שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בירה, בייקון ובילויים: איסטנבול שלא הכרתם
    אנחנו נוטים לראות בטורקים שמרנים ועניים, אבל באיסטנבול באחרונה חוגגים את החיים הטובים, עם כוס קפה יקרה מהולנד ושופינג לתוך הלילה. בני הנוער מתחדשים במיטב המותגים, ואפילו בשר החזיר כבר לא מוקצה. ד"ר מירי שפר, מומחית לאימפריה העות'מאנית, קורעת את העיר שעל שתי היבשות

    בשנה האחרונה עסקו רבות בישראל בטורקיה ובטורקים. מסיבות רבות, לעתים אף טובות, היה הטון בדרך כלל מודאג, חשדני, כועס. כולנו הפכנו ל"מומחים" לטורקים. נתנו בהם סימנים ברורים שאפשרו לנו לקטלג אותם בצורה נחרצת. "ידוע" למשל שהם דתיים וקנאים. אלא שהקטלוג רידד מציאות מורכבת בהרבה. אנו נוטים לזהות משטר מוסלמי דתי עם סגירוּת, פוריטניות ועוני, אך טורקיה אינה מתאימה לפרופיל הזה. לצד נטייתה הגוברת לשמרנות בשנים האחרונות, החברה הטורקית אוהבת את החיים. ובאיסטנבול בזמן האחרון מתענגים על החיים הטובים.

     

    בולמוס של קניות אחז באיסטנבול במרס ובאפריל. בין ה-18 במרס ל-26 באפריל נערך בה פסטיבל הקניות השנתי. מטרת המארגנים אינה צנועה: הם רוצים להפוך את עירם למרכז עולמי של בילויים בכלל ושל קניות בפרט. בחסות גורמים ממשלתיים (משרדי התרבות והתיירות והמושל של איסטנבול), עירוניים ומסחריים (איגוד היצואנים והמועצה של מרכזי הקניות והקמעונאים) נערך פסטיבל "40 יום ו-40 לילה של קניות ובילוי". השם הוא מחווה לפסטיבלים ולחגיגות הנישואין של התקופה העות'מאנית.


    המארגנים מקווים למשוך מיליון וחצי תיירים מידי שנה רק לפסטיבל זה

     

    "40 יום ו-40 לילה" כלל שורה של מופעי רחוב, מסיבות בפארקים, פעילויות לילדים, תצוגות אופנה, הנחות מפליגות בחנויות מותגים, וגולת הכותרת – פתיחת מרכזי הקניות גם בשעות הלילה עד ל-2 לפנות בוקר.

    עד 2015 מקווים המארגנים למשוך מיליון וחצי תיירים מידי שנה רק לפסטיבל זה ולתרום כך ליעד השאפתני של 10 מיליון תיירים בשנה באיסטנבול. ברוח זו נתלתה כרזה המפרסמת את פסטיבל הקניות בעברית צחה בחלון לשכת התיירות הטורקית בתל אביב.

     

    הפעילויות הקיפו את כל איסטנבול, כולל מתחמים המוכרים לכל תייר שביקר שם: סולטאנאהמת בעיר העתיקה, מדרחוב אסתקלאל, רחובות אופנתיים בצד האסיאתי כמו באדאת, מהרחובות הארוכים בעיר, הרצוף חנויות, בוטיקים, ומסעדות, קניונים ואאוטלטים שנפתחו רק לפני מספר חודשים ברבעים מרוחקים מהמרכז.

     

    בדרך: גשר חדש ועוד שדה תעופה

    פסטיבל הקניות הוא רק דוגמא צנועה לקדחת הבליינות האיסטנבולית. הכלכלה צומחת (טורקיה היא הכלכלה ה-15 בגודלה בעולם) והביטחון בלירה הטורקית גואה. ההשקעות בתשתיות רבות, ועל כל צעד ושעל אפשר לראות מיזמי בנייה גדולים. הרכבת התחתית מורחבת לפרברים, וכל מערך התחבורה הציבורית משודרג, על הרכבת התחתית, החשמלית, האוטובוסים, המוניות, מוניות-השירות והמעבורות.

