אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

דליה גבריאלי נורי

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה משותף לרפואה כירורגית, משחק כדורגל ומסחר בבורסה? ואיך מטפורות מלחמה מכינות אותנו לקרב? ד"ר דליה גבריאלי נורי חושפת את הסבטקסט של השיח התרבותי-מלחמתי בישראל 

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

המחקר שלי מפגיש בין שני שדות רחוקים: בטחון לאומי מצד אחד ותרבות ישראלית מצד אחר. בדרך כלל מלחמות נדונות אצלנו מההיבטים "הקשים" של קרבות ואסטרטגיה. אני עוסקת בצדדים "הרכים" של המלחמה והשלום: התרבות, התקשורת, השיח שהתפתח סביב מושגים אלה.

 

אני מנסה לפענח תהליכים, אירועים וצורות ביטוי שמופנמים בתרבות הביטחונית שלנו, ושלעתים נדמה לנו שהם חלק מן הטבע האנושי. דוגמא אחת: ביישוב שבו אני גרה כל התושבים נפגשים פעם אחת בשנה, באירוע המרכזי של יום הזיכרון. לנו כישראלים זה נשמע לגמרי טבעי, אבל אני בספק אם יש הרבה עמים שהמפגש השנתי שלהם קשור למלחמה.

 

במחקרים שלי אני משלבת את כלי החשיבה והפרשנות שלמדתי במשפטים עם שיטות לניתוח טקסטים ספרותיים, כמו למשל ניתוח מטפורות. לכל זה אני מנסה לצרף הסתכלות פוליטית ומחשבה ביקורתית שחשובה לכל עיסוק מחקרי. אני נחשבת לחוקרת רב-תחומית אבל אני חושבת שאם היה אפשר לצלם את המוח האנושי היו רואים שהמוח אינו בנוי לפי החלוקה שבין המחלקות באוניברסיטה.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

כשהייתי בת ארבע פרצה מלחמת ששת הימים, כשהייתי בת עשר פרצה מלחמת יום כיפור, ובגיל שמונה עשרה – מלחמת לבנון. כיוון שהביוגרפיה הזאת משותפת לכל מי שחי בארץ, אז אנחנו עיוורים לחריגותה. אבל כשאני מספרת על כך לחברים בחו"ל הם מבינים שבנתוני פתיחה כאלה, לא היה שום סיכוי שאהפך לחוקרת הרי געש או פרחי אביב.

 

חשוב לחקור את המלחמה והשלום מפני שמלחמות הן חלק מסדר היום האנושי זה אלפי שנים. אני מניחה שחוקרי מלחמה ושלום מונעים גם על-ידי הרצון התמים לפצח ולרסק את הקוד העיקש הזה.

 

המחקר הבא נולד אצלי תמיד משאלה או נתון שמתגלים לי לפעמים במקרה ומסקרנים אותי ואני הולכת אחריהם. למשל, פעם התגלה לי במקרה שהשבויים הישראליים שחזרו ממלחמת יום כיפור ב-1973 כמעט ולא כתבו אוטוביוגרפיות על התקופה בה שהו בשבי. הם נעלמו מהתודעה הציבורית. זאת בהבדל מהשבויים האמריקנים שחזרו באותה שנה מוייטנם, מיהרו לפרסם את הסיפורים שלהם והפכו לגיבורי תרבות. זו היתה נקודה צדדית שהובילה אותי למחקר מקיף על משמעות השבי בתרבות הישראלית.

 

האם תוכלי לתת דוגמאות ספציפיות לשיח התרבותי והשפעתו על המציאות?

 

בעבודת הדוקטורט חקרתי את תרומתה של התרבות הישראלית בין השנים 1967 - 1973, להתרחשות ההפתעה של מלחמת יום כיפור. החידוש בעבודה הזו הוא בכך שעד אז נבדקו הגורמים הצבאיים והמודיעיניים שתרמו לכך שישראל הופתעה. אני ניסיתי להראות שגם למכלול השיח התרבותי והתקשורתי שאחרי 1967 - הספרים, הסרטים, הפזמונים - היתה השפעה רבה על מקבלי ההחלטות ערב פרוץ המלחמה.

 

במחקר אחר בחנתי את רטוריקת המנהיגים שלנו סביב יציאה למלחמות. במלחמת לבנון השניה נעשה שימוש רב בדימויים שמשווים בין מלחמה לספורט. כך למשל, הרמטכ"ל דן חלוץ, ביקש ש"לא יעמדו עלינו עם סטופר". בלטו גם השוואות רבות בין מלחמה למסחר, דוגמת הביטוי "תג מחיר".

 

במלחמה האחרונה, מלחמת עזה, חזר הביטוי "בנק מטרות" ששאוב מתחום הכלכלה, וגם "מתקפה כירורגית" שהשוותה בין מלחמה לרפואה. לדימויים ומטפורות יש כוח ליצור מציאות והם בעלי השפעה רבה על עיצוב דעת קהל. כשאומרים שהמלחמה היא כמו "רפואה", למעשה מציירים אותה ככזאת שנועדה להציל חיים, ובכך מטשטשים את הסכנות והמחירים הגלומים בייזום מלחמה.

 

כיצד נראה "יום במעבדה" אצל חוקרת בתחומך?

 

המעבדה שלי היא הכי פשוטה שיש: אני קמה מוקדם בבוקר ומדליקה את המחשב ויושבת מול מאגרי מידע שמספקים בלחיצת כפתור את המחקרים העדכניים ביותר מכל העולם. האפשרות הזאת, שנראית לדור הילדים טבעית לחלוטין, היא בעיניי התגשמות של מדע בדיוני. פעם, כדי למצוא מאמר בספריית הפקולטה למשפטים, נעזרנו במגירות עץ שבהן היו קטלוגים מודפסים על כרטיסיות ולפעמים אפילו כתובים בכתב יד. זה לא היה לפני אלף שנה אלא בתחילת שנות ה-80. מהפיכת המידע הזאת מייעלת מאוד את העבודה ומגמישה אותה.

