בימים אלה ממש חוזרות המצלמות והכוכבים לסט צילומי העונה הרביעית של הסדרה הפופולרית "הלוטוס הלבן" מאת רשת HBO. אחרי שהעונות הקודמות לקחו את הצופים למסע ברחבי העולם: להוואי, לסיציליה ולתאילנד, הפעם עוברת העלילה לצרפת, על רקע פסטיבל קאן והעולם הזוהר שסביבו. לצד קאן, סן טרופה ומונקו, גם פריז היא אחד מאתרי הצילום של הסדרה – ובין היתר צפויות להצטלם בה סצנות באחד המלונות האייקוניים והמסקרנים ביותר בעיר האורות. מדובר במלון עם היסטוריה של יותר ממאה שנה, שעבר בין תקופות דרמטיות, אירח כמה מהשמות הגדולים בתרבות האירופית ושמאחוריו מסתתר גם קשר ישראלי מובהק. הכירו את מלון לוטסיה, הכוכב הבא של "הלוטוס הלבן", לצד שחקנים כמו לורה דרן, בן קינגסלי, וינסנט קאסל וסטיב קוגן.
מלון לוטסיה ברובע השישי, ממש מול חנות הכולבו הידועה לה בון מרשה
(צילום: HJBC, shutterstock)
מואר בערב. מאפיינים של אר-נבו ואר-דקו
(צילום: NEKOMURA, shutterstock)
מפיקאסו עד ג'יג'י חדיד
על פי התקציר הרשמי שפורסם, העונה הרביעית תעקוב אחר קבוצה חדשה של אורחים ואנשי צוות במלון הבדיוני "הלוטוס הלבן". זה קורה מבחינת העלילה במהלך שבוע אחד בפסטיבל קאן – אחד האירועים הנוצצים והמתוקשרים בעולם הקולנוע. בפריז מצולמות בימים אלו ממש כמה מהסצנות של העונה, ובהן במלון לוטסיה (Hotel Lutetia), הממוקם ברובע השישי, בלב שכונת סן ז'רמן דה פרה וממש מול חנות הכולבו הידועה לה בון מרשה. המלון, שנפתח בשנת 1910, נקרא על שם Lutetia (נהגה לוטסיה), השם הרומי העתיק של פריז, והוקם ביוזמת משפחת בוקיקו, מייסדי ובעלי לה בון מרשה. הוא נועד מלכתחילה לארח את הלקוחות והספקים החשובים של בית הכולבו, שהגיעו לפריז מרחבי צרפת ומחוצה לה. המבנה המרשים תוכנן בידי האדריכלים לואי היפוליט בואלו (Louis-Hippolyte Boileau) ואנרי טוזן (Henri Tauzin). החזית, העשויה אבן מסותתת, מעוטרת במוטיבים של גפנים וסבכות צמחייה ומשקפת את המעבר האדריכלי שבין האר־נובו לאר־דקו. לאורך יותר ממאה שנותיו, הפך לוטסיה לאחד המלונות המזוהים עם העיר ועם חיי התרבות התוססים שלה. שתי כנפי הבניין תוכננו במקור על ידי האדריכל הפריזאי שארל לטרוסן.
לאורך השנים התארחו במלון כמה מהשמות הבולטים בעולם האמנות, הספרות והתרבות, ובהם האמן והפסל פאבלו פיקאסו, הסופר אנטואן דה סנט־אכזופרי, הפילוסוף והסופר ז'אן־פול סארטר והזמרת, הרקדנית והשחקנית ג'וזפין בייקר. ואם בתרבות עכשווית עסקינן, אז בין השמות החמים שהתארחו בו בשנים האחרונות אפשר למנות את בראדלי קופר ואת ג'יג'י חדיד. הסופר ג'יימס ג'ויס אף כתב במלון חלקים מ"יוליסס", שנחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות המודרנית.
הלובי. בעיצוב המחודש נעשה שימוש נרחב בצבעים
(צילום: EQRoy, Shutterstock)
מקום לראות ולהיראות יקבל כעת חשיפה עוד יותר גדולה
(צילום: EQRoy, Shutterstock)
ביטוי מוחשי לתור הזהב של פריז
(צילום: EQRoy, Shutterstock)
אך לוטסיה היה הרבה יותר ממלון שבו לנים ידוענים: הוא היה חלק מהסצנה הפריזאית עצמה, מקום מפגש של אמנים, סופרים, אנשי רוח ואנשי החברה הגבוהה, שהגיעו אליו לא רק כדי להתארח אלא גם כדי לראות ולהיראות. מיקומו בלב סן ז'רמן דה פרה, אחד המרכזים ההיסטוריים של חיי התרבות והאינטלקט של העיר, חיבר אותו לאורך השנים לאותה מסורת פריזאית של בתי קפה, סלונים ספרותיים ומפגשים חברתיים שבהם נוצרו קשרים בין עולם האמנות, הספרות והבורגנות העירונית. במובן הזה, לוטסיה היה לא רק צופה מהצד בתור הזהב התרבותי של פריז במאה ה־20, אלא אחד המקומות שבהם התרבות הזו התקיימה בפועל.
