חזון המיליארדר הירוק מסין: חשמל סולארי 24/7
אחוז ניכר מהחשמל הירוק המיוצר בארץ מגיע מציוד של סאנטק - ענקית סינית לפיתוח וייצור פאנלים סולאריים, שהובילה לצניחת מחירים בעולם. בביקור במרכז הפיתוח והייצור שלה שמענו ממייסדה, המכונה "המיליארדר הירוק הראשון בעולם", איזה עתיד הוא צופה לתחום בעולם ובישראל בפרט
הצמיחה המהירה של סין לא פסחה על ניצול אנרגיית השמש: המדינה התעשייתית שמזוהה עם זיהום הסביבה השתלטה על ייצור הפאנלים הסולאריים וגם פה השפיעה על השוק והובילה לצניחת מחירים. אחת החברות המובילות בתחום היא סאנטק פאוור הולדינגס – חברה סינית העוסקת בתכנון, פיתוח, ייצור ושיווק תאים פוטווולטאיים.
אנרגיה סולארית - כתבות נוספות:
- אנרגיה סולארית: ישראל מפתחת, סין מיישמת
- שמש זולה: מחירי הפאנלים הסולאריים צונחים
- ייצור חשמל נקי: הממשלה נכשלת ביישום התוכניות
- "בישראל הגז הטבעי מחסל את השמש"
משרדי ומפעלי החברה פזורים כיום בכ-30 מדינות בעולם ועל פי נתוניה, הפאנלים שלה מהווים כ-70% מההתקנות בעולם ומייצרים כמות ניכרת של כ-7 גי'גה וואט ביותר מ-80 מדינות. גם בישראל בולטת סאנטק עם 50% מנתח השוק, כאשר קרוב למחצית מהחשמל הסולארי המופק כיום בישראל, מיוצר באמצעות מערכות החברה.
מי שהקים את החברה ועומד בראשה הוא ד"ר ג'אנגרון שי (shi), מומחה לטכנולוגיות סולאריות, שכונה לא פעם "המיליארד הירוק הראשון בעולם". בביקור במרכז הפיתוח של החברה בעיר וושי שבאחד המחוזות העשירים בסין, צפינו בהליך ייצור הפאנלים עד לקבלת המוצר הסופי, ושמענו מד"ר שי איזה עתיד הוא צופה לתחום הסולארי בעולם בכלל ובישראל בפרט.
הגדלת יעילות והורדת מחירים
ד"ר שי (49) החל את דרכו כילד עני, בעיר שבה נמצא כיום מרכז הפיתוח והייצור של החברה, לא הרחק משנגחאי. כיום הוא עומד בראש החברה המובילה בשוק ונחשב על פי המגזין פורבס לאחד האנשים העשירים במדינה. בנוסף, ב-2010 נבחר לככב במגזין מיוחד של TIME שהוקדש לגיבורי איכות הסביבה.
את השכלתו רכש את באוסטרליה, שם שהה משך שנים ארוכות התמחה בנושא ייעול הפאנלים. הוא למד בבית הספר להנדסת אנרגיה פוטוולטאית ואנרגיה מתחדשת באוניברסיטת ניו ויילס, תחת מורים ידועי שם בתחום. ב-2001 חזר לסין במטרה להקים חברה שתייצר פאנלים זולים ותיישם את הידע שצבר בשנות השהייה במעבדות.
בסיוע מימון זול שסיפק הממשל, הקים שי את החברה בעלות של 6.5 מיליון דולר. הוא מספר כי התחום לא היה מוכר במדינה באותה התקופה, וכי את רכישת הציוד הנדרש והכשרת האנשים ביצע בעצמו. היעילות של הפאנלים עמדה אז על 14%, שנחשבו אז לדבריו כ"המון". "המחיר היווה אתגר, כי עברנו מייצור חתיכות קטנות במעבדה, לייצור המוני", הוא מספר.
במטרה להוריד את המחירים - ב-2004 הוחלט לשנות גישה ושרשרת האספקה של חומרי הגלם החלה לעבור בהדרגה לסין. כיום, מספר שי, כל הספקים נמצאים במרחק של שעתיים-שלוש נסיעה מהמפעל. במקביל הוחלט על הקמת מעבדת הפיתוח והייצור של החברה. לצורך העניין גויסו גם מכרים מהאוניברסיטה בה למד, בהם סטיוארט וונהאם, שהיה מרצה שלו וכיום משמש כמנהל טכנולוגיות ראשי בחברה. שי מוסיף שהם הכשירו אנשים, גם כאלה שעבדו לבסוף עבור מתחרים, דבר שלדבריו הוא מקבל בהבנה. לבסוף נפתחה המעבדה בשנת 2008, בעלות של 100 מיליון דולר.
