אנדרטה לזכר חטיבת הנגב של הפלמ"ח בבאר שבע

מונומנטים אדירים, קווים עדינים: יצירותיו הבולטות של דני קרוון בעולם

דני קרוון, הפסל והאמן חתן פרס ישראל, נפטר בגיל 90. תחת ידיו נוצרו עשרות יצירות בעלות אופי אדריכלי, שמוצבות במרחבים פתוחים ברחבי העולם, ומזמינות את המתבוננים להסתובב בתוכן. יצירותיו התאפיינו בקו נקי ומינימליסטי, אך עם זאת מרשים ורב עוצמה. המוכרות שבהן הן אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע וכיכר העיר הלבנה בתל אביב

שני רחל פומס, דר מוספיר
פורסם: 29.05.21 , 20:29
הפסל והאמן חתן פרס ישראל, דני קרוון, הלך לעולמו היום (שבת) בגיל 90. קרוון נחשב לאחד האמנים הגדולים והמוכרים שצמחו במדינת ישראל, וסגנונו מאופיין בפסלים גדולי ממדים ובעלי אופי אדריכלי במהותם, המוצבים במרחבים פתוחים והמזמינים את המתבוננים להסתובב בתוכם. למעלה מ-70 יצירות פיסול תלויות-מקום שיצר קרוון מוצגות בישראל ובעולם. עם המדינות בהן מוצגים פסליו נמנות ארצות הברית, צרפת, יפן, גרמניה, דרום קוריאה וספרד.
17 צפייה בגלריה
אנדרטת הנגב
אנדרטת הנגב
מיצירותיו המוכרות ביותר של קרוון: אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע
(צילום: ShutterStock)
את דרכו האמנותית התחיל קרוון בגיל 14. בנעוריו למד בסטודיו של יחזקאל שרייכמן ואביגדור סטימצקי, מגדולי הציירים הישראלים. בנעוריו, התחנך באמנות בין היתר אצל האמנים מרסל ינקו, אהרן אבני (מייסד מכון אבני לאמנות), והאמן ומעצב הבמה דוד שניאור. באותן השנים, התמקד קרוון בציור בדגש על ציורי קיר, התמחות שהמשיכה אל תוך תקופת לימודיו. את לימודיו באקדמיה החל כסטודנט לאמנות בבצלאל בירושלים, ולאחר מכן באירופה – במחלקה לרסטורציה (שימור) של מוזיאון האופיצי, באקדמיה לאמנות של פירנצה ובאקדמיה גראנד שומייר שבפריז.
17 צפייה בגלריה
דני קרוון
דני קרוון
דני קרוון ז"ל
(צילום: AFP)
קרוון הציג בגלריות ובמוזיאונים הנחשבים ביותר בארץ ובעולם וזכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל לפיסול (1977), פרסים מטעם אונסק"ו כולל מדליית פיקאסו ומדליית חואן מירו (1994) ופרס אמן לשלום (1996). קרוון אף זכה בתואר ד"ר של כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה (1997), פרס "פרמיום אימפריאלה" מטעם קיסרות יפן (1998), ועיטור מסדר הכבוד של צרפת (2014).

