קוד אתי ערבי "להתמודד עם הארגונים הציוניים"
בעקבות הנזק הבינלאומי שגרמו פרסומים ישראלים על תוכנם של מסרים העוברים בתקשורת הערבית והחוק נגד אנטישמיות בארה"ב, מוקם במצרים ארגון שינסח קוד אתי - "כדי שלארגונים הציוניים לא יהיה חומר נגד מדינות ערב". מומחה בקהיר: לא ראוי להגן על הבעיה הפלסטינית באמצעות גידוף הדת היהודית; ננסה לייבש את המעיינות עליהם מסתמכים הארגונים הציונים
ארגון שמטרתו לגבש את ה"קוד האתי" של התקשורת המצרית קורם עור וגידים במצרים. זאת בעקבות פעילותו העקבית של ארגון ישראלי - ממר"י - המתמחה בחקר כלי התקשורת הערביים בעולם. ההערכה היא שבעולם הערבי יש מי שחש מבוכה ממסמכי המכון הישראלי שהופצו במגוון שפות ברחבי העולם עד שהחליט לתת לו מענה.
השבועון המצרי הממסדי "אחבאר אל-אדב", ערך השבוע ראיון עם הד"ר עמאד גאד, מומחה ב"מרכז למחקרים מדיניים ואסטרטגים" של בית ההוצאה לאור "אל-אהראם" המצרי ומנהל "הארגון הערבי נגד אפליה גזענית" (AAD).
מהראיון התברר, שיש מי שפוקח עין על ממר"י ומנסה לשנות את קו ההסברה במצרים, כדי שלא להיכלל במסמכיו המכון הישראלי.
"במסגרת עבודתנו בהכנת סדרה על 'כתבים ישראליים נבחרים' נהגנו לעקוב אחר פעילותם של הארגונים הציוניים השונים, מהלך פעילותם והדרך בה הם צדים חומר מפה ומשם. ההתקפה נגד התקשורת הערבית התגברה כאשר בשנת 1998 נוסד מכון ממר"י שיש לו סניפים בבירות רבות בעולם כמו וושינגטון, ברלין, מוסקבה ותל אביב", הסביר הד"ר גאד.
"ממר"י הוא מכון מתמקד במעקב אחר התקשורת הערבית ומאשים אותה באנטישמיות ובשנאת התרבות המערבית. מאחר שיש לו סניף בוושינגטון, הוא יכול להעביר את החומר שהוא מאתר לחברי הקונגרס, בנוסף לכמה סרטי וידאו שהוא מקליט ובהם התבטאויות של כמה אישים ערבים", המשיך להסביר הד"ר.
"כיוון שלא היתה בצד הערבי שום תגובה לפעילות ממר"י, הלך המכון צעד נוסף קדימה והאשים אישים ערבים שונים באנטישמיות. אחת מההאשמות הופנתה כנגד הסופר אבראהים נאפע (עורך אל-אהראם). אנו שקלנו כיצד ניתן להתמודד עם הדבר. במסגרת התייעצותנו עם כמה משפטנים וחוקרים הוסכם להקים את AAD".
הקוד האתי – כדי להתמודד עם הארגונים הציוניים
נראה שבמסגרת ההתייעצויות הגיעו במכון המצרי למסקנה לפיה יש להקפיד בנוגע לתכנים המובאים בכלי התקשורת. גאד בישר באותו הריאיון כי AAD יערוך ב-16-17 לינואר בקהיר ועידה ערבית, בהשתתפות מומחים לחוק בינלאומי, שמטרתה לגבש דרך פעולה נגד החוק האמריקני למאבק באנטישמיות (חוק שנחקק לאחרונה ושהתבסס, בין היתר על חומר של ממר"י). לדבריו, ועידה זו תהיה צעד ראשון מבין רבים אחרים שיובילו להקפאתו או לביטולו של החוק.