     

    בנוסף, על השולחן מונחים גם שני מיזמים שאפתניים במיוחד: בניית גשר שלישי מעל הבוספורוס ושדה תעופה שלישי. כיום מחברים שני גשרים עמוסים להתפקע בין שתי יבשות לאסיה - גשר הבוספורוס שנבנה ב-1973 וגשר פאתח סולטאן מהמת מ-1988. הרעיון לבנות גשר שלישי עלה כבר לפני כעשור, אך נבלם בגלל התנגדויות רבות, בהן טענות ארגוני הסביבה. כיום התוכנית כבר עומדת בפני מימוש. הגשר החדש יחבר את היבשות בקצהו הצפוני של הבוספורוס בסמוך לים השחור.


    מרכזי הקניות נפתחו עד שתיים בלילה בזמן הפסטיבל

     

    שדה התעופה השני באיסטנבול נפתח אמנם רק לפני שנתיים, אך התוכניות לשדה השלישי כבר מתגבשות. שדה התעופה השני מנציח את שמה של סאביחה גוקצ'ן,

     בתו המאומצת של אתאתורכ והטייסת הראשונה בטורקיה, ששירתה גם בטייסת קרב. הוא מיועד בעיקר לטיסות low cost פנימיות ובינלאומיות, ומשלים את פעילותו של שדה התעופה הבינלאומי העיקרי בעיר, על-שם אתאתורכ.

     

    לאחרונה, כחלק ממערכת הבחירות, העלה ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן את הרעיון לחצוב תעלה חדשה במקביל למיצרי הבוספורוס שתחבר גם היא את ים המרמרה לים השחור. זהו חלק מתוכנית אסטרטגית שאפתנית של הכנות לקראת 2023, שנת המאה לרפובליקה.

     

    בנוסף למיזמי ענק אלה, נבנות בעיר שכונות מגורים שמיועדות למאות האלפים שיצטרפו למיליוני תושבי העיר. מרכזי הקניות והבידור החדשים שנבנים מלאים כולם.

     

    חברתי הטורקיה נוּקֶת וַורְליק אומרת שהיא נדהמת ומזועזעת כאחד מתרבות הצריכה שהיא עדה לה באיסטנבול. וורליק היא היסטוריונית של האימפריה העות'מאנית באוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי. שש שנים לא ביקרה בעיר, והשנה חזרה לחופשת לידה שהורחבה לשנת מחקר.

     

    קפה טורקי? מעדיפים הולנדי

    מחלון משרדה במכון המחקר לתרבויות אנטוליה המשקיף על מדרחוב אסתקלאל, מהרחובות המרכזיים בעיר, היא רואה את בני הנוער ואת הצעירים הטורקים מתחדשים במותגים ובגאג'דטים, כדבר מובן מאליו. לדבריה, בארה"ב היא מרגישה אווירה של פוסט-משבר כלכלי שמעודדת חיסכון ואיפוק, ואילו באיסטנבול היא חווה אווירה שהיא אחרת: במקום דיכאון, המעמד הבינוני מרשה לעצמו להוציא כסף וליהנות. לא רק העשירים ביותר רצים אחרי המילה האחרונה באופנה ובטכנולוגיה.

     

    תרבות הצריכה מתאפיינת בנכונות להוציא כסף על בילויים. הישראלים המבקרים (או שנהגו לבקר) בטורקיה חיפשו בדרך כלל את האוכל המקומי "האותנטי" והזול, אבל בבּוֹיוֹקְצֶ'קְמֶגֶ'ה (Büyükçekmece), שכונת מגורים חדשה של המעמד הבינוני במערב איסטנבול, בית הקפה המצליח ביותר הוא סניף של דווה אחברטס (Douwe Egberts), חברת קפה ותה הולנדית.

