ישראלי.

האם ממשל טראמפ והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן ידעו כל זאת כשהחליטו על הפיכת הקונסוליה לשגרירות? האם תישאר השגרירות האמריקנית במיקומה הנוכחי או שתעבור למגרש שנועד לה סמוך לדרך חברון (במתחם מחנה אלנבי לשעבר) או באתר אחר בירושלים המערבית שאין עליו מחלוקת? ימים יגידו.