אחרי שהשניים נישאו אמש בטקס אזרחי מצומצם, הערב אחת החתונות המדוברות ביותר בביצה הישראלית תצא לדרך, הרחק מאולמות האירועים המוכרים בישראל. הזמר עומר אדם ובחירת ליבו סשה ישראלוביץ' יינשאו (שוב) בטקס אינטימי במנזר עתיק בצפון איטליה, באזור פורטופינו, מזרחית לגנואה, על אחת מרצועות החוף המרשימות של הריביירה הליגורית. לפי הדיווחים, לאירוע המסקרן צפויים להגיע כ־100 מוזמנים בלבד, אבל אותנו מסקרנת האדריכלות. הבחירה במבנה היסטורי בן 665 שנה, מוקף גנים ונוף לים, מעניקה לאירוע תפאורה יוצאת דופן – ומעלה שאלה מעניינת: מדוע יותר ויותר מפורסמים בארץ ובעולם בוחרים דווקא במבנים עתיקים והיסטוריים כדי להינשא בהם?
במקרה של לה צ'רווארה (Abbazia della Cervara), המקום עצמו הוא חלק מהסיפור. בניגוד לאולם אירועים שנבנה מראש כדי לארח מאות אורחים, כאן האירוע מתקיים בתוך מבנה שנבנה במקור למטרה אחרת לגמרי – חיי נזירות, תפילה והתבודדות. דווקא הפער הזה בין השימוש המקורי של המקום לבין השימוש שלו כאתר לחתונות של מפורסמים הופך את האירוע למעניין מבחינה אדריכלית: המבנה העתיק, החללים ההיסטוריים, הגנים והקשר הישיר לים אינם רק תפאורה, אלא חלק בלתי נפרד מהחוויה שהזוג בחר ליצור עבור עצמו ועבור אורחיו. כדי להבין את הבחירה הזו, צריך לחזור כמעט 700 שנה לאחור, אל ההיסטוריה של המנזר עצמו.
The Cervara Abbey (Abbazia della Cervara)
(צילום: Chris Lawrence Images, shutterstock)
הגנים המטופחים במנזר העתיק נושקים לים
(צילום: Mondadori Portfolio \ gettyimages)
חתונה יהודית במנזר מהמאה ה־14
החתונה של אדם וישראלוביץ' תתקיים הערב במנזר בנדיקטיני שהוקם במאה ה־14 בשם לה צ'רווארה, או בשמו המלא מנזר סן ג'ירולמו אל מונטה די פורטופינו, השוכן על רצועת החוף שבין סנטה מרגריטה ליגורה לבין פורטופינו. המנזר הוקם בשנת 1361 במקום מבודד ומיוער, שנחשב באותה תקופה מתאים במיוחד לחיי פרישות, תפילה ולימוד. במשך מאות שנים התפתח סביבו מתחם רחב הכולל כנסייה, מבני מנזר, קלויסטר (חצר מרובעת מוקפת בארבעה צדדים בקשתות), מגדל וגנים. אחד המאפיינים המרשימים ביותר של המקום הוא הגן האיטלקי ההיסטורי, המשתרע על פני שני מפלסים בין המנזר לים ונפתח ישירות אל מפרץ טיגוליו ואל צוקי פורטופינו. זהו אחד הגנים ההיסטוריים המרשימים בליגוריה, הן בזכות מיקומו הדרמטי מעל הים והן בזכות השילוב בין טרסות, מדרגות, פרגולות וצמחייה ים־תיכונית.
מבחינה אדריכלית, לה צ'רווארה היא שילוב יוצא דופן בין מבנה דתי צנוע ומבוצר לבין נוף ים־תיכוני פתוח. הכנסייה בנויה בתוכנית של צלב לטיני ובעלת שלושה אולמות, עם אפסיס (החלק המעוגל בקצה הכנסייה) בעל צורה אלכסונית ייחודית ומגדל פעמונים; לצדה נמצא קלויסטר מהמאה ה־16, הבנוי בשתי קומות ומקיף את החלל המרכזי של המנזר. במאה ה־16, לאחר שהמנזר קיבל מעמד כנסייתי בכיר, נוספו למתחם גם ביצורים ומגדל הגנה בעקבות פשיטות של שודדי ים לאורך החוף. במהלך השנים שימשה לה צ'רווארה גם מרכז דתי ותרבותי חשוב, ואירחה דמויות ואמנים בולטים. לאחר דיכוי המסדרים הדתיים בתקופת נפוליאון עבר המתחם גלגולים שונים, ובמאה ה־20 עבר לבעלות פרטית. הוא הוכרז כמונומנט לאומי איטלקי בשנת 1912, ובשנים האחרונות עבר תהליך שימור ושחזור מקיף שנועד להחזיר למבנים ולגנים את אופיים ההיסטורי.
