לישראלים אין אינטרס שהשלום יבשיל

המצב נראה מוזר: אסד מציע שיחות, ישראל דוחה. העולם מציע מפת דרכים, ישראל "מאמצת" אבל בפועל מטרפדת. אבו מאזן רוצה הסדר, מתעלמים ממנו עד שעולה החמאס. חמאס מציע הודנה, ישראל דוחה את ההצעה תוך המשך מעצרים ומדיניות ההתנחלות.

והאירוע היומי: ירי שגוי בנערה בת 14 ו"תקלה" ברמאללה, ארבעה אזרחים נהרגים כשראש הממשלה אהוד אולמרט פוגש את נשיא מצרים חוסני מובארק. זה קורה לא רק היום, אלא לאורך כל ההיסטוריה של השנים האחרונות. בכל פעם שמתקרבים לנקודת רגיעה, נולד אירוע שהמכבש הממסדי התקשורתי מצליח להציגו כתגובה הכרחית.

נראה כאילו מדובר בקונספירציה או טיפשות תהומית - אבל ממש לא מדובר בכך. לחשוב ששרון ואולמרט הם מטומטמים, זה בעצם להיות מטומטמים בעצמנו ולשחק לידיהם.

מובן שיש גם פן אידיאולוגי להתנהלות הזו: ארץ ישראל גדולה ונימוקי ביטחון. אבל מעבר לכל נימוק ניצבת מפלצת ענק, אסורה בכבלי הסכסוך וממתינה להתרה.

ציבור שלם במדינת ישראל אינו יכול להרשות לעצמו (ואולי אף המדינה כולה) תהליך רגיעה אמיתי. שלום של ממש עלול להציף אינספור תביעות פלסטיניות שעלולות למוטט עמודים שלמים בבניין החברה הישראלית. תביעות שראשיתן בעוון רציחות עלומות, וסופן בעוון עבירות גזל. מדובר בפצצה משפטית, תקשורתית וציבורית שהצטברה משך 40 שנה. אמנם צפוי שגם אנחנו נתבע כל מיני משגרי שאהידים וקסאמים, אבל עצם העיסוק במעשים פליליים שביצעו הפלסטינים, לא "ינטרל" ציבורית ורגשית את התיקים הישראלים. הרקמה הבריאה בחברה הישראלית תגיב בעוצמה על תיקי רצח וגזל.

החיטוט בקרבי התיקים הללו עלול להציב ציבור שלם, ובכללו אלפי קצינים ופקידי מדינה, באגף המצורעים. טרפוד בכל מחיר של תהליך שלום (או רצח פוליטי) הוא כמעט הדרך היחידה שבה הם יכולים להתגונן מפני המצב הזה. והטרפוד אגב, לא צריך להיות מודע לשלדים החבויים כרגע בארון. גם הלא-מודע עובד כאן לא רע.

הפקיד המעורב במרמה והקצין המעורב בקטל בעייתי חיים בעולם של היום תחת ההגנה של ביטחון ישראל והמערכת הממלכתית. אבל הם גם יודעים שאם הם נתפסים בעין הזרקור המשוטט באפלה, המערכת תתנער מהם.

מדינה חייבת להציג מצג של חוק וסדר מול פשע מוכח, גם אם בעבר היא עצמה לא טרחה לאכוף את אותו חוק וסדר. אין כאן סנטימנטים, אלא נוהל כסת"ח, בדומה לשיגור מרגל. הצלחת? אתה גדול. נתפסת - מי אתה?

המעורבים יודעים כיצד התקשורת מעלה על המוקד קורבן תורן (ללא כל קשר לעובדה שאותה תקשורת גיבתה אותו בשקט כאשר עשה מה שעשה). ומדובר באלפי אנשים, רובם ארוגים במערכות השלטון והביטחון. לכן נוח למעורבים להיתלות בכל נימוק אקראי וארעי כדי לדחות את הסיטואציה שבה הם עלולים להיחשף.

לכן התהליך הוא התיישנות עכשיו ושלום אחר כך. מתי? כשחוקי הטבע או חוקי ההתיישנות יעשו את שלהם. בינתיים אכול ושכול כי מחר ניפול.