איך הופכים דירה לבית, מה הפריט הכי אהוב בחלל, ומה הסיפור שמאחורי השולחן בסלון? "כאן גרים" הוא מדור שמציע הצצה לדירות אורבניות יפהפיות, עם טאץ' ייחודי שלא רואים בכל יום, פריטים מיוחדים, רהיטים מרהיבים, אוספים מעניינים ובעיקר סיפורים מרגשים. הדירות יכולות להיות מפוארות ומהודרות או קטנות ושכורות – כל עוד האנשים שגרים בהן הם המעצבים העיקריים.
כאן גרים בקופנהגן.
הדיירים: גיא סחף (37) יהואב רבינוביץ' (27)
העיסוק: גיא, צלם קולנוע, מרצה לקולנוע, ובעלים של בר היין "פנסיה" בתל אביב, ויהואב, מתכנת בחברת הייטק
המיקום: אזור נווה שאנן, תל אביב
השטח: 54 מ"ר
הוותק: 8 שנים
הסטטוס: בבעלות
54 מ"ר של יצירתיות
(צילום נועם רון)
כשגרים בדירת 54 מ"ר בנווה שאנן, כל רהיט ממלא יותר מתפקיד אחד. אצל גיא ויהואב הספה יוצרת כמה אפשרויות ישיבה, המזנון משמש גם כספסל, פינת האוכל משנה מיקום כשמגיעים אורחים, ופינת העבודה מתקפלת כדי לפנות מקום. במשך שמונה שנים הפך גיא את דירת הקבלן שקנה לבית חם וחכם שכל פרט בו תוכנן במחשבה עמוקה על נוחות ואיכות חיי היומיום. כמעט את כל הרהיטים בבית שרטט ובנה יחד עם אביו, בהשראת האדריכלות הסקנדינבית והקיבוץ שבו גדל. בשנים האחרונות הצטרף אליו בן זוגו, יהואב, ומאז השניים ממשיכים לדייק את הבית, להוסיף לו שכבות של זיכרונות וחפצים מטיולים, ובעיקר ליצור מקום שהם לא ממהרים לצאת ממנו.
"השכונה אמנם לא פשוטה, אבל היא כל הזמן משתנה ומשתפרת"
(צילום: נועם רון)
הסלון, פינת העבודה ופינת האוכל. וגם מרפסת
(צילום: נועם רון)
הדירה
"חיפשתי לקנות דירה עם המשפחה, וזו הייתה בערך הדירה הרביעית שראיתי בחיים שלי", מספר גיא. "לא באמת הבנתי כלום. פשוט אהבתי אותה. ראיתי בגוגל מפות שהיא קרובה להכול, אז זה הרגיש לי נכון. בדיעבד, היה לי יותר מזל משכל כי זו הייתה החלטה מצוינת. המפנה הצפוני הוא חלום, והשכונה אמנם לא פשוטה, אבל היא כל הזמן משתנה ומשתפרת. עם הרכבת הקלה והפיתוח המתוכנן אני מאמין שזה יהיה אחד האזורים הכי מרכזיים בעיר".
התכנון
"מלבד הורדת קיר גבס אחד, שהפך את הדירה משלושה חדרים לשניים, לא עשיתי אף שינוי מבני", הוא מוסיף. "כל מה שיצרנו כאן נעשה בתקציב נמוך מאוד, אבל תמיד מתוך מחשבה איך לנצל את השטח בצורה הכי טובה. לפעמים נופלת עליי השראה לפתרון מסוים, אני משרטט אותו באייפד, שולח לאבא שלי שהוא נגר חובב, וביחד אנחנו בונים אותו. מבחינתי, בדירה כזאת כל רהיט צריך לעשות לפחות שני דברים. הכול תוכנן להיות מודולרי ובדיוק למידות החלל, ובזכות זה אנחנו יכולים לארח כאן גם עשרה אנשים לארוחת ערב בלי להרגיש צפיפות".
לכל רהיט יש לפחות שימוש נוסף אחד. שרטוט של גיא
(צילום: נועם רון)
הסגנון
"הבנתי מה הטעם שלי בפעם הראשונה שהגעתי למוזיאון לואיזיאנה בקופנהגן", מספר גיא. "פתאום קלטתי שהוא בנוי כמו המבנים בקיבוץ שגדלתי בו, מעגן מיכאל. האדריכלות והעיצוב שחוויתי כילד מזכירים מאוד את סגנון הבאוהאוס, וזה הגיוני – הרבה מהמתכננים שהגיעו לארץ באותן שנים באו מאירופה. פתאום הכול הסתדר לי. השימוש בעץ, הקווים הנקיים והחשיבה הפונקציונלית, מאפיינים את הסגנון שלי שבא לידי ביטוי בכל דבר שאני עושה. אני מאוד אוהב ליצור יש מיש, ואת השילוב בין האסתטיקה לטכניקה. זה רלוונטי גם לצילום וגם לעיצוב החלל. שניהם מתייחסים לחומריות, למשחק עם אור, ליצירת פריימים הרמוניים, ליצירת אווירה. הדבר האהוב עליי זה לארח אנשים בחלל שאני יוצר, זו גם הסיבה שהחלטתי לפתוח בר יין. כשהתחלנו לצאת, יהואב גר בבניין הזה בקומת הקרקע. במשך שנה היינו זוג בבתים נפרדים עד שהוא הצטרף אליי".