30 אלף אירו ליום, לא כולל אוכל ותוספות
וכמה עולה להתחתן במקום כזה? את המחיר המדויק כמובן אי אפשר לדעת, והוא תלוי בהיקף האירוע, במספר האורחים ובספקים שנבחרו, אבל ההערכות הן שמדובר באירוע יקר במיוחד. לפי דיווחים בתקשורת האיטלקית, השכרה בלעדית של המנזר עשויה להגיע לכ־30 אלף אירו לערב (כ־105 אלף שקל), ועליה מתווספות עלויות הקייטרינג, העיצוב, המוזיקה, הצילום, ההסעות, הטיסות והלינה. במקרים שבהם כל 11 חדרי האירוח במתחם נשכרים, נדרשת גם שהייה של לפחות שלושה לילות, כך שהעלות מטפסת במהירות. הערכות עדכניות מדברות על סדר גודל של כ־110 אלף אירו ועד יותר מ־200 אלף אירו לחתונה של כ־100 אורחים. ובאירועים גדולים ומושקעים במיוחד – גם הרבה מעבר לכך. כלומר, במקרה הזה, כמו במבנים היסטוריים יוקרתיים אחרים, לא משלמים רק על שולחנות, אוכל ורחבת ריקודים – אלא על הזכות לקבל לכמה שעות או לכמה ימים פיסת היסטוריה איטלקית שלמה, כמעט כולה לעצמכם.
לדברי האדריכל עופר מיארה, ראש המגמה להנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים במכללה האקדמית ספיר, המחיר הגבוה אינו נובע רק מהיוקרה של המקום, אלא גם מהאתגרים הכרוכים בהפקת אירוע בתוך מבנה היסטורי: "הכסף, במובן הזה, הוא פחות הסיבה ויותר התנאי המאפשר את הבחירה. דמי השכירות הם רק חלק מהסיפור, העלויות האמיתיות נובעות מהצורך להפיק אירוע בתוך מבנה לשימור, שבו אי אפשר לקדוח בקירות, קיימות מגבלות על רצפות ותשתיות, ולעתים צריך להביא מבחוץ חשמל, מטבחים ומיזוג. מצד שני, דווקא האירועים האלה יכולים לייצר הכנסות שמסייעות לתחזוקה ולשימור של המבנים. במובן מסוים, המונומנט ההיסטורי מממן את המשך קיומו באמצעות היוקרה שהוא עצמו מייצר".
האדריכלות הופכת לאחד הגיבורים של האירוע
עומר אדם וסשה ישראלוביץ' הם ממש לא הראשונים שבוחרים להתחתן במבנים עתיקים, מרוחקים ומרשימים כמו טירות מימי הביניים, מנזרים, ארמונות או אחוזות היסטוריות. בשנים האחרונות הפכו המקומות האלה לאחת הבחירות המבוקשות בקרב זוגות אמידים ומפורסמים, המחפשים לחרוג מהפורמט המוכר של אולם אירועים "רגיל" וליצור חתונה שמרגישה יותר כמו חוויה חד־פעמית מאשר אירוע המוני. יש כאן גם עניין של פרטיות ואקסקלוסיביות – מקומות כאלה מאפשרים לרוב לצמצם את רשימת המוזמנים, להרחיק את האירוע מההמולה (ומהפפראצי) וליצור תחושה של עולם קטן וסגור לכמה ימים, עם שליטה על מידת החשיפה.
אבל מעבר ליוקרה, יש למבנים היסטוריים יתרון שקשה לייצר באופן מלאכותי: הם מגיעים עם סיפור, חומריות, פרופורציות, סימני הזמן ונוף שכבר היו שם מאות שנים לפני שהחתונה הגיעה. במובן הזה, האדריכלות הופכת לאחד הגיבורים של האירוע – היא מעניקה לו זהות, אופי וזיכרון, ומאפשרת לזוג לא רק לחגוג במקום יפה, אלא להכניס את עצמו לרגע אל תוך סיפור גדול וישן ממנו.
