סלו הרשמן

האדריכל סלו הרשמן (סינמטק תל אביב) נפטר בגיל 87

סלו הרשמן, שהיה אחד מהאדריכלים הוותיקים ביותר בישראל, נפטר בגיל 87. הוא תכנן מבני מגורים רבים בארץ, וידוע בעיקר בזכות מבנה הסינמטק שתכנן בתל אביב ומבנה המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע. "היה המאמין הגדול ביותר שאם אתה חולם משהו - אתה תגשים אותו", ספדה לו ביתו

שני רחל פומס
פורסם: 20.05.21, 17:57
האדריכל הישראלי סלו הרשמן, שתכנן את מבנה הסינמטק בתל אביב ואת המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, נפטר אתמול (רביעי) בגיל 87. סגנונו הפוסט-מודרני והצבעוני של הרשמן בלט על רקע האדריכלות הישראלית והוא ידוע בזכות מבני מגורים רבים שתכנן בארץ, בשכונת גילה בירושלים, במעלה אדומים, בעיר טירה, בלוד ובגבעת שמואל.
9 צפייה בגלריה
סלו הרשמן
סלו הרשמן
סלו הרשמן
(צילום: מתוך ויקיפדיה)
הרשמן היה אחד מהאדריכלים הוותיקים בישראל. הוא נולד בעיר צ'רנוביץ' (באותה עת ברומניה, כיום באוקראינה) ב-1934. כילד שרד גטו ומחנה ריכוז, ועלה לישראל עם אביו ב-1951. את שירותו הצבאי עשה בחיל ההנדסה בתור מדריך מיקוש וחבלה, ואת לימודי האדריכלות שלו השלים בטכניון שבחיפה. בהיותו סטודנט זכה בפרס הראשון בתחרות פומבית לאדריכלים לתכנון רובע המגורים "ברנע" שבאשקלון, מה שעודד אותו להקים את משרדו העצמאי בתל-אביב מיד בתום לימודיו.
"אבא שלי היה איש אמיץ ומאוד מיוחד", מספרת בתו, ד"ר דבי הרשמן, האוצרת הראשית במוזיאון ארץ ישראל. "הוא לא הגיע משושלת של אדריכלים כמו רבים בתחום הזה, אלא היה בסך הכול ילד שואה שצייר יפה ולא וויתר. סבתא שלי, אמא שלו שלא הכרתי מעולם, ראתה את זה והחליטה שהוא יהיה אדריכל. זה ליווה אותו כל חייו. הוא הגיע כילד בן 17 לישראל, בלי שפה, הצליח להפוך לשרטט בחברת 'סולל-בונה' והתקבל לטכניון. בשבילו זה היה חלום חייו, הוא הצליח להגשים כך את חלומה של אימו".
9 צפייה בגלריה
מימין: בית שתכנן הרשמן בתל אביב וחזית הסנימטק לאחר השיפוץ
מימין: בית שתכנן הרשמן בתל אביב וחזית הסנימטק לאחר השיפוץ
מימין: בית שתכנן הרשמן בתל אביב וחזית הסנימטק לאחר השיפוץ
(צילום: מיכאל יעקובסון)
עוד הוסיפה ש"הוא היה אבא נפלא, חבר נפלא, ובעיקר שותף ליצירתיות, לחלומות ולעשייה. אבא שלי היה המאמין הגדול ביותר שאם אתה חולם משהו - אתה תגשים אותו. הוא העניק לי את זה מגיל מאוד צעיר, ותמיד שיתף אותי בפרויקטים שלו במחשבות שלו. היו לו פילוסופיות מאחורי היצירות. אני בתו הבכורה ואני זוכרת את עצמי גדלה בבית שבו יש מודלים ושרטוטים, לתוך היצירה הזאת. הייתה לו שפה אישית משלו, והיא הייתה נועזת ומיוחדת. He did it his way, כמו שאמר סינטרה".
9 צפייה בגלריה
סלו הרשמן
סלו הרשמן
סלו הרשמן בשנת 2011
(צילום: מיכאל יעקובסון)

"השואה השפיעה על צורת המחשבה שלי"

