קשה שלא להשתהות במבט על עבודותיה של מעצבת הטקסטיל התל-אביבית נרקיס שרון טל (30). במותג החדש שלה, LayOut, היא סורגת במו ידיה חוטי חשמל וניילון על מסגרות מתכת דקיקות ועדינות, ויוצרת גופי תאורה שמצליחים להיות נוסטלגיים וחדשניים גם יחד.
כל גוף תאורה שמייצרת שרון טל הוא יחיד במינו, ומבוסס על טכניקת הסריגה המיוחדת שהיא פיתחה. את החוט הרך המסורתי האופייני למלאכת הסריגה, מחליפים כאמור חוטי חשמל וניילון, בעלי האיכויות והתכונות התעשייתיות. כך, יוצרת המעצבת מיזוג מעניין וטבעי בין מלאכת היד בעלת נראות הקרושה הנוסטלגית, לבין קווים אדריכליים, גיאומטריים ונקיים שמהדהדים את מסורת העיצוב הסקנדינבית.
16 צפייה בגלריה
מהדהדים את מסורת העיצוב הסקנדינבית ומעוררי נוסטלגיה
(צילום: מרוה שרון, עידן ואיתן צילום )
צבעוניות הפריטים נעה בין הצבעים העזים והמודרניים שקיימים בחוטי חשמל וניילןן באופן "טבעי", לבין צבעים ניטרליים ורכים יותר, חלקם מיוצרים במיוחד וחלקם כתוצאה מהאיכות השקופה של אותם כבלים מהם עשוי הבד. השקיפות של הבדים הקשיחים יוצרת משחקים מקסימים של אור וצל בסביבתם של הפריטים, ובמיוחד בפריט המרכזי שהיא מייצרת - גופי התאורה התלויים, שבהם מופיע הטקסטיל בצורות שונות. לעתים כצורה שטוחה ודו-ממדית ולעתים מקיף את גוף התאורה בצורה תלת-ממדית
"המותג נולד מהבד", מספרת שרון טל ל-ynet. "עוד בלימודים בשנקר חיפשתי חומרים שונים שיכולים להיכנס לטכניקת הסריגה המסורתית. עניין אותי להוציא את הסריג מההקשר שלו ולהביא אותו למקום אחר. לקראת סוף שנה ג', אחרי חיפושים רבים, מצאתי צינורות סיליקון והתחלתי לעבוד איתם ולסרוג אותם. הטכניקה הפכה להיות קצת שונה, בגלל החוטים הקשיחים והעבים, והזכירה יותר קליעה.
16 צפייה בגלריה
להוציא את הסריג מההקשר המסורתי שלו: גוף תאורה "מפורק" של נרקיס שרון טל
(צילום: נרקיס שרון טל)
"אחרי הלימודים ידעתי שאני רוצה לייצר מוצרים שמשלבים את הבד הזה. לא רציתי למכור את הבדים שלי כדי שישולבו במוצרים של מותג אחר, אלא להציע את המוצר עצמו, מתוך הבד, שיש לו תלת ממדיות, חוזק ועמידות למים. חיפשתי מוצרים ש'יצדיקו' את הבד הזה, וכך הגעתי לגופי תאורה ובהמשך למתקני תלייה של עציצים לקיר". גם מתקני התלייה שמייצרת שרון טל משלבים בין העולם העיצובי והחומרי התעשייתי והמאופק, לבין עדינות חמה, עמלנית ונוסטלגית. המראה שלהם הוא כמעט כשל איור בוטני שנפתח לכיוון החלל ונעשה תלת מימדי.
"הכל מיוצר בסריגה ובעבודת יד בהזמנה. כדי שתהיה לי שליטה על הכל מאפס, את הקונסטרוקציות אני מכינה בעזרת חיתוכי לייזר. הם מאפשרים לי אסתטיקה מאד עדינה, נקיה ויפה, וגם לייצר כל צורה שאני רוצה. אני מתכננת את הצורות במחשב ב-illustrator בדו מימד, ואז הן עוברות לתלת מימד, והכל שלי – אני לא תלויה באף גורם", היא מספרת.
"הייתי בטוחה שקרה לי הדבר הנורא בעולם"
ההגעה לתחומי העיצוב ולעיסוק באסתטיקה ובעבודת יד, מספרת שרון טל, היו טבעיים עבורה. "המשפחה הקרובה שלי – סבא, סבתא, אבא, אמא – כולם עסקו באומנות או קראפט בצורה זו או אחרת. סבתא שלי לימדה אותי לתפור במכונה ובתפירה ידנית והייתי תופרת מלא דברים לבובות שלי, אמא שלי לימדה אותי לסרוג ועם אבא שלי אני עושה מלא פרויקטים של שיפוץ רהיטים ו-DIY. עם זאת, אני היחידה שלקחה את זה ממש כמקצוע.
"לפני שהתחלתי ללמוד הבנתי שאופנה אני לא ממש רוצה, לא עניין אותי העיסוק בגוף. עיצוב פנים תמיד דיבר אלי, אבל נושאי הלימודים פחות. תקשורת חזותית כביכול היתה הבחירה הכי טבעית, אבל לא דיברה אלי העבודה מול מחשב בלבד. בסוף יצא שדווקא טקסטיל היה הדבר שבחרתי בו. הגניב אותי שזה ללמוד טכניקות ייצור ממש מרמת החוט. החופש שיש בזה הוא ממש אינסופי. התלהבתי מאוד מזה שאני יכולה לקחת את זה לאן שאני רוצה".
שרון טל מספרת שסריגה לא הייתה הצורה שבה רצתה לעבוד עם בד. "רציתי להתמחות בהדפס והתגלגלתי לסריגה. הייתי בטוח שקרה לי הדבר הכי נורא בעולם - ממש עשיתי שיחות עם ראשי החוג כדי לשנות את השיבוץ. בסוף יצא שהתאהבתי במלאכה הזו. לפני כן ראיתי את אמא שלי סורגת המון בבית, אבל לא התחברתי לזה אישית. במהלך התואר, נעזרתי בה כדי לתרגל סריגה ידנית לצד הסריגה במכונה. ומאז ועד היום זה מה שאני עוסקת בו".
לאן תמשיכי מכאן?
"כשהתחלתי עם גופי התאורה הבנתי שהחזון שלי הוא ליצור כל מיני מוצרים. שאני לא רק סטודיו לגופי תאורה, אלא לעיצוב טקסטיל לבית. אני מתמקדת בחומר ובאיכויות הספציפיות שלו – עמיד למים, לשחיקה, לדהייה, חזק, מתעסקת בצבעוניות שלו. מבחינתי הבד שפיתחתי יכול להפוך לכל מיני מוצרים, וצצים לי כל הזמן רעיונות. כבר יצרתי תיק ורצועה לכפכף, ואני מאמינה שיהיו בהמשך כל מיני פריטים עם הטכניקה. אשמח להמשיך ולפתח מוצרים מגוונים, ובהמשך לפתוח חנות פיזית בישראל, נוסף על הסטודיו. משם - הלוואי שגם חנות בינלאומית משלי".