     

    מחיר כוס קפה כאן כפול כמעט ממחירה בבתי הקפה המקומיים או אפילו בסניפים של רשתות בינלאומיות שנכנסו לטורקיה בשנים האחרונות. ועדיין רבים מגיעים, מוכנים ויכולים לשלם את המחיר, ונשבעים שזהו הקפה הטעים ביותר ששתו אי פעם. לא מדובר בטורקים עשירים במיוחד או כאלה שמנסים להיות מעודכנים ומוכנים לשלם עבור התדמית. אלו אנשים עובדים, עובדים קשה.

     

    מה קרה לתו הכשרות?

    בילוי טורקי תמיד כלל אוכל, אלא שבשנים האחרונות רואים יותר ויותר אוכל בינלאומי ולאו דווקא מטעמים מהמטבח המקומי המסורתי. ברחבי העיר צצו כבר מספר מסעדות סושי, אבל החידוש המרתק הוא פריט שלא נראה עד לאחרונה: domuz eti – בשר חזיר.

     

    אכילת חזיר אסורה על-פי ההלכה המוסלמית, והטורקים הקפידו להעלימו מהמרחב הציבורי. אמנם זה כמה שנים שאפשר לראות במרכולים ובדוכני הסנדוויצ'ים גם jambon (נקניק חזיר בצרפתית), אך הכוונה היתה לנקניק שעשוי בצורה שמזכירה נקניק חזיר. בפועל המוצרים היו עשויים עוף או עגל.


    אחד מאזורי המסחר באיסטנבול. תוכניות ענק לקראת שנת המאה (רויטרס)

     

    לפני שנים אחדות מי שטס בחברת התעופה הטורקית היה מקבל עם ארוחתו את "תו הכשרות" המוסלמי בדמות אישור שהארוחה חפה ממוצרים על בסיס בשר חזיר. כיום תו ההכשר אינו מצורף, אבל עדיין הארוחה כשרה על-פי ההלכה מוסלמית. כיום התפריט במספר בתי קפה וברים באיסטנבול כולל בצורה מפורשת חזיר. מה שבעבר אפשר היה לרכוש רק בחדרי חדרים, במקומות ששמם עבר מפה לאוזן בקריצה, נבלס היום בפרהסיה.

     

    התופעה החדשה של הגשת בשר חזיר בבתי קפה מסוימים אינה מבשרת חילון או "התפקרות",
    אם כי יש קבוצה מסוימת שמבקשת להחצין את זהותה החילונית-טורקית כתגובת-נגד לממשלה המוסלמית. הרקע לתופעה הוא תרבות הצריכה שמעודדת אנשים לצאת ולבלות, לשתות, לאכול ולקנות, איש על-פי טעמו. החילוני יעשה דרכו לבתי הקפה הללו, בעוד המסורתי יותר ימצא דרכו למתחמים שאינם מגישים אלכוהול. יותר ויותר בתי קפה במקומות אטרקטיביים על גדות הבוספורוס אינם מגישים אלכוהול כדי לאפשר לטורקים מסורתיים לבלות באווירה שתואמת את תפיסת עולמם.

     

    למתבונן מהצד נראה שבני המעמד הבינוני, דתיים כחילונים, כולם מבלים וחוגגים באיסטנבול.

     

    ד"ר מירי שפר, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, שהתה בשבועות האחרונים באיסטנבול לצורכי מחקר אודות האימפריה העות'מאנית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בירה, בייקון ובילויים: איסטנבול שלא הכרתם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא רק העשירים ביותר רצים אחרי המילה האחרונה באופנה וטכנולוגיה
    צילום: ד"ר מירי שפר
    ד"ר מירי שפר. מציאות מורכבת
    צילום: ד"ר מירי שפר
    כרזת פרסומת בלשכת התיירות בת"א. מקווים למיליון וחצי תירים בשנה
    צילום: ד"ר מירי שפר
    אישור הכשרות של חברת התעופה הטורקית. נבלס היום בפרהסיה
    צילום: ד"ר מירי שפר
    מומלצים