לוחם בצוות מנהרות שנהרג מהתפוצצות נגמ"ש יהיו זכרו ברוך

את מאור עיניו, חיוכו הבישן. הערב בגן הזכרון של הרצליה פגשתי את אמו. אני חושבת עליו לעתים תכופות ובכאב רב.

לנו הוא והנופלים שנפלו לפניו ואחריו הוא שעלינו לשכוח את כל המריבות והמחלוקות המדיניות והחברתיות וחובה עלינו להתאחד למטרה קדושה אחת: לשמור על קיומה של מדינת ישראל היהודית ולהרחיק ממדינה זו כל מי שמסית נגדנו. אם לא נקיים את הציווי הזה - אנו עלולים לחלל את זיכרם של אלה שנלחמו בגבורה ומסרו את חייהם כדי שאנחנו והבאים אחרינו נוכל להתקיים במדינתנו היהודית כך, ששום קשר השמדה לא יוכל לנו עוד. זו חובתנו העליונה. בל נהפוך את גבורתם וקרבנם של הנופלים לקרבן שוא.

לכל המשפחות השכולות שלא תדעו עוד צער משתתף בצערכם עם הרבה דמעות בעיניים וכאב בלב

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים http://www.izkor.gov.il/izkor82.asp?t=514968

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים http://www.izkor.gov.il/izkor82.asp?t=514932

תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים http://www.izkor.gov.il/izkor82.asp?t=97351

ב 22 לדצמבר 2004 נהרג רס"ן חגי ביבי , בנם של נסים וצביה ואח גדול למורן ולילך. את היכרותי עם חגי התחלתי כטירון בפלוגת נובמבר 98 כאשר אז חגי היה מ"F בפלוגה . כבר אז הראה חגי את יכולתיו כמפקד מסור , שלא מתפשר ושנותן הכל למען חייליו. בהמשך הצטלבו דרכינו בנצרים בעת שהייתי קמב"ץ גדוד צבר והוא היה מ"פ מסלול. אני זוכר את הפגישת עבודה הראשונה של ביבי עם טל המג"ד ואיתי ביום שבת שלפני העלייה של הפלוגה שלו לגדוד . כבר שם ניצוץ עלה בעיניו של טל המג"ד לגבי חגי. בהמשך החזיק חגי את פלוגת היישוב בנצרים בצורה הטובה ביותר. כקמב"ץ היה לי הכבוד להכיר את חגי המ"פ ואכן היה ממש כיף לעבוד איתו. אך בין כל זה התחילה להירקם קשר של ידידות וחברות של מעבר לענייני העבודה. . כשהחלטתי להיות מ"פ] שלח אותי המג"ד טל להיות סמ"פ של חגי למשך 4 חודשים. התקופה כסמ"פ של חגי היתה ללא ספק התקופה הטובה ביותר שהיתה לי בצבא. חגי חנך אותי והרגשתי שמישהו סומך עליי והרגשתי שיש על מי לסמוך . . כל כך הרבה סיפורים יש לי עליו , כל כך הרבה חוויות שעברנו ביחד , כך שאם ארשום אותם עכשיו הדף לא יגמר. אסיים בה שהיתה לי הזכות להכיר , להיות תחת פיקודו , ולהיות חבר של אגדה , ממש כמו בספריי האגדות יהיה זכרו ברוך . . .

ומיכאל אוקסמן שנפלו במחסום עין-עריק בפברואר 19, 2002. בידיהם של מחבלים מגדודי חללי אל-אקצה ( שדמם כבר כמעט ננקם ) שתקפו את המחסום בחשכת הלילה כמו פחדנים. יהי זכרכם ברוך - חבר'ה... אתם תמיד אצלי בלב ובראש.

חשוב לזכור ולציין את חללינו ששמומרים עלינו כל שנה. אני חייב להגיד שמאוד התרגשתי מהשיחות שניהלו ההרורים על ילדיהם השקולים,ואמן שלא ידעו עוד צער. מששתתף בצערכם....