בטון חשוף ועוצמה מינימליסטית

קרוון ייזכר בעיקר בזכות עבודות הנוף שייצר במרחב הישראלי וגם בכמה מדינות ברחבי העולם. יצירותיו מתאפיינות בקו נקי ומינימליסטי אך עם זאת מרשים ורב עוצמה. הוא הרבה להשתמש בבטון חשוף או בעל גוון בהיר וסיגל לעצמו סגנון ייחודי שניתן לזהות ולייחס לו.
אחת מעבודותיו המוקדמות והמוכרות ביותר היא אנדרטת הנגב בבאר שבע, שנבנתה בין השנים 1963 ל-1968. על גבעת סלע גיר ממזרח לעיר הוקמה האנדרטה לזכר חטיבת הנגב של הפלמ"ח שבלמה את פלישת המצרים במלחמת העצמאות והגנה על מקורות המים של הנגב. האנדרטה, עשויה כולה מבטון חשוף מורכבת מכ-18 אלמנטים, צורות פשוטות שכל אחת מסמלת מוטיב אחר מהמלחמה או מהפלמ"ח.
17 צפייה בגלריה
על סלע גיר ממזרח לבאר שבע: האנדרטה לזכר חטיבת הנגב של הפלמ"ח
על סלע גיר ממזרח לבאר שבע: האנדרטה לזכר חטיבת הנגב של הפלמ"ח
על סלע גיר ממזרח לבאר שבע: האנדרטה לזכר חטיבת הנגב של הפלמ"ח
(צילום: שאטרסטוק)
מהאנדרטה בולט גליל עגול מבטון ובו חורים והוא נועד לסמל את מגדלי השמירה במלחמה שספגו ירי, צינור מים מבטון מסמל כיצד הגנה החטיבה על מקורות המים של הנגב, ותעלות בטון באנדרטה מדמות תעלות קשר צבאיות. בין האלמנטים השונים שזר קרוון טקסטים, שמות הנופלים ושירים אותם חקק בבטון.
17 צפייה בגלריה
אדריכלות
אדריכלות
גליל עגול מבטון מסמל את מגדלי השמירה במלחמה
(צילום: אבי פז)
את הגבעה עליה הוקמה האנדרטה בחר קרוון בעצמו. "יש הרבה אנדרטאות שהוקמו ליד כביש, אך אין בהן משהו שמושך קהל, ושוכחים אותן המטרה שלי הייתה ליצור מקום שימשוך אליו מבקרים, כולל ילדים, לא רק בימי זיכרון", הוא הסביר בראיון ב-2014 לאתר Xnet. באותו ראיון סיפר שהתכנון המקורי של האנדרטה כלל שלוש צורות בלבד: עמוד צינור וכיפה שמשמשת כמבנה זיכרון לחללים. עם זאת סיפר ש"תוך כדי עבודה התחילו לצמוח הצורות הנוספות, כמו הבונקר והצורה שעוטפת את בסיס המגדל".
17 צפייה בגלריה
אנדרטת הנגב
אנדרטת הנגב
"למשוך מבקרים לא רק בימי זיכרון": קרוון על אנדרטת הנגב
(צילום: ShutterStock)
הצורות הנקיות שקרוון השתמש בהן כמו למשל המגדל והכיפה חוזרות בעבודות נוספות שלו כמו כיכר "העיר הלבנה" בגינת אדית וולפסון שבתל אביב. הכיכר הוקמה בין השנים 1977 ל-1988 לכבוד מקימי העיר ותושביה. בהשראת רעיון העיר הלבנה, האובייקט הנופי שתכנן קרוון עשוי כולו מבטון לבן.
17 צפייה בגלריה
יצירתו של דני קרוון
יצירתו של דני קרוון
בהשראת העיר הלבנה, תל אביב: כיכר "העיר הלבנה" בגן אדית וולפסון
(צילום: דוד הכהן)
כיכר "העיר הלבנה" נמצאת בקצה גבעה במרכז הפארק ממנה ניתן להשקיף מצד אחד על העיר תל אביב ומהצד האחר על השפלה והרי יהודה. העבודה מורכבת משישה אלמנטים גאומטריים פשוטים, כל אחד מסמל בדרכו את חייהם של התושבים הראשונים של תל אביב כמו למשל פירמידה שמסמלת את האוהלים על שפת הים בהם השתכנו הפועלים שבנו את העיר. אמפי תיאטרון שקוע מזכיר את בריכות ההשקיה שהיו בפרדסים מסביב לעיר וכיפה חלולה שבתוכה נשתל עץ זית אמורה לאזכר את נוף הדיונות עליהן הוקמה העיר.
17 צפייה בגלריה
כיכר לבנה
כיכר לבנה
אלמנטים גאומטריים ונוף מרהיב לתל אביב
(צילום: Hativa1, ויקיפדיה)
17 צפייה בגלריה
כיכר לבנה
כיכר לבנה
האלמנטים הגאומטריים מסמלים את חיי התושבים הראשונים של העיר
(צילום: Talmoryair, ויקיפדיה)
בדומה לאנדרטת הנגב, שמעבר להיות מבנה זיכרון הפכה למקום מפגש ומשחק פופולרי עבור תושבי באר-שבע, גם כיכר "העיר הלבנה" הפכה למקום מפגש מוצלח עבור תושבים ולא מעט ילדים מהאזור שבאים לשחק שם, לטפס על האלמנטים של קרוון ולצפות בנוף המרהיב אל העיר.
עבודה מוכרת אחרת של קרוון היא כיכר התרבות בתל אביב שידועה יותר בכינויה "כיכר הבימה" ונבנתה בשיתוף משרד האדריכלים "תמא". זוהי אחת מהעבודות המאוחרות של האומן, שבנייתה נמשכה 8 שנים והסתיימה ב-2013. השפה הצורנית הפשוטה של קרוון באה לידי ביטוי גם כאן: מול הכניסה להיכל התרבות תוכננה בריכה מרובעת ש"מכניסה" לתוך הכיכר את השתקפות השמים. במרכז כיכר התרבות מדרגות ישיבה שקועות מעץ, שיחד יוצרות גינה ובה פיסות דשא, עצים וצמחים, ביניהם מחברים שבילים צרים מעץ.
17 צפייה בגלריה
דני קרוון הבימה
דני קרוון הבימה
בריכה מרובעת מול היכל התרבות בכיכר הבימה
(צילום: ShutterStock)
מהר מאוד הפכה הכיכר לסמל תל אביבי ולאתר התכנסות מרכזי בעיר, והיא משמשת לאירועים תרבותיים וכמקום התכנסות להפגנות המוניות. למרות שהיא משמשת לצרכי ציבור רבים וכמקום התכנסות חשוב, על כיכר התרבות של קרוון נמתחה לא מעט ביקורת, בעיקר סביב היעדר שטחי הצללה בה. בנוסף לכך, נטען כי הריצוף הבהיר יוצר סנוור קשה בימים בהם השמש קופחת.
17 צפייה בגלריה
דני קרוון הבימה
דני קרוון הבימה
צורניות פשוטה וצבעים בהירים: כיכר התרבות בעיצובו של קרוון
(צילום: ShutterStock)
17 צפייה בגלריה
דני קרוון הבימה
דני קרוון הבימה
מדרגות עץ שקועות מובילות אל גינת פרחים, עצים וצמחייה בכיכר התרבות
(צילום: ShutterStock)
על הביקורת הזו השיב קרוון בתגובה שפירסם באתר Xnet: "אחד המאפיינים של כיכר הוא שהיא אינה מחופה או מקורה - כך למשל בכיכרות שטופות השמש באיטליה החמה בחודשי הקיץ, כמו ברומא (פיאצה נאבונה, פיאצה דל פופולו, קאמפו די פיורי), בנאפולי (פיאצה דל פבליסיטו, פיאצה דנטה), בוונציה (פיאצה סן מרקו) ובשאר ערי איטליה. כך גם בארצות נוספות במזרח התיכון החם והלח", כתב והוסיף: "בעיניי ובעיני רבים, הכיכר נחשבת לסיפור הצלחה בגלל כמות האנשים שמגיעים לבלות בה. הכיכר מלאת אנשים, בעיקר בשעות אחר הצהריים, כאשר אנשים מגיעים לאחד ממוסדות התרבות וכשהורים וילדים יכולים לבלות יחד אחרי יום עבודה או לימודים. חודשי הקיץ חמים בכל מקום שאינו ממוזג, אך אם תבדקו בסתיו, חורף או אביב, תיווכחו לדעת שאנשים פוקדים את הכיכר בכל שעות היום".