המשותף לפז ולאולימפיאדת בייג'ין
הפאנלים של החברה מותקנים כיום במדינות רבות, בהן ספרד, אוסטרליה, ארה"ב, גרמניה, שווייץ, יפן וסין עצמה, מחוות סולאריות עתירות ממדים ועד מתקנים בינוניים וקטנים על גגות מסחריים ופרטיים. בין הפרויקטים הבולטים ניתן למנות את גג שדה התעופה בסן פרנסיסקו, תערוכת אקספו שנערכה ב-2010 בסין והמשחקים האולימפיים של 2008 בבייג'ין, שם ד"ר שי אף זכה בכבוד ורץ עם הלפיד האולימפי.
בישראל, הפאנלים של החברה הותקנו בחווה הסולארית הקרקעית הראשונה והיחידה עד כה בישראל שבקיבוץ קטורה - מדובר בשדה סולארי בינוני, שמייצר 4.95 מגהוואט חשמל ונקי וכולל 18,500 פאנלים של סאנטק. לצד זאת התקינה החברה יותר מ-1,500 מערכות קטנות ובינוניות של עד 50 קילוואט, על גגות מבנים חקלאיים ותעשייתיים, בהם תחנת דלק פז בעתלית.
בסך הכל התקינה החברה 350 אלף פאנלים, בערך כספי של 400 מיליון דולר. הפאנלים של החברה מייצרים כיום כ-100 מגוואט מתוך סך של כ-220 מגוואט חשמל סולארי בארץ. רון שן, סגן נשיא מכירות אסיה, המזה"ת ואפריקה בסאנטק, מספר כי היעד של החברה עבור ישראל הוא להכפיל את מתקניה בתוך כשנתיים, לכמות שתייצר 200 מגוואט, בין השאר על ידי חוות סולאריות של 500 קילוואט ומעלה.
החברה גם מקיימת מגעים עם חברות קלינטק ישראליות לשיתוף פעולה להגברת יעילות הפאנלים, ובנוסף חנכה בשבוע שעבר מרכז פיתוח חדש בערבה, במסגרת כנס אילת אילות. במרכז תבחן החברה את יעילותם של פאנלים חדשים מתוצרתה, בטכנולוגיה יעילה שהשיקה החברה לפני כשנה - "סופר פולי", מסדרת VE.
בסאנטק מסבירים כי האקלים החם וקרינת השמש החזרה בדרום הארץ, הופכים את ישראל למקרה מבחן הולם לבדיקת מוצריהם. "מדובר בפאנל שהגודל שלו שווה ערך לגודל של 280 וואט, אבל מניב 305 וואט", מפרט דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט ישראל, המפיצה המרכזית של סאנטק בארץ. "יש לנו אקלים מדברי ונגיש למרכז הארץ, והתוצאות שיתקבלו בישראל ישמשו להתקנות באזורים אחרים".
לדברי דנן, "בארבע השנים האחרונות אנו רואים באופן שיטתי תפקוה רבה יותר באתרים של סאנטק עם כ-2% עד 7% משאר הפאנלים המותקנים. אין ספ כי בתנאי המדבר, הטכנולוגיה עדיפה ומראה יכולות מרשימות".
אמנם היזמים הישראלים בתחום הסולארי לא מהססים לחשוף את הבטן המלאה על השינויים התדירים ועל הביורוקרטיה שתוקעת פרויקטים. כך למשל, ישראל לא מגרדת אפילו את היעד שהציבה לעצמה לפני כ-4 שנים - 1,500 מגוואט מאנרגיות מתחדשות עד 2014. "הגענו למצב שבו מחיר הסולארי זול מחשמל רגיל", קובל דנן, "יותר כלכלי לייצר לעצמך חשמל, אך הבעיה שהרגולציה לא מאפשרת את זה".
מנגד, בסאנטק דווקא סבורים כי מדינת ישראל מתקדמת יפה בתחום. "במדינות רבות מדברים על תמיכה בתחום הסולארי, אבל עדיין לא התחילו בכך", אומר שי. "ישראל לעומת זאת רשמה הצלחה בתחום ב-5-4 שנים האחרונות ולכן אני מאוד בטוח בסיכוי שלה ישראל להשיג הצלחה מלאה בתחום", הוא אומר. עם זאת הוא מציין, כי "יש לישראל פוטנציאל גדול לפתח ולקדם ייצור חשמל מפאנלים סולאריים בהיקף ובמהירות גדולים יותר".
