למעלה מ-260 מיליון ילדים ברחבי העולם לא זוכים לחינוך ראוי. כך עלה מדו"ח משנת 2017 של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות (UNESCO). בכלל זה, מאות מיליוני הילדים הללו לא זוכים לגישה למה שבמדינות המערב הוא עניין שבשגרה - בית הספר.
בתגובה למשבר החינוך העולמי, בית-ספר ראשון מסוגו שיוקם במדגסקר, יודפס מבטון בהדפסת תלת-ממד וינסה לספק פתרון למצוקה. מאחורי הרעיון הייחודי עומד ארגון ללא מטרות רווח בשם Thinking Huts, או "בקתות מחשבה", בתרגום חופשי, שמטרתו להנגיש חינוך לילדים בכל רחבי העולם. על תכנון ועיצוב המבנה אחראי סטודיו Mortazavi, הפועל בסן-פרנסיסקו, ליסבון ופריז.
מדגסקר, מדינת האיים במזרח אפריקה, משקפת היטב את משבר החינוך העולמי שהארגון מנסה להילחם בו: כ-1.3 מיליון ילדים בגיל בית-ספר שחיים בה, לא רשומים ללימודים. זאת, מאחר שאין מספיק בתי-ספר במדינה. בנוסף, עבור רבים מהם הליכה לבית-הספר הקרוב לביתם היא טיול ארוך ומסוכן.
המבנה במדגסקר עתיד להיות בית הספר הראשון בעולם שיודפס במדפסת תלת-ממד, ויהווה פיילוט לבתי ספר נוספים שיודפסו באותה שיטה. הפיילוט הראשון יוקם בעיר פיאנארנצוה, יחלוש על 230 מ"ר ויכלול עד 20 תלמידים.
7 צפייה בגלריה
הפיילוט הראשון של מודל בית הספר המודפס יוכל להכיל 20 תלמידים
(courtesy of Studio Mortazavi)
צורת בית הספר פשוטה ויעילה: כיתות הלימוד תהיינה דומות אחת לשנייה, כשחצי מהכיתה יהיה עגול וחציה האחר יהיה בעל צלעות ישרות. בית הספר יהיה מודולרי וניתן יהיה לחבר בן הכיתות וליצור בעזרתן מבנה עגול. צורות החיבור יוכלו להשתנות בהתאם לתנאי השטח, וכמות הכיתות שתודפס תיקבע לפי מספר התלמידים. "היופי של התאים הוא שאנחנו יכולים לבנות איתם קמפוס אינסופי לפי הצורך של התלמידים ובית הספר", מספר מייסד הסטודיו, אמיר מורטזאווי, בריאיון למגזין Dezeen.
על אף שמדובר במבנים קטנים ופשוטים למראה, מאחורי עיצוב הכיתות קיימת מחשבה רבה. "תכננו את בית-הספר לאחר מחקר שעשינו על מגבלות ההדפסה בתלת-ממד, הארכיטקטורה המקומית של מדגסקר והצורות הגיאומטריות המתאימות ביותר ליצירת מבנה מודולרי", מסביר מורטזאווי.
קירות הפנים והחוץ של המבנה יעוטרו בדוגמה מסורתית שמקורה בטקסטיל של מדגסקר. "מצאנו הדפס מלגשי שהשתמשו בו על טקסטיל והחלטנו לחזור עליו במעטפת הבניין. חשבנו גם לשלב צבע בחומר שמודפס כדי שהבניין יתאים לצבעים הטבעיים שקיימים בנוף של מדגסקר", הוא הסביר. כמו כן, גג המתכת של בית הספר יכוסה בקש מקומי ויעזור למבנה להשתלב היטב בסביבתו.
מלבד החשיבה העיצובית, ניכרת מאחורי המבנה גם חשיבה אקולוגית: על גג כל כיתה יוצבו פאנלים סולאריים שיספקו חשמל לבית הספר, ובמעטפת החיצונית שלו ישולבו "כיסים" שבתוכם התלמידים יוכלו לשתול צמחים ולהשתמש בהם כחווה אנכית.
כדי לטפח את התעשייה המקומית, תהליך ההקמה ישתף חברות אספקת חומרים ממדגסקר. יוזמי הרעיון אף שואפים שריהוט הפנים יתוכנן ויבנה בידי אנשי מלאכה מקומיים. בימים אלו, Thinking Huts מגייסת כספים לטובת הפיילוט הראשון אותו היא מתכננת להתחיל לבנות באוגוסט 2021.
מדפיסים את העתיד
אז למה בכלל להדפיס בטון? ובכן, בעיקר משום שהדפסה עדיפה על פני השיטה המסורתית של יציקת בטון. הדפסת בטון בתלת-ממד חוסכת זמן יקר ומקטינה את זמן הבנייה מחודשים ארוכים לימים. כך, במקרה של בית הספר, תהיה אפשרות להדפיס יותר מבנים בפחות זמן. מעבר לכך, הדפסת הבטון בצורה מבוקרת מגבילה את כמות הפסולת המיוצרת באתר הבנייה ומקטינה את כמות הפחמן הנפלטת בתהליך.
מעבר לתחום האדריכלות, טכנולוגיית ההדפסה בתלת-ממד קיימת במקצועות מגוונים כמו עיצוב ורפואה. בית הספר במדגסקר יוקם בשיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה הפינית Hyperion Robotics, שנוסדה ב-2019 ומתמחה בהדפסת בטון בתלת-ממד. זרוע רובוטית שמחוברת בבסיסה לרצפה ובעלת טווח תנועה רחב, תדפיס שכבות בטון דקות אחת על גבי השנייה ותייצר את קירות בית הספר.
7 צפייה בגלריה
נכנס לספר השיאים של גינס: המבנה המסחרי המודפס הראשון בעולם בדובאי
(צילום: ShutterStock)
7 צפייה בגלריה
מדפסת תלת-ממד בגובה של 6 מטרים ליצירת המבנה המסחרי המודפס הראשון בעולם
(צילום: ShutterStock)
חשוב לציין שהפרויקט במדגסקר הוא אמנם מבנה בית הספר הראשון בעולם שיודפס בתלת ממד, אבל קיימים סוגים אחרים של מבנים שכבר נוצרו בשיטה זו. בפברואר 2020 למשל, נשבר שיא גינס כשהודפס הבניין המסחרי הראשון בתלת-ממד בשטח של 241 מ"ר. הבניין שהוקם בדובאי משמש כמשרדים של Dubai Future Academy וכדי להדפיס אותו נדרשה מדפסת תלת-ממד בגובה 6 מטרים.
ניתן למצוא במספר מדינות בעולם בתי מגורים שהודפסו בתלת-ממד, אם כי אי-אפשר לומר שמדובר בשיטה רווחת במיוחד. כך למשל, זוג הולנדי הפך לאחרונה לצמד האנשים הראשונים באירופה שעברו לגור בבית מודפס בתלת-ממד. הבניין שמזכיר צורה של סלע גדול, עוצב על ידי סטודיו Houben & Van Mierlo כחלק ממחקר של אוניברסיטת איינדהובן (Eindhoven) לטכנולוגיה.
