שתף קטע נבחר

דאו ג'ונס והוול סטריט ג'ורנל

ב-1882 החליטו שלושה עיתונאים מניו-יורק לייסד עיתון שיסקור את הבורסה, שנולדה באותה שנה; בהמשך הם פיתחו נוסחה מיוחדת שאומדת את הישגי החברות התעשייתיות; מאז בוחן המדד שלהם את הדופק הכלכלי של רוב הבורסות בעולם

אין יום שמדד דאו-ג'ונס אינו נזכר על מסכי הטלוויזיה, עיתון יומי, מגזין או כתב-עת כלכלי בעולם. רק מעטים יודעים שהמדד המפורסם בעולם נקרא על-שמם של שני כתבים כלכליים צעירים, שהחלו את הקריירה שלהם בסוכנות הידיעות הכלכליות של ניו-יורק בשנת 1882.

נוסחה מיוחדת שהפכה ל"דופק הכלכלי של העולם"

בסתיו אותה שנה נולדה הבורסה הצעירה של ניו-יורק, ושלושה כתבים צעירים, צ'רלס דאו, אדוארד ג'ונס וצ'רלס ברגשטרסר, הגו רעיון לכתוב מדי ערב, בכתב ידם, עיתון שיעסוק בנושאים המעניינים את המשקיעים החדשים. לצורך זה הקימו חברה שנקראה דאו ג'ונס ושות'. משום מה, שמו של ברגשטרסר לא הונצח בשם החברה, והוא כמעט נמחה מדפי ההיסטוריה. בשנה הראשונה לייסוד החברה כתבו השלושה כל יום את העיתונים בכתב ידם, ושלחו אותם למנויים ברחבי העיר. בשנה השנייה החלו להדפיס את העיתון, שכלל שני עמודים של דו"חות בורסה וידיעות.
14 שנה לאחר תחילת פעילותם חשף דאו בעיתונו נוסחה מיוחדת שהוא פיתח. הנוסחה אומדת את הישגי כלל המניות של החברות התעשייתיות ביום הפעילות המסוקר. לימים אימצה הבורסה האמריקנית את הנוסחה, והיא הפכה ל"דופק הכלכלי" של ארה"ב ושל העולם כולו.

30 מניות תעשייתיות

הנוסחה הראשונה של דאו התבססה על ממוצע של 11 מניות על בסיס 11 חברות. רק בשנת 1928, לאחר מותו של דאו, עלה המספר ל-30 חברות וכך הוא נשאר עד היום.
מדד דאו-ג'ונס הוא ממוצע הישגיהן, ביום המסחר, של 30 מניות תעשייתיות נבחרות הנסחרות בבורסה של ניו-יורק. 30 החברות המרכיבות את המדד התעשייתי מייצגות, בערכן הכספי, חמישית מטריליון הדולר ששוות המניות הנסחרות בבורסה.
מדדים של בורסות שונות בעולם נקבעו לפי שיטת חישוב המניות של דאו ג'ונס. איתם נמנים ה-ניקיי 225 של טוקיו, ה-נסדא"ק, ה-האנג סאנג של הונג-קונג, המדדים של לונדון, פרנקפורט, פאריז, מילנו, ציריך, אמסטרדם, סידני ועוד.

וול-סטריט ג'ורנל

בשנת 1899 הצטרף לשותפים קלארנס בארון, שהפך את המהדורה הניו-יורקית לעיתון כלל ארצי, שקיבל את השם וול-סטריט ג'ורנל. עיתון כלכלי המופץ היום ביותר מ-11 מיליון עותקים.
בשנת 1902 נפטר צ'רלס דאו, וקלארנס בארון השתלט למעשה על החברה. במשך 25 השנים הבאות הוא שימש ראש מערכת ה-וול-סטריט ג'ורנל. הוא שכלל את שיטות הדפוס, והעלה את מספר המנויים ל-50 אלף בסוף שנות ה-20. כשנפטר, ב-1928, עברה השליטה לחתנו, יו בנקרופט. בני המשפחה שלטו בחברה עד להנפקתה בבורסה. מניות השליטה בחברת דאו ג'ונס נמצאות בידיהם עד היום.

השפל הגדול

כשקרסה הבורסה האמריקנית ב-1929, ספגו עסקי דאו ג'ונס מכה אנושה. חלק גדול מהמנויים ירדו מנכסיהם. אחרים אף שלחו יד בנפשם בקפיצה מגורדי השחקים. מספר המנויים ירד פלאים, ורק השבועון ברואדטייפ, שנוסד ב-1925, הציל את החברה.

החברה מתפקדת כסוכנות ידיעות

חברת דאו ג'ונס נסחרת בבורסה מ-1963. מספר המניות הנמצאות בידי הציבור כיום עומד על 250 אלף. החברה מתפקדת היום כסוכנות ידיעות, דוגמת רויטרס או בלומברג. במאגר המידע שלה ניתן לקבל, בין השאר, ציטוטים בנושאי כלכלה של נואמים מכל התקופות, או את מצב המניות של חברות שונות, בכל שנה.

פורסם במגאזין "ממון" "ידיעות אחרונות" ב-13.01.1998




לפנייה לכתב/ת
בורסת טוקיו. מדדים של בורסות שונות בעולם נקבעו לפי שיטה זו
בורסת ניו-יורק. 14 שנה לאחר תחילת הפעילות פותחה הנוסחה
מומלצים