מסדרון אל הים ואוהל פלדה ביער

קרוון הרחיב את גבולות עבודתו למדינות נוספות ביניהן קוריאה, איטליה שוויץ, גרמניה ודנמרק. בעיירה הספרדית פורט-בו (Portbou) שנמצאת בגבול בין ספרד לצרפת הקים קרוון באמצע שנות ה-90 מחווה לזכרו של הפילוסוף היהודי גרמני וולטר בנימין שנקראת Passages, "מעברים". בנימין שהוברח עם קבוצת פליטים ב-1940 מצרפת לספרד נתפס בפורט בו. באותו לילה החליט להתאבד עם מורפיום אותו לקח בשל מחלת לב והוא קבור בעיירה שהייתה התחנה האחרונה במסלול החיים שלו.
17 צפייה בגלריה
הומאז' לוולטר בנימין
הומאז' לוולטר בנימין
מחווה לוולטר בנימין בעיירה הספרדית פורטבו
(צילום: Wamito, ויקיפדיה)
האנדרטה של קרוון ממוקמת ליד בית הקברות העירוני והיא מוכיחה כיצד מעשה אדריכלי פשוט ומינימליסטי יכול להיות מרגש ועוצמתי. האנדרטה שתכנן מחולקת לשלושה חלקים וממוקמת על מצוק. האלמנט המרכזי באנדרטה הוא גרם מדרגות תלול עשוי מברזל חלוד. חלק מגרם המדרגות חפור ומוסתר בתוך המצוק והכניסה אליו דרך מעבר צר. בתום המסלול מתגלה מראה מרהיב מקצה המצוק עם מבט ישיר ומקרוב אל מי הים הגועשים. על הזכוכית שמפרידה בין העומדים בקצה האנדרטה לנוף מופיע המשפט של בנימין : "כיבוד זכרם של אלמונים הוא משימה קשה יותר מכיבוד זכרם של בעלי שם. הרעיון של מבנה היסטורי מוקדש לזכרם של חסרי השם".
שימוש בברזל ניתן לראות גם בעבודה נופית נוספת של קרוון שנקראת "יער האמנות מורו" (Murou Art Forest) בעיר אודה (Uda) שבמחוז נארה (Nara) ביפן. מדובר במוזיאון פסלים באוויר הפתוח אותו תכנן קרוון על בסיס תפיסה של פסל מקומי בשם Inoue Fukichi. הגן הושלם ב-2006, הוא מוקף ביער עצי אורן וניתן למצוא בו מספר פסלים בתכנונו של קרוון, אנדרטאות וגינון אמנותי, במרכזם מעין אוהל עשוי פלדה.
17 צפייה בגלריה
דני קרוון
דני קרוון
מוזיאון הפסלים שעיצב קרוון בנארה, יפן
(צילום: ShutterStock)
עוד כמה מהאלמנטים אותם תכנן קרוון באתר הם שביל מפותל בהשראת נחש שבמרכזו עוברת תעלה. השביל מסתיים בגבעה קטנה מלאכותית עליה ניצב עץ בודד. במרכז השביל ניצב שעון שמש. אלמנט נוסף ומרשים בפארק הוא שביל בו קבועים סרגלי פלדה שחוצה ממזרח למערב מגדל דמוי אוהל עשוי פלדה בלויה. יחד, מסמלים שני האלמנטים את "דרך השמש". דרך זו היא קו אגדי הקשור לפולחן שמש קדום שמחבר בין מחוז נארה למקדש איסה (Ise), שמוקדש עבור אלת השמש היפנית אמטראסו.













לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.