מיארה מסביר כי מאחורי הבחירה במבנים כאלה יש גם היגיון אדריכלי פרקטי, ולא רק רצון לייצר תמונה יפה: "כשמסתכלים על חתונות כמו של עומר אדם בלה צ'רווארה, קים קרדשיאן וקניה ווסט בפורטה די בלוודרה, קורטני קרדשיאן וטראוויס בארקר בקסטלו בראון, או פריאנקה צ'ופרה וניק ג'ונאס בארמון אומייד בהוואן, קל לחשוב שהבחירה היא בעיקר עניין של יוקרה ותפאורה. אבל דווקא מבחינה אדריכלית יש כאן היגיון מאוד פרקטי. המבנים האלה אמנם שונים לחלוטין בסגנון ובתקופה שבה נבנו, אבל כולם תוכננו במקור כדי לשלוט בסביבה ולהגן על מי שנמצא בתוכם. כניסות מוגבלות, חומות המונעות מבט מבחוץ ומיקום המאפשר שליטה על השטח הם בדיוק אותם מאפיינים שמייצרים היום פרטיות מול צלמי פפראצי ורחפנים, ברמה שאולם אירועים מודרני כמעט לא יכול לספק".
בטירה הזו ליד דבלין נישאו הבקהאמים. Luttrellstown Castle
(צילום: 4H4 PH, shutterstock)
אחת הדוגמאות האייקוניות היא החתונה של דיוויד וויקטוריה בקהאם, שנערכה ביולי 1999 בטירה היסטורית מהמאה ה־15 בשם Luttrellstown Castle, הסמוכה לדבלין. בני הזוג, שהיו כבר אז מהזוגות המפורסמים בעולם, הפכו את המקום לאירוע שנראה כמעט כמו חתונה מלכותית: הם ישבו על כיסאות מלכותיים כמו שרואים בסרטים, בחרו בפלטת צבעים שכללה סגול עמוק, והקפידו על עיצוב דרמטי ומלכותי שהתאים לאווירה של הטירה העתיקה. החתונה עצמה הפכה לאחד מאירועי התרבות המזוהים ביותר עם הזוג, והטירה ההיסטורית סיפקה את המסגרת המושלמת לחגיגה ראוותנית, פרטית ומעט תיאטרלית. גם יותר משני עשורים לאחר מכן, התמונות של בני הזוג בכיסאות הסגולים הפכו לאחד הדימויים המזוהים ביותר עם חתונות הסלבריטאים של סוף שנות ה־90. אגב, השניים העלו לאחרונה תיעוד מרגש ממלון היסטורי בפורטופינו שאליו הגיעו בדייט הראשון.
כמעט שני עשורים לאחר בני הזוג בקהאם, נישאו השחקנית ההודית פריאנקה צ'ופרה והזמר האמריקאי ניק ג'ונאס ב־Umaid Bhawan Palace שבעיר ג'ודפור שבהודו – ארמון עצום ומרשים שנבנה במאה ה־20 ושמשלב בין מסורות אדריכליות הודיות לבין השפעות ארט־דקו. במקרה הזה, הארמון לא היה רק תפאורה מפוארת, אלא חלק מהותי מהרעיון של החתונה: בני הזוג קיימו במקום סוף שבוע שלם של חגיגות, שכלל טקס נוצרי לצד טקס הינדי, ובכך שילבו גם את הרקע התרבותי של צ'ופרה וגם את זה של ג'ונאס. במשך כמה ימים הפך הארמון לעולם סגור של טקסים, מוזיקה, לבוש וחגיגות, והמחיש כיצד מבנה היסטורי יכול לשמש לא רק כרקע לצילום מרהיב, אלא כמקום שמסוגל להכיל סיפור שלם סביב החתונה.
Umaid Bhawan palace hotel in Jodhpur in Rajasthan, India
(צילום: Belikova Oksana, shutterstock)
גם כוכבת הריאליטי ואשת העסקים קורטני קרדשיאן והמוזיקאי והמתופף טרוויס בארקר בחרו בשנת 2022 לקיים את חגיגת החתונה שלהם באיטליה, במקום בעל אופי אדריכלי והיסטורי מובהק. לאחר שכבר נישאו בטקס לא רשמי בלאס וגאס ובטקס אזרחי בקליפורניה, השניים ערכו את החגיגה האיטלקית בפורטופינו, ממש לא רחוק מהמנזר של עומר אדם, כשקבלת הפנים התקיימה ב־Castello Brown – מבצר היסטורי המשקיף על הנמל. השילוב בין האבן העתיקה של המבצר, הנוף הדרמטי של הים והעיר, העיצוב האופנתי והאירוע האינטימי יחסית יצר תחושה כמעט קולנועית, והפך את החתונה לחלק מהנוף ולאירוע אדריכלי בפני עצמו. הבחירה במקום היסטורי כזה גם אפשרה להם להתרחק מהפורמט המסורתי של אולם אירועים וליצור אירוע המבוסס על המקום, האווירה והנוף לא פחות מאשר על הטקס עצמו.
דוגמה נוספת מגיעה מהצד השני של העולם, מארגנטינה, שם הזמר הקנדי מייקל בובלה נישא בשנת 2011 לשחקנית והדוגמנית הארגