"הבת שלי מסוכנת? היא בסך הכל עמדה על מדרכה"
אביה של ש' בת ה-14 שעצורה בכלא מעשיהו כבר שלושה שבועות, זועם על תנאי המעצר: "אנחנו מקווים להשיג אישור למאוורר. בשבוע הראשון לא נתנו להן מקלחת וגם לא טלפון. אין להן שעות חצר, הן לא רואות אור יום". את החלטת השופטת איילה פרוקצ'יה הוא מכנה "צביעות ואכזריות", והסביר כי הילדה "נחשבת גיבורה לא בגלל שהפרה חוק, אלא בגלל שהפרה חוק שאינו צודק. אנחנו גם גאים בה וגם מצטערים על מה שעשתה, זה לא סותר בעיני"
"בנות בגיל הזה אוהבות לרוץ, לשחק, להיות בשמש, והן מקבלות רק ארבע שעות מחוץ לתא בתוך האגף הסגור שלהן. זה לא הגיוני ולא מובן לי, לאן הן יכולות לברוח? הן לא פושעות, לא מבריחות סמים, בסך הכל ילדות בנות 14".
כך, בלב שבור, אמר אתמול (ה') ל-ynet משה, אביה של ש'. בזמן שמרבית חבריה מבלים את החופש הגדול בים עם החברים או בהכנות לקראת שנת הלימודים הקרובה, נמצאת ש' בת ה-14 כבר 22 ימים במקום הכי פחות מתאים לילדים - בכלא מעשיהו.
לא שהיא שם בלי סיבה: ש', מההתנחלות שילה שבשומרון, נעצרה בעת שהשתתפה בחסימת כבישים בצומת מורשה, כחלק מהפגנת ימין נגד ההתנתקות. באותה הפגנה היא אף העליבה שוטרת, ואמרה לה "תסתמי את הפה שלך ותעצרי אותי". הנערה גם סירבה להזדהות. לאחר שנעצרה התברר לשוטרים כי זו הפעם השנייה בה היא נעצרת, שכן היתה מעורבת בחסימת כביש נוספת שבעקבותיה שוחררה בתנאים מגבילים – אותם הפרה.
שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, שלחה אותה השבוע למרות גילה הצעיר למעצר עד תום ההליכים, ותקפה במילים בוטות את הוריה, שעירבו
אותה בפעילות בלתי חוקית בשל האידיאולוגיה שבה הם דוגלים.
בימים האחרונים הצטרפו לתא המעצר הקטן בו כלואה ש' שתי בנות נוספות. אתמול חשבו הוריה כי קיבלו אישור מהכלא להביא לבנות ממתקים וחטיפים לשבת. הם ערכו קניות במיוחד וסידרו חבילה מהודרת וגדושה בממתקים אולם, עד שהגיעו למעשיהו השתנתה ההנחיה ודברי המתיקה נותרו מחוץ להישג ידן של הבנות.
"הן אוכלות את ארוחת יום שישי של הכלא בחושך, בתא קטן ומחניק כי הן לא רוצות לחלל שבת או להשאיר אור בלילה", מספר משה אביה של ש'. "חם בתא ואין שם אוורור. אנחנו מקווים להשיג אישור למאוורר. עכשיו הן נמצאות בתנאים טובים יחסית כי נותנים להן להתקלח. בשבוע הראשון לא נתנו להן מקלחת וגם לא טלפון. עם זאת, אין להן שעות חצר, הן לא רואות אור יום".
משה תוקף את החלטת השופטת ומכנה אותה "צביעות ואכזריות". לדבריו, "ההחלטה היא ניצול ציני של מקומה ותפקידה של השופטת על מנת להביע דעה נגד אוכלוסייה שלמה במדינת ישראל. הכעס והאכזבה שאני חש, אין מלים שיוכלו לתאר אותם. יותר מכך אני חש פחד. ישנו פחד כי זה תקדים משפטי מסוכן ביותר שמדינה יכולה לעצור ילדים על כך שהם משתתפים בהפגנות בלתי אלימות נגד תוכנית הממשלה לגרש אותם".
אבל בתך הפרה את תנאי השחרור שלה, לא?
"רק כשעצרו אותה גילו שהיא הפרה צו. לא היה מניע חוקי לעצור אותה כי היא לא עברה על החוק אלא רק התחצפה לשוטרת. אותה שופטת שהאריכה את מעצרה משחררת מדי יום עברייני סמים, גנבים, אנסים ורוצחים שוב ושוב גם לאחר שהפרו צווים קודמים. היא בעצמה ושופטים נוספים בבג"צ נתנו הכשר לשחרור רוצחים עם דם על הידיים כמחווה של ממשלת ישראל לעוד רוצח. אותם היא שיחררה ולא את הבת שלי, זאת אומרת שהיא קבעה שהיא יותר מסוכנת מהם? הם טוענים שהיא מסוכנת לציבור, שלא ניתן לסמוך עליה ועל הוריה וזה אבסורד. היא בסך הכל עמדה על המדרכה עם החברות שלה ולא הסכימה לזוז ממקומה".