הפנטהאוז המעוצב בסגנון קלאסי בהיר
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
אחד מ-184 חדרי המלון. היו בעבר 233
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
מגדל האייפל נשקך מחלק מהחלונות
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
עבר אפל ושינוי ייעוד דרסטי
אלא שההיסטוריה של המלון כוללת לא רק כוכבים ותרבות, אלא גם פרקים אפלים בהרבה. במהלך הכיבוש הנאצי של צרפת, בין השנים 1940 ל־1944, הוחרם לוטסיה על ידי האבווהר, מנגנון המודיעין הצבאי של גרמניה הנאצית, והמבנה שינה את ייעודו למפקדה ששירתה את המנגנון הרצחני. עם שחרור פריז באוגוסט 1944 השתנה תפקידו של המבנה המהודר פעם נוספת, הפעם באופן דרמטי ומנוגד לקודם: הוא הפך למרכז קליטה עבור שורדי שואה צרפתים ששבו ממחנות שבויים וממחנות ריכוז, ובהמשך גם לנקודת מפגש עבור משפחות שביקשו לאתר את יקיריהן לאחר שנות המלחמה. בין האולמות והחדרים שבהם התארחו בעבר אמנים, סופרים ואנשי חברה, החלו להופיע ניצולים שחזרו מהתופת, חיילים ששבו מהשבי ובני משפחות שהמתינו להם. לוטסיה הפך כך, לתקופה קצרה אך טעונה, למקום שבו ההיסטוריה של צרפת שלאחר מלחמת העולם השנייה התרחשה כמעט מדי יום – מרגעי המפגש וההקלה ועד לעדויות הקשות על מה שעבר על החוזרים מהמלחמה.
הגנרל שארל דה גול איפשר להסב את לוטסיה למטרה החשובה, ובין אפריל לספטמבר 1945 עברו בו לפי ההערכות כ־20-17 אלף ניצולים, ובהם יהודים ולא יהודים. ב־1 בספטמבר 1945 נסגר מרכז הקליטה, והמלון חזר בהדרגה לייעודו המקורי כמוסד יוקרה וכמוקד של החיים החברתיים בפריז. עוד שינוי חד.
בשנת 1955 הוא נרכש על ידי פייר טטינג'ה, מבעלי בית השמפניה המפורסם טטינג'ה (Taittinger), ובמהלך העשורים הבאים שב והתבסס כמקום מפגש של אנשי תרבות, פוליטיקה, אופנה והחברה הגבוהה. בשנות ה־70 וה־80 קיבל המלון גם ביטוי לעידן החדש של התרבות הפריזאית, כשהמעצבת סוניה ריקייל הייתה אחראית לעיצוב מחדש של הבראסרי הפועל בשטחו. כך, תוך עשורים ספורים, עבר לוטסיה ממקום שאליו הגיעו ניצולי המחנות כדי להתחיל את חייהם מחדש, בחזרה אל לב הסצנה הבוהמיינית והבורגנית של הגדה השמאלית.
בר בגינה
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
כחצי דונם של צמחייה ופרטיות
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
הבריכה שנוספה בשיפוץ האחרון לצד הספא
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
המלון עבר לידי אקירוב
בשנת 2010 הגיע אל סיפורו של המלון גם הפרק הישראלי, כשקבוצת אלרוב, שבשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב, רכשה את לוטסיה תמורת כ־135 מיליון אירו. הרכישה השתלבה בפעילותה של הקבוצה בתחום מלונות היוקרה באירופה, וכמה שנים לאחר מכן החליטה אלרוב לצאת לשיפוץ יסודי של המלון. ב־2014 הוא נסגר, ועבודות השיפוץ והשימור נמשכו לאורך ארבע שנים. על הפרויקט הופקד האדריכל והמעצב הצרפתי ז'אן־מישל וילמוט (Jean-Michel Wilmotte), שנדרש להפוך את לוטסיה למלון יוקרה עכשווי, תוך שמירה על המאפיינים שהעניקו לו את מעמדו לאורך השנים. האתגר היה למעשה כפול: לעדכן את המלון כך שיעמוד בסטנדרטים של מלון פאר בינלאומי, ובמקביל לשמר את אופיו ואת האלמנטים המזוהים איתו.