 

רוב שעות היום אני קוראת וכותבת ושמחה לעשות את זה בבית, כששני הילדים שלי, שירה בת 15 ודן בן 10 גם הם בבית. הם מרוויחים אמא ואני מרוויחה חום אנושי והמולה משפחתית שחשובה לי. הבדידות המחקרית מאוזנת אצלי גם על ידי הוראה והנחיית סטודנטים, השתתפות בכנסים בארץ ובחו"ל, שיחות עם עמיתים והתכתבות עם עמיתים בחו"ל שמגיבים על ענייני השעה בארץ.

 

בתור חוקרת תרבות, היציאה שלי מהתרבות המקומית חשובה במיוחד. בשנתיים האחרונות ביקרתי בחודשי הקיץ בקליפורניה, נפגשתי עם חוקרים שעוסקים בתחומים קרובים לשלי אבל גם עם בני אדם "רגילים". אי אפשר להבין את התרבות שלנו ואת השפעת המציאות הבטחונית על החיים שלנו, אלא כשמתבוננים בהן מבחוץ.

צילום: דוד רובינגר

 

שיח לוחמים. פרוייקט מיוחד באנציקלופדיה: ממלחמת העצמאות ועד מלחמת לבנון השנייה.

 

לעמוד הפרוייקט  


באלו מבין מחקרייך את גאה במיוחד?

 

אני חלק מקבוצה קטנה של חוקרים ישראלים, שביחד "מייצאים" את שיח המלחמה והשלום הישראלי לחו"ל. ויש הרבה עבודה. ב-50 השנים האחרונות ישראל נטלה חלק במספר שיא של מלחמות, כמעט ללא אח ורע בקרב מדינות דמוקרטיות.

 

קבוצות מחקר כאלה פועלות בארצות הברית, אנגליה, ספרד, סרביה ועוד מדינות. במאמרים שאנו מפרסמים, ובכנסים בהם אנו נפגשים, אנו משתפים ומספרים אלה לאלה על הנעשה בארצות שלנו. ביחד אנחנו מאתרים מבנים לשוניים, מחשבתיים, תרבותיים ופוליטיים שתורמים למצב של מלחמות חוזרות ושמכשילים השגת הסכמי שלום. צריך לספר לחוקרים שאינם דוברי עברית כיצד דיברו אצלנו לפני מלחמת לבנון ולפני מלחמת עזה. חשוב להשוות את זה לשיח האמריקני שקדם ליציאה למלחמת המפרץ הראשונה והשנייה. מצער אותי שאין כמעט חוקרים במדינות ערביות שמרימים את הכפפה ומספרים מה קורה אצלם.

 

העיסוק במלחמות הוא על פי רוב נחלתם של גברים. מחקרים מראים שככל שיש יותר נשים בפרלמנט מסויים, הפרלמנט הזה ישתתף פחות בפעילויות צבאיות. אני רוצה לחשוב שגם שותפותן של נשים במחקרי שלום ובטחון, תקדם את אותה מטרה. מבחינה זו אני גאה להיות אשה שחוקרת את שיח המלחמה והשלום הישראלי.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר גבריאלי נורי מציגה נקודה למחשבה:

 

יש לנו שיח מלחמה מאד מפותח: "מלחמה צודקת", "מלחמת מצווה", "מלחמת עולם", וצרופים רבים אחרים. כמעט אין לנו מילים שיתארו שלום או יסבירו מהו - אולי "שלום קר" או "שלום כולל".

 

אצלנו ל"שלום" יש משמעות מופשטת כמו "וגר זאב עם כבש" מחזונות הנביאים, או משהו מהתחום האלוהי כמו בתפילת "עושה שלום במרומיו". אני שואלת מדוע זה כך. אני שואלת גם מדוע אין לנו "יום השלום".

 

ולסיום, ציטוט חביב עלייך

 

אני בוחרת בשורה: "ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים" - מתוך "שיר בבוקר בבוקר" של המשורר אמיר גלבוע (שיר שמוכר לנו בביצוע היפה של שלמה ארצי). השיר נפתח במילים: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת, ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום".

 

השורות האלה מרגשות אותי מפני שמתוארת בהן סיטואציה שבה המלחמות מכות על החטא שחטאו לבני האדם. יש כאן ארוע חד פעמי, מדהים, כמו המפגש עם הסנה הבוער: אדם שקם בבוקר ומרגיש ששלום קורן מתוכו. מצער אותי שכל החוויה הזאת מתוארת כחוויה פלאית וניסית. כיוון שאני חוקרת ולא משוררת, הייתי מעדיפה "פתאום קם אדם בבוקר, חותם על הסכם שלום והולך לעבודה".

 

ד"ר דליה גבריאלי נורי. שאלת מחקר אנציקלופדיה ynet
ד"ר דליה גבריאלי נורי. שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet

ילידת תל אביב, 1963. חוקרת תרבות ישראלית ובטחון לאומי. מרצה בכירה במכללת הדסה ירושלים ובאוניברסיטת בר אילן.

 

סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה העברית, לימודי תואר שני בתורת הספרות ותואר נוסף בלימודי בטחון באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט כתבה בבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב והשתלמה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה

 

ליצירת קשר: ד"ר דליה גבריאלי נורי

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©