את משה מכעיסה במיוחד הערת השופטת לגבי מעורבות ההורים, שלא השכילו למנוע מבתם להשתתף בהפגנה למרות הצו נגדה. בפסיקתה נכתב, בין היתר, "כל אלה הונעו על רקע תנועת מרי המונעת על ידי מבוגרים, אשר אינם חוסכים מילדיהם מעורבות במהלכים הפוגעים בחוק, מסכנים את גורלם ואת טובתם, ואינם מגוננים עליהם לבל ייקחו חלק במאבק רעיוני כשהם אינם כשירים, על שום גילם הצעיר, להבין את משמעויותיו ואת תוצאותיו".
"אנחנו לא עודדנו אותה ולא שלחנו אותה לשם", הוא מבקש להבהיר. "היא עשתה את זה על דעת עצמה וחבריה. נכון, היא קטינה, אבל היא לא טיפשה. השופטת כתבה בהחלטתה כי מדובר בבנות שלא בשלות לנהל מאבקים ולא מבינות את המעשים שלהן, ואלה שטויות במיץ עגבניות. הן מבינות טוב מאוד שעומדים לזרוק אותן מהבית ועל זה הן לא מוכנות לשבת בשקט".
למרות הקו התקיף בו נוקט משה כלפי מערכת המשפט והשופטת שהאריכה את מעצר בתו, ולמרות הקו המגונן עליה, הוא מגלה במפתיע כי אינו מסכים עם המעשים שהביאו למעצרה: "אני לא תומך בחסימות הכבישים, כי לדעתי זה לא משיג שום דבר. אבל אני בהחלט מבין את מה שגורם לילדות האלה ללכת ולהפגין. זו האפשרות שלהן לבטא את ההתנגדות. זה הדבר היחיד שמעורר הדים ושיח ציבורי, ומעלה את נושא גירוש היהודים לכותרות. אנחנו לא משתמשים בילדינו במאבק, הם מספיק חכמים להבין שהם אלה העומדים להיזרק מבתיהם. צריך להבין שמדובר בהרס שלם של עולמם של הילדים האלה. הורסים להם את המעון בו גדלו, את גני הילדים, בתי הספר וגני המשחקים שגדלו בהם. אז איך מצפים שהם יישבו בשקט? אני מבין את המניעים של בתי, אבל לא חייב להסכים איתה על דרך הפעולה בה בחרה".
ישנם מבוגרים שנשברים אחרי זמן כה רב במעצר. ההשלכות לגבי ילדים מן הסתם אף יותר טראומטיות. בשבוע האחרון ניסו הוריה של ש' להכניס לכלא יועצת חינוכית השייכת לבית הספר בו לומדות הבנות, כדי להקל מעט על המצוקה בהן הן נתונות.
לטענת ההורים למרות הבקשות, לא מאפשרים לה להיכנס. "היא חזקה ומצב רוחה טוב. אני לא מזהה סימני נזק ממושך, אבל אי אפשר לדעת. הבנות האלה עברו משברים לא קטנים - לא רק במעצר אלא גם בחיי היום יום שלהן. הן חוו התקפות טרור בבית הספר, חברים שלהם נרצחו במגרש כדורסל שבו הן משחקות כל יום וכעת רוצים לגרש אותן מהבית שלהן. כדי להקל עליהן בינתיים הבאנו קצת משחקים, שבץ נא וספרים. קלפים לא אישרו לנו להכניס וגם לא כלי כתיבה, כך שכרגע הן לא יכולות למלא תשבצים".
בשילה נחשבות ש' וחברותיה לגיבורות. את מעשי הבת משווה האב למרטין לותר קינג "שעבר על חוקים וישב בכלא והיום חוגגים את יום ההולדת שלו בארצות הברית כי מבינים שהפרת החוק הביאה לשינוי ושהחוק היה לא צודק".
משה מספר כי מגיעות אליו פניות רבות ממשפחות וחברים המבקשים לתמוך במשפחה ובבת. "היא נחשבת גיבורה לא בגלל שהפרה חוק, אלא בגלל שהפרה חוק שאינו צודק. אנחנו גם גאים בה וגם מצטערים על מה שעשתה, זה לא סותר בעיני".
לפנייה לכתב/ת 