לזכרו של כפיר וייס ז"ל מבית שמש. אדם צנוע, רגיש, נבון ואוהב אדם. עדין נפש . זוכרת אותך ואזכור תמיד

יאיר נהרג בתאונה של השייטת יחד עם חברו מתן פוליבודה ז"ל. יאיר אוהב חיים, צחקן, אהוד, מקובל, שחקן כדורסל, יפה תואר, מנהיג. אזכור אותך תמיד

נזכור לדורי דורות.ולנצח את האגדה עמנואל מורנו אשר פיקד על מטכל במלחמת לבנון ה2ונפל בבעל בק. נזכור את סגן אלוף רועי קליין ששירת כסמגד בגולני וקיבל בגיל 26 את צלש . ורואי לעיטור לעוז אשר חרפה נפשו בקפיצה על רימון כדאי להגן על חיליו. את איתי שטייברגר מחטיבת שריון 401 אשר נהרג בלבנון .ועוד רבים רבים אשר חרפו נפשם על מנת ללשמור על ביטחונה של מדינת ישראל! אזרחי ישראל מרקנים ראש לזכר הנופלים בלבנון .אך מודעים לצהל על האמיצות הגבורה והנחישות שהפגין.. גאה להיות אזרח במידנה כזאת! ולשרת בבוא הזמן את המדינה תחת מפקדים כאלה יהי זכרם ברוך לעד! כי לא לשווא נהרגו .. במותם ניוונה לנו את החיים! "ושבו בנים לגבולם" תמיד אשא דגלייך בגאווה מדינת ישראל!

כבר עברו 13 שנה, לא שוכחת

זוזו,כבר ארבע עשרה שנה.אני אומרת את זה ולא מאמינה,לא יכול להיות ,כל כך הרבה זמן,כל כך הרבה דמעות,כל כך הרבה ימי זיכרון,כל כך הרבה ימי הולדת בלעדיך,כל כך הרבה דברים לספר לך ,כל כך הרבה חיבוקים לתת לך ,כל כך הרבה געגועים שלא הולכים לשום מקום,מצטרפים לים ענק ואינסופי של געגוע שלא ניפגש אף פעם,אלא בנקודות מסוימות נדמה שאתה שם,מקשיב,רואה,נדמה שלא הלכת מעולם.נוכח נפקד בחיי.וכל מה שאני עושה אני עושה לאורך,לאור הדברים שהיית אומר לי .כל כך הרבה ימים שאתה לא כאן,הלכת עם חתיכה מהלב שלי.חתיכה שאי אפשר לאחות לעולם.חתיכת געגוע כמו נר זיכרון שבוער שם בצד שמאל ולא כבה.אורו מתחזק בארועים מיוחדים-יום הולדת,יום זיכרון,יום הנפילה שלך.בלילה הודיעו בחדשות,אבל אני הרגשתי כל היום ,משהו בגוף ניסה לאמר לי ששום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר.משהו בשיחת הטלפון האחרונה שלנו אמר לי שזו השיחה האחרונה שלנו.הלכת,כמו גיבור,לא הרגשת כלום אמרו לי .כן?אז איך זה ש14 שנים אחרי אני עוד מרגישה?את הכאב של חסרונך,את הריק שנשאר בלי החיבוק החסון שלך ,את הריק שנשאר מלנסות להביט בך ,בעיניים העצובות שלך ,הריק שנשאר כשאומרים את השם . זהר.לאוסנת יש תינוק שקוראים לו זהר .חייכן כזה ,יפהפה.היית צריך להיות עכשיו אבא.היית יכול להיות אבא מעולה.היית יכול להיות עוד כל כך הרבה דברים.כל מה שרצית:רופא,מדען,איש הייטק,חוקר סרטן,...כל הדרכים היו פתוחות בשבילך בחיים .אבל אתה מת.הראש היפה שלך עם כל ההבטחות שילם את המחיר של כל הסכסוכים האדיוטים שיש לנו כאן במזרח התיכון,שילם מחיר שלא פסק להיות משולם עד עצם היום הזה.הראש היפה שלך נשמט מכדור אחד של איש חיזבללה מלא שנאה ,מלא שטיפות מוח .