עיצוב הפנים של החדרים, הסוויטות, הספא והשטחים הציבוריים נעשה בידי סיביל דה מרז'רי (Sybille de Margerie). העיצוב מבוסס על מראה פריזאי אלגנטי בהשראת אופנת עילית (Haute Couture), ומשלב קווים נקיים ומאופקים עם חומרים עשירים, בהם שיש, עץ, זכוכית, עור, קטיפה ומשי, וצבעים רכים לצד נגיעות צבע נועזות, למשל סגול בוהק ובורדו. עיצוב החדרים כולל הומאז' לצלם מן ריי (Man Ray) עם שילוב תצלומו "הנשיקה" בהדפסה על קטיפה ואפקט מראה על גבי גב המיטה. כמו כן, בכניסה ללובי יש יצירה המורכבת מ-135 פרפרי קריסטל סברובסקי, ובשטחי המלון מוצגות יצירות אמנות רבות. הבר במלון מורכב מקירות עץ כהה המשובצים בקריסטלים של Lalique ליצירת מראה של טיפות גשם. בחוץ משולבת גינה פרטית בשטח של כחצי דונם.
השיפוץ עלה למשפחת אקירוב כ-235 מיליון אירו, בנוסף לעלות המבנה - כ-135 מיליון אירו
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
אחת הסוויטות במלון
(צילום באדיבות Mandarin Oriental Lutetia)
בפעם הקודמת זה התרחש בתאילנד, הפעם בצרפת. מתוך "הלוטוס הלבן" עונה 3 פרק 5
(צילום: באדיבות HBO)
השיפוץ, שעלותו הוערכה בכ־235 מיליון אירו, כלל צמצום מספר החדרים מ־233 ל־184 ובהם 47 סוויטות, במטרה לאפשר יחידות אירוח גדולות ומפוארות יותר. בנוסף, נוספו ספא בשטח של 700 מ"ר ובריכה באורך 17 מטר. במקביל נעשתה עבודת שימור נרחבת: החזית והאלמנטים האדריכליים המקוריים שוקמו, וציורי קיר ועיטורים היסטוריים שנחשפו במהלך העבודות שוחזרו ושולבו מחדש בחללים. בחודש יולי 2018 נפתח לוטסיה מחדש כמלון חמישה כוכבים, בעיצוב המשלב בין פרטים היסטוריים ובין שפה עכשווית של מלונות יוקרה. עבור קבוצת אלרוב, היה זה פרויקט שאפתני בשוק המלונאות הפריזאי. עבור לוטסיה הוא סימן את תחילתו של פרק חדש – כזה שחיבר בין המורשת ההיסטורית של המלון ובין מעמדו החדש כמלון יוקרה בינלאומי. בשנת 2025 נכנס לוטסיה לפרק חדש, כשקבוצת Mandarin Oriental היוקרתית קיבלה לידיה את ניהול המלון. הבעלות נותרה בידי משפחת אקירוב, אך הניהול עבר והוא נקרא כיום Mandarin Oriental Lutetia.
בקרוב על המסך: מוות מסתורי ועושר מופלג
ועכשיו, כאמור, מגיע לוטסיה האייקוני גם אל מסך הטלוויזיה, עם פוטנציאל לחשיפה בינלאומית נוספת בזכות "הלוטוס הלבן" – סדרה שכבר הוכיחה בעונות הקודמות את הכוח שלה להפוך מלונות אמיתיים לחלק מהאטרקציה. המלונות שבהם צולמו העונות הקודמות, על אף מקרי המוות השזורים בסדרה, זכו לעניין מחודש מצד מעריצי הסדרה, ובמקרים מסוימים הפכו ליעדי תיירות בפני עצמם עבור צופים שביקשו ללון במקומות שבהם התרחשו הדרמות. כעת, כשהסדרה מגיעה לפריז ולוטסיה מצטרף לרשימת הלוקיישנים שלה, המלון מקבל במה גלובלית נוספת – כזו שעשויה להפוך את אחד המלונות ההיסטוריים של פריז לא רק למקום שבו מצטלמת הסדרה, אלא ליעד בפני עצמו עבור הקהל שיגיע בעקבותיה.