יהואב אומר: "הדירה היא מאוד גיא, אבל זו הפעם הראשונה מאז שעברתי לתל אביב שאני מרגיש תחושה של בית בדירה שאני גר בה. הוספנו הרבה פריטים מהחיים המשותפים שלנו ואנחנו במסע שדרוג ודיוק אינסופי.
"קופנהגן היא ה-יעד שלנו", מוסיף יהואב, "יש משהו בחוויה האנושית שם שלא דומה לשום מקום אחר. יש המון מחשבה על המרחב הציבורי, על החיבור עם הטבע, על חוויית השימוש של האדם. ובסוף זו גם המטרה של הבית שלנו – לשרת קודם כול את האנשים שחיים בו בצורה הטובה ביותר".
הספה מהווה חיץ ומאפשרת משחק
(צילום: נועם רון)
הספה המודולרית
"רציתי חלוקה ברורה בין הסלון למטבח, לכן בחרתי להעמיד את הספה עם הגב אליו", אומר גיא. "ובכל זאת, תכננתי אותה כחוצץ מאוד נמוך ומאוורר כדי לא לפגוע בתנועה ובמבט, עם התייחסות גם למרחב הסלון וגם למרחב המטבח כדי לאפשר כל מיני משחקי ישיבה עבור שני החללים. אפשר לשבת על השטיח ולהישען עליה, אפשר לשבת על הגב שלה עם הרגליים על הספסל שמאחוריה, אפשר לשבת על הספסל ולהישען על הגב שלה. התכנון שלה פתח והרחיב את אופן השימוש במרחב".
אין בסלון שולחן קפה כדי לאפשר יותר תנועה
(צילום: נועם רון)
הסלון
"המזנון היה הרהיט המסיבי הראשון שתכננתי, שנה אחרי שנכנסתי לדירה", מספר גיא. "האחסון העיקרי נמצא בחלק העליון, ואת החלק התחתון הושבתי על פאנלים שנשארו מהבנייה, ככה שהוא נראה צף. הוא משמש גם כספסל וגם כאזור אחסון שאת החזיתות שלו עשיתי מראטן כדי לאפשר אוורור למוצרי החשמל שנמצאים בתוכו. על המזנון מונחת טלוויזיה שיכולה לעבור למצב תמונה שהיא שת"פ של האחים בורולק עם סמסונג, לצידה מובייל קינטי ואגרטל שזאהה חדיד עיצבה עבור Alessi. הפטיפון של Bang & Olufsen הוא פריט וינטג' נדיר משנות ה-80 ששיפצתי עם אבא שלי, והוא האהבה החדשה שלנו שיצרה לנו בעיית אחסון רצינית. פתרנו אותה עם רהיט הישענות – כשיושבים על השטיח אפשר להישען על יחידת נגרות אלכסונית שיש בתוכה מקום לתקליטים עם חלוקה לפי קטגוריות. הכול עם עוד שימוש. אין בסלון שולחן קפה. בבית הילדות שלי גם לא היה אחד כי הרביצה אצלנו היא תמיד על השטיח, זה הכי כיף ועושה תחושה של בית. על הקיר מנורת זרוע מקופנהגן, ציורים של אבא של יהואב ושרטוטים אדריכליים של ארמון ורסאי".
מסך המחשב מוסתר מאחורי דלתות הזזה
(צילום: נועם רון)
פינת העבודה
"גם את פינת העבודה תכננתי כיחידה אחת עם כמה שיותר פונקציות", מספר גיא. "כל הכבלים מוסתרים מאחור, מסך המחשב מוסתר מאחורי דלתות הזזה קטנות, ואפילו הנמכת הגבס של המזגן נעשתה חלק מהנגרות. שילבתי מראה שמכניסה את הירוק מהמרפסת פנימה ומשמשת כעוד חלון החוצה, נישה קטנה לספרים ומדף. את פינות השולחן חתכתי באלכסון כדי לאפשר תנועה נוחה וזורמת יותר בחלל. כשאנחנו מארחים, פלטת השולחן מתקפלת, וככה מתפנה עוד מקום".
נגרות בעזרת אבא
(צילום: נועם רון)
גיא ויהואב במטבח שבו גם אי צר מאוד
(צילום: נועם רון)
קומקום של Alessi על המדף
(צילום: נועם רון)
המטבח
"המטבח והמשטח כבר היו כאן, אבל לאט־לאט התאמתי אותם אליי", מספר גיא. "את הארון העליון בניתי עם אבא שלי במקום הקלפה הקבלנית, ובמקום חיפוי קיר אחורי יצרתי סטריפ של זכוכית גלינה שצבועה מאחור בגוון מראה, עם לייסט עץ שממשיך את השפה של הבית. על המדף קומקום של Alessi שאנחנו קוראים לו המכשפה והקנייה שלו הייתה רגע מכונן בחיי הבוגרים. פתאום הבנתי שאני משקיע בעיצוב. עוד אפשר למצוא אגרטל של גור ענבר, צלחת קיר חרוטה של עמרי דנינו, ואמנות עץ שלקחתי מהבית של סבא שלי".