זכרונם לברכה של כל אחיינו ואחייותינו שנפלו למען אלוהים , אדמתו ובניה יהי זכרם ברוך

הראשון משפחה, אח של סבתא שנפל בצור. השני מכר מהלימודים שלכבוד היה לי להכירו. את השלישי לא הכרתי, רק קראתי עליו והרגשתי כאילו הוא היה החבר הכי טוב שלי. לא אשכח אותם לעולם.

היתי ילדה בכיתה ה'. בן דודי אשר שכה אהבתי - נהרג במלחמת יום כיפור בחווה הסינית. אחי ואני הינו מאוד קשורים אליו. תמיד שיחקנו איתו. הורינו לקחו אותנו לבקר אותו בכל מקום שהיה- בבית ספר החקלאי בפתח תקווה, בבסיס ברמת הגולן. כשהשתחרר מהסדיר עבד כגנן בשכונה שלנו וכל יום היה בא לאכול אצלנו צהריים. קיבלנו את זה קשה. ומאז ועד היום אנו הולכים לבית העלמין ביום הזכרון ולא מסוגלים להיות במקום אחר ביום זה. לפני כל כך הרבה שנים לא היו סרטי וידאו ונשארו לנו מעט תמונות בשחור לבן.

לוחם ביחידת קומנדו אשר נפל בבית גוברין ב20 ל4 1949. עלה לארץ מרומניה מהעיר דרבן ושירת את המולדת בנאמנות. משפחתו (משפחת קוז'יקרו) מתגוררת במושב בית הלל אשר בגליל העליון נשמח לדעת פרטים אם מישהו זוכר. יהי זכרו ברוך

אני מחפשת אותך כאן מדי שנה, אחות קטנה. אהבתך האינסופית, עוצמת מילותייך, רגישותך - מרעידים את לבי וחודרים אל נשמתי. ומכיוון שאין בכוחן של מילים להעניק מזור לכאבך - אני רוצה פשוט לשלוח לך חיבוק. האם תרשי לי?

יהי זכרו ברוך אדם משכמו ומעלה, חסר לכולם חבר, אח, אבא, בעל ונשמה טובה משפחה מדהימה מי יתן ולא תדעו צער יותר משפחת השכול

אבא יקר , כל כך חיכיתי לראות אותך, לשמוע אותך. רק השנה הבנתי כמה ארז שלך הפך להיות חלק ממני. נשמע אבסורד משהו, הרי לא הכרתי אותו, לא ראיתי את חיוכו. ועדיין, ברגע הצפירה הנוראית, המחשבה היחידה שעלתה לי בראש הייתה ארז שלך. ואתה. אתה שמתגעגע אליו יום יום, לא רק עכשיו. אבא, אני רק רוצה לומר שאתה וארז כאן איתי. ואני אתכם. איתך. מחזקת אותך מרחוק ומדמיינת את חיוכו של ארז שלך.

מכתבו של ציון .שנכתב ביום יציאתו למשימה ממנה לא שב !!!להורי ואחי היקרים מה נשמע ואיך המרגש אצלכם. אני מקוה שאתם . בקו בריאות מלא . אם תשאלו לשלומי אז אני בקו בריאות מלא . מכתב זה כותב אני ביום חמישי בשעות הצהריים זה זמן מועט לפני שאני הולך לבצע דבר שיכול . לקבוע לי את חיי אני יודע שקשה לכם לקבל את מה שאני עושה אך אני מרגיש מחובתי לעשות זאת. ורק שתדעו שעשיתי . זאת למען המולדת אם אני לא הייתי עושה זאת אז חבר אחר שלי היה עושה זאת, אך מכוון שאני נבחרתי לעשות זאת אז . אין כל סיבה שאסרב לא אאריך במילים רק שתבינו אותי ותקחו זאת . בהבנה למרות שקשה לכם בגלל העבר המשפחתי כולי תקוה שאמשיך לראות אותכם ולחיות במחיצתכם . כל ימי חיי . ובינתיים להתראות מבנכם האוהב מאוד מאוד ד"ש לכל בני משפחתי, גיסתי חנה, ולאירית החברה שאותה אני אוהב כל כך. כמו כן לחברי הטובים . בגרעין "דקר", וחברי הידוע אבי ממן