בניין הסינמטק הידוע שתכנן הרשמן, היה רגע חשוב והיווה תפנית בקריירה שלו. הבניין המקורי נחנך ב-1989, עד אז עסק הרשמן בתכנון שכונות מגורים. הוא בחר לכסות את המבנה באבן בהירה, דבר שהעניק לו תחושה כבדה ו"ירושלמית". את האגף החדש שנפתח ב-2011 הוא תכנן עם חיפוי אלומיניום שמשתלב ועולה על חיפוי האבן ומעניק תחושה קלילה יותר. את הכניסה לאגף החדש מקדם קיר זכוכית אדיר מאחוריו אולם מבואה עצום שמקשר בין המפלסים השונים. בחלקו החיצוני של קיר הזכוכית תלוי כדור ענק – דבר שמשווה לכניסה מראה דרמטי.
9 צפייה בגלריה
סנימטק
סנימטק
מבנה הסינמטק החדש בתל-אביב
(צילום: מתוך ויקיפדיה)
9 צפייה בגלריה
סינמטק תל אביב
סינמטק תל אביב
מבט מבפנים על המבנה הדרמטי, הסינמטק בתל-אביב
(צילום: Etan J. Tal, מתוך ויקיפדיה)
האתגר העיקרי שעמד בפני הרשמן בתכנון האגף החדש של הסינמטק הוא השילוב בין ישן וחדש. האגף החדש של הסינמטק בשטח של 5,500 מ"ר (המבנה המקורי שטחו 2,500 מ"ר) וכולל אולמות חדשים, ספרייה, מסעדה ועוד. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", סיפר בראיון עם מיכאל יעקובסון לאתר Xnet, לכבוד פתיחת האגף החדש.
9 צפייה בגלריה
הסינמטק בתל אביב
הסינמטק בתל אביב
הסינמטק המקורי בתל-אביב, שנחנך ב-1989
(צילום: משה מילנר, לע"מ)
את המבנה השני הידוע שלו, המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, התחיל לתכנן יחד עם זוגתו שרה עוד ב-1985. הבניין נחנך רק ב-2008 לאחר עיכובים, ויצא לפועל לאחר מאמצים מצדו ומצד שאר המעורבים בפרויקט. המשכן - בניין בן 9,000 מ"ר המאכלס שלושה אולמות - תוכנן מתוך רצון לייצר שילוב אורגני של הבניין עם הסביבה העירונית של באר שבע, ומצד שני להעניק לו אופי דינמי ומראה ייחודי שישקף כלפי חוץ את נושא אמנויות הבמה. ניתן לחוש בתפיסה הזאת כבר מחזיתות המשכן שמשלבות בין לוחות אבן בגוון חימר, שמזכיר את אדמת הנגב, ללוחות מתכת כסופים שמראים טכנולוגיה עכשווית.
9 צפייה בגלריה
המשכן לאמנויות הבמה באר שבע
המשכן לאמנויות הבמה באר שבע
לוחות אבן בגון החימר מזכירות את אדמת הנגב במשכן לאמנויות הבמה
(צילום: ישראל יוסף)
9 צפייה בגלריה
המשכן לאמנויות הבמה באר שבע
המשכן לאמנויות הבמה באר שבע
מבט מבפנים: המשכן לאמנויות הבמה בבאר-שבע
(צילום: ישראל יוסף)
בריאיון ל-Xnet בשנת 2011 עם מיכאל יעקובסון, סיפר הרשמן כי השואה מצאה את ביטוייה בעבודתו האדריכלית, בעיקר בצורת החצרות הפנימיות שמאפיינות את המבנים שלו, ובראשם מתחם מגורים בשכונת גילה שבירושלים שתכנן בשנות ה-70. "השואה השפיעה על צורת המחשבה שלי, על תפיסת עולמי. הבנתי שכדי להתקדם אני חייב לשכוח. חשובה לי ביותר ההתמדה להשגת המטרה מבלי להתייאש, וללכת כל הזמן קדימה. התכונה הזו באדריכלות עוזרת לי מאוד, הן מבחינה עיצובית והן מבחינה כללית. יכולת ההישרדות היא גם מה שנתן לי את הכוח להתמודד עם המקצוע, שהוא לא קל".
9 צפייה בגלריה
שכונת גילה בירושלים (מימין) ומבנה במעלה אדומים בתכנונו של הרשמן
שכונת גילה בירושלים (מימין) ומבנה במעלה אדומים בתכנונו של הרשמן
שכונת גילה בירושלים (מימין) ומבנה במעלה אדומים בתכנונו של הרשמן
(צילום: מיכאל יעקובסון ו-Gilabrand, ויקיפדיה)
המתחם שמתאפיין בסימטריה רבה הוא אחד הפרויקטים המוכרים של הרשמן, שסוקרו רבות בארץ ובעולם. הוא מורכב מקבוצות מבנים שמאורגנים סביב חצרות פנימית. המבנים סגורים כלפי חוץ וכדי להיכנס פנימה יש לעבור דרך שער גדול שבראשו קשת. הקשתות חוזרות על עצמן שוב ושוב בפרויקט. "החצרות הפנימיות האלה קשורות בעבר שלי, ושואבות השראה מהבנייה ההיסטורית הירושלמית", סיפר בריאיון לפני כעשור. "יצרתי מבנים מוגנים, שכאילו עוטפים את החצר ומסתגרים בתוך עצמם. החצר הפנימית המוגנת חוזרת ומופיעה כמעט בכל פרויקט שתכננתי. בשני בתי הספר ברחובות וליד בנימינה, בהצעה לתחרות תכנון הספרייה הלאומית באיראן שעליה זכיתי בציון לשבח, בשכונות המגורים במעלה אדומים ובלוד, במודל למרכז מסחרי לשכונת רמת הדר בגבעת שמואל ואף בחלל המרכזי באגף הסינמטק החדש – בכולם ניתן למצוא חצר מוגנת השוכנת בלב הפרויקט ויוצרת תחושת שליטה וביטחון".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.