כסדום היינו

לא עברו שבועיים מרגע כניסתו לתפקיד של שר האוצר החדש וכבר התבשרו אזרחי ישראל על "התוכנית הכלכלית החדשה". אולם, למרות מעטה הסיסמאות השחוקות שליוו את הצגתה, בפועל מדובר בצעד נוסף המכרסם בלגיטימיות המוסרית של מדינת ישראל המושתתת על יסוד המדינה היהודית. השלכות התוכנית ישפיעו בטווח הארוך על המרקם העדין, השביר ממילא, הקיים בין מגזרי החברה, ויעמיק את השסעים בה.
בל נטעה - אופייה היהודי של מדינת ישראל אינו מתבטא בפקחים דרוזים של משרד העבודה המטילים קנסות על בעלי עסקים בשבת, או בזוגות צעירים שאינם יכולים לממש את זכותם להינשא באמצעות המסגרות הקיימות ונאלצים להרחיק אל מעבר לים. חייבים לעצור לרגע את המרוץ, ולהיזכר מה הם הערכים שביסוד המדינה היהודית.
מדינה יהודית היא מדינה שמקיימת למעשה, ולא רק להלכה, את מצוות "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם". מדינה יהודית היא מדינה שאין בה עשרות אלפי אנשים המתדפקים מדי יום על שערי בתי התמחוי. מדינה יהודית היא מדינה הדואגת לאלפי זוגות צעירים חסרי בית הכורעים תחת נטל המשכנתאות. מדינה יהודית היא מדינה שאוזנה כרויה למשמע זעקתם של מאות אלפי קשישים שאינם מסוגלים לסיים את חייהם בכבוד מינימלי. מדינה יהודית היא מדינה שליבה פתוח למצוקתם של רבבות חולים הנזקקים לתרופה שתציל את חייהם ואין להם מושיע.
האם אנחנו רוצים שהמדינה היהודית תמשיך לצעוד בראש טבלת המדינות בעלות הפערים החברתיים הגדולים ביותר, תוך שאנו עוקפים מדינות בעלות אופי קפיטליסטי מובהק דוגמת ארה"ב? האם אנו רוצים שבמדינה היהודית יגדל כל ילד שלישי (!) מתחת לקו העוני? האם אנחנו יכולים להמשיך בקהות החושים ובאטימות החברתית הקיימת כלפי ציבור העובדים הזרים המועסקים בתנאים לא אנושיים וחיים בינינו כצללים?
אין ספק שהמצב הכלכלי בו נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות מחייב את העומדים בראשה לנקוט בצעדים חריפים שיחזירו את המשק למסלול של צמיחה. לשם כך נדרשת מנהיגות אמיצה שתשכיל בראש ובראשונה לפתוח במו"מ מדיני עם הפלסטינים, להחזיר את אמון המשקיעים בישראל ולשקם את התיירות הקורסת. אבל מעל הכל חייבת הממשלה לנהוג ברגישות חברתית המשלבת חזון של אחריות וסולידריות כלפי החלשים ומעוטי היכולת.
בינתיים, האוצר מתכנן לקצץ שוב בקצבאות הביטוח הלאומי, לאלץ שוב את האזרח לשלם יותר מכיסו על שירותים חיוניים, ולפגוע שוב בילדים שיקבלו פחות חינוך וחוגי העשרה. בסוף הרשימה, כתמיד, נדחקים הקשישים והנכים.
יש לשבח אפוא את קריאתו האמיצה של שר הרווחה, זבולון אורלב, שכינה את התוכנית "קטסטרופה חברתית", ואת התנגדותו בהצבעה בממשלה. עם זאת, יש לצפות שכפי שוודאי היה פורש במקרה של הורדת התנחלות בלתי-חוקית, ינהג באותו אופן כאשר הממשלה שבה הוא חבר ממשיכה ביודעין לתת יד לתוכנית כלכלית המנוגדת לרגישות הצדק החברתי של נביאי ישראל.
מאחורי הסיפור המקראי על סדום ועמורה עומדת למעשה פילוסופיה כלכלית, שעיקרה – ניקח מהעניים ומ"מעמד הביניים", ונחלק לעשירי העיר. המסורת היהודית לימדה כי זה היה מקור השחיתות שפשתה בעיר, ושהביאה בסופו של דבר לכיליונה. לכן, אם חפצי חיים אנו, עלינו לשאול ברצינות מה פישרה של "מדינת ישראל כמדינת העם היהודי", ומה ביטויה המעשי. רק מדינה היודעת להושיט את ידה לחלש ולעני תוכל להעניק תוקף מוסרי לקיומה ולהתמודד עם האתגרים המצפים לה בהמשך הדרך.

ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, תנועת מימ"ד