פאנלים במקום קירות
מרכז הפיתוח של החברה בוושי משתרע על שטח נכבד וכולל את המשרדים, המפעלים והמעבדות. בביקור במקום מקבלים את פנינו שני מבנים מרשימים שחזיתם מכוסה בפאנלים סולאריים מתוצרת החברה. הליך הייצור עצמו משלב מיכון לצד קו ייצור ידני. העובדים, שקטים ומרוכזים, עושים את מלאכתם המונוטונית בדייקנות, כאשר בצד חללי העבודה הגדולים ממתינות להם עמדות מלאות כוסות התה שהכינו מבעוד מועד, כפי שרבים נוהגים במדינה.
איך זה עובד? קטעי הסיליקון שמשמשים להכנת התאים הפוטוולטאיים ("וופלים") מגיעים אל המפעל מוכנים ושם חותכים אותם לחלקים מרובעים קטנים ושטוחים. התאים עוברים ניקוי וציפוי בחומרים וכימיקלים, שבין היתר מאפשרים להם לקלוט אור ומקנים להם מגנטיות. בשלב הבא הם ממוינים לפי טווח יעילותם, שנקבע בהתאם לפגמים שעלולים להימצא בהם. לאחר מכן התאים מולחמים אחד לשני באמצעות מיתרים ארוכים, מוסיפים מסגרת ומשטח מצידם האחורי ולבסוף אורזים אותם בקופסאות.
במעבדות עוברים המוצרים החדשים שעומדים לצאת לשוק כל ניסוי אפשרי כמעט כדי לבדוק את עמידותם, כאשר מכונות ומתקנים שונים מדמים שלל מצבים - סערות גשמים חזקות, סופות חול, חפצים כבדים שנוחתים על המשטח, חום וקור קיצוני, קרינת שמש חזקה במיוחד ועוד. למעבדה מגיעים לבדיקה גם מוצרים שכשלו והוחזרו על ידי לקוחות.
שי מספר כי הם משקיעים מדי שנה כ-40 מיליון דולר במחקר וכי הצליחו להשיג יעילות של 25% בתנאי מעבדה. בייצור המוני יעילות הפאנלים נעה אמנם סביב 17%-18%, אך לדבריו זה אחוז גבוה, שמעמיד את התחום כמתחרה ראוי לשאר אמצעי ייצור האנרגיה. "כדי שהתחום סולארי יהיה כלכלי, לא צריך כרגע פריצת דרך", הוא אומר, "בתוך 5-4 שנים הוא יוכל להתחרות עם תחנות כוח".
להמחשת דבריו, הוא מדגים ש-40% מאספקת החשמל של גרמניה מגיעה מאנרגיה סולארית בימי שמש. "המחירים כבר צללו אל פחות מדולר אחד לוואט, אנחנו הרבה מעבר למטרות שהיו לנו לפני 10 שנים", הוא אומר. "הסולארי עוד לא החל בכלל. הוכחנו שהתחום אפשרי כלכלית אמין וטכנולוגית. ההתפתחות הגדולה עוד צפויה לקרות בשנים הבאות".
החזון: רשת אנרגיה גלובאלית
שי סבור שהאנרגיה הסולארית כבר החלה להחליף את הקונבנציונאלית וכי המגמה תתגבר עם ירידות המחירים של הפאנלים. "אם מסתכלים על החזר השקעה - מחיר הנפט עולה, הרוח לא תמיד אמינה ובגרעין יש בעיות ביטחון. באנרגיה סולארית יש הרבה מקור שמש והיא מאוד אמינה", הוא אומר. עם זאת הוא מדגיש כי על הממשלות להוביל את התחום, באמצעות מפת דרכים מסודרת ויעדים ברורים.
חזונו הוא ליצור רשת גלובלית, שתאפשר להפיק חשמל סולארי 24 שעות ביממה, ביחד עם תנועת השמש סביב כדור הארץ, באופן שיאפשר להעביר חשמל ממקומות שבהם יש שמש למקומות שבהם ירד כבר הערב. הוא מציע לעשות זאת באמצעות פריסת תחנות כוח לאורך הרשת, ומציין כי בסין כבר בונים 5-4 רשתות שכאלה, כך שטכנית אנחנו שם.
"יש לנו כבר אינטרנט, שמשמש כקו תקשורת גלובלית, ובקרוב מאוד אני מאמין שיהיה פאוור-נט - מעין סופר גריד (רשת חשמל) שמחוברת גלובאלית", הוא מסביר. "כל מדינה צריכה לבנות סופר גריד ואז נחבר אותם. כך החשמל הסולארי יוכל לספק חשמל באופן גלובלי, מהודו למזרח התיכון ולישראל או מרוסיה לאלסקה לקנדה - הכל יהיה מחובר".
הכותבת היתה אורחת סאנטק בסין
לפנייה לכתב/ת 