האי
"את האי תכננתי צר מאוד, כי רציתי ששולחן האוכל ייכנס לתוכו מהצד השני. את האזור שבו השולחן נפגש עם האי חיפיתי בסטריפ נירוסטה כדי שנוכל לנקות בקלות. את המשטח העליון ייצרנו לפי מידה בכפר ליד הבית של ההורים שלי. נשאר להם רק משטח מנצנץ, והיום אני מת עליו. מעל האי תלוי גוף תאורה שהכנתי בעצמי מפלטת נירוסטה חתוכה לפי מידה, ואליה חיברתי סטריפ לד מאיקאה עם חוטים צהובים ואדומים. על האי מכונת קפה פילטר שהבאנו מפריז, ועל הקיר תלויה יחידת Panton Wire של ורנר פנטון, שמשמשת אצלנו כבר משקאות קטן. זה מטבח פעיל מאוד – אני מבשל המון ואנחנו אוהבים מאוד לארח, אז היה לנו חשוב לנצל אותו בצורה אופטימלית".
פינת האוכל שאף היא נבנתה בעזרת אבא של גיא
(צילום: נועם רון)
פורמייקה שחורה ליד מרפסת ירוקה
(צילום: נועם רון)
פינת אוכל
"את שולחן האוכל תכננתי ובניתי בעצמי, יחד עם אבא", מספר גיא. "רציתי שולחן מפורמייקה שחורה עם מסגרת עץ ורגליים מעניינות, אבל היה לי חשוב יותר שהוא יעבוד נכון בחלל. תכננתי אותו כך שייפתח לריבוע ולא למלבן, כי במצב הפתוח הוא נכנס בדיוק לנישה של פינת העבודה. כשאנחנו מארחים אנחנו מקפלים את שולחן העבודה, מוסיפים עוד ספסל, ואפשר לארח כאן בכיף לפחות שמונה אנשים. אפילו למנורה התלויה שהבאנו מקופנהגן הוספנו וו נוסף בתקרה, כדי שנוכל להעביר אותה למרכז השולחן כשהוא משנה מקום".
הדק נוסף כדי ליצור חיבור טבעי
(צילום: נועם רון)
הצמחייה מוסיפה תחושת ג'ונגל בעיר
(צילום: נועם רון)
יש גם מקלחת חוץ כיפית
(צילום: גיא סחף)
מרפסת
"הדק לא היה כאן, בניתי אותו עם אבא שלי", אומר גיא. "יש משהו בלדרוך על עץ כשיוצאים למרפסת בתל אביב שמיד נותן תחושה של גינה. בצדדים בנינו שתי אדניות גדולות שאנחנו מטפחים בהן ג'ונגל, כשאחת מהן משולבת עם ספסל. התקנתי מערכת השקיה נסתרת שמאפשרת לצמחייה לשגשג. לאחרונה בנינו גם מקלחת חוץ וזו כנראה התוספת הכי כיפית בבית. אנחנו מוקפים באתרי בנייה, ככה שדווקא יש כאן המון פרטיות. ביום שבת הדבר שאנחנו הכי אוהבים לעשות הוא פשוט לא לצאת מפה. מבחינתנו, זה ההישג הכי גדול – להרגיש בחופשה בדירת 54 מ"ר בנווה שאנן".
חדר השינה הוא גם ממ"ד ובו ארון העוטף פינת עבודה
(צילום: נועם רון)
חדר שינה
"זה הממ"ד הכי לא ממ"די שיש", אומר גיא. "חיפיתי את חצי הקיר בלייסטים צבועים בלבן עם קרניז, כמו בדירות האירופיות, ותכננתי עם אבא שלי ארון קיר שעוטף את החלון ובמרכזו פינת עבודה. הארון פשוט מאוד, אבל יש בו פרטים קטנים שאני אוהב, כמו החיתוכים של הדלתות, הסטריפ האדום בשולחן והמראה שמרחיבה את המבט. מאחורי החלון יש מסתור כביסה מאוד לא נוח, אז החלטנו לבנות בו אדנית. פרשֹנו אליה מערכת השקיה מהמרפסת בעזרת רחפן, והיום רואים רק ירוק מהחלון. זה גם נותן פרטיות וגם משנה לגמרי את התחושה בחדר. גם המיטה תוכננה במיוחד לחלל. רצינו מיטה נמוכה, עם רגליים נסתרות וארגזי אחסון נשלפים. גב המיטה והשידות הם חלק מהתכנון, ומעליה תלוי ציור שציירתי, שגם מופיע ב'פנסיה'".
נועם רון - אדריכלית, מעצבת, צלמת וכותבת, שמספרת את סיפורן של דירות אורבניות מעניינות. רוצים להשתתף במדור? פנו במייל kangarim.info@gmail.com
פורסם לראשונה: 11:33, 23.07.26