"יש פעולות לכינוס ועידה באחת ממדינות ערב שבמסגרתה יפורסם קוד אתי לעיתונות הערבית. בוועידה זו יציג AAD כמה ספרים שהארגונים הציונים 'צדו' כדי לומר כי כתיבה מעין זו מזיקה וכי לא ראוי להגן על הבעיה הפלסטינית באמצעות גידוף הדת היהודית. אנו ננסה להגיע לקוד אתי של העיתונות הערבית בנוגע לאופי העיסוק בנושאים כאלו וכדי לייבש את אותם מעיינות עליהם מסתמכים הארגונים הציונים".
גאד, שטוען כי ממר"י אינו מתרגם את הטקסטים הערביים "בצורה מדוייקת", המשיך ונימק את ההחלטה להקים את המכון שלו: "הוחלט להקים את AAD כדי שהוא יעקוב אחר כל הארגונים המתחקים אחר מה שהם מכנים שנאה ערבית אנטישמית, ויחשוף את כל הדברים המזויפים שהם מפרסמים. כמו כן, נעקוב אחר גילויי הגזענות שהתקשורת הישראלית מלאה בהם, לא רק נגד הערבים אלא גם נגד המערב ולא רק נגד האיסלאם אלא גם נגד הנצרות, נגד הפועלים הזרים ונגד האישה".
"הצלחה כבירה לממר"י"
מכון ממר"י עוסק בהבאת מידע אודות כלי התקשורת בערבית ובפרסית, וכן אודות ספרי הלימוד והדרשות במסגדים, תוך ניתוח תוכני שלהם.
בהקמתו של AAD רואה ראש מכון ממר"י, יגאל כרמון, משום הצלחה כבירה של המפעל עליו הוא עמל בשנים האחרונות. "זה מה שקיווינו שיקרה", אמר כרמון ל-ynet, "זו הגשמה של המפעל של ממר"י – כלומר לא רק להביא את המידע לידי המערב אלא לחולל שינוי חיובי כפי זה שאירע. הדבר מעיד על חשיבות מפעל התרגומים והניתוח של התקשורת הערבית והפרסית, ושל ספרי הלימוד והדרשות במסגדים. זה מעיד שחשוב לאליטות מה חושבים עליהם במערב".
ומה בדבר טענותיו של ד"ר גאד, שלא תירגמתם במדוייק את הנאמר בתקשורת הערבית?
"אם התרגומים שלנו לא היו מדוייקים ואיכותיים אזי מדוע הוא מתכוון לגבש קוד אתי?! מעבר לכך, איש לא מצא מעולם טעות בתרגומים שלנו. גיבוש הקוד האתי בקהיר באמצע השבוע הבא, ואם וכאשר יקרה, יוכל להפסיק את סוג הכתיבה הקיים כיום ויחולל את השינוי שייחלנו לו. אסור להקל ראש בדיונים אלו – אחרי הכל מדובר בכלי תקשורת ממשלתיים במצרים וסביר שהם ישפיעו גם על עמיתיהם בעולם הערבי".
מהי המשמעות של קוד אתי שכזה?
"הכוונה היא לשמור על טון מוקפד יותר ולהפחית את הקיצוניות בכלי התקשורת, וזה צעד שמתיישב היטב עם המגמה הכללית, בעקבות הלחץ האמריקני המופעל על מדינות האזור למתן את הטון, בין היתר בעקבות החוק נגד אנטישמיות. ככלל, אנו רואים השפעה של ממש בעקבות העבודה שלנו בעולם הערבי, וגם אם שינויים שכאלה לא נעשים מ'אהבת מרדכי' אלא בניסיון להקל על הלחץ האמריקני, זה עדיין שינוי מבורך", הסביר כרמון.
כרמון, שסיפק כאמור מסמכים ששימשו את המצע לחוק נגד אנטישמיות בארה"ב שחוקק לפני חודשיים, זוכה לא אחת לאיזכורים בכלי התקשורת הערביים והעולמיים. "תחנת הטלוויזיה של החיזבאללה, 'אל-מנאר' ערכו תוכניות בנושא, העיתונות המצרית התייחסה, אולם אחד ההישגים החשובים ביותר הוא החוק נגד אנטישמיות בארה"ב", סיכם כרמון שמקווה להישג נוסף – בחודש הבא בקהיר.
לפנייה לכתב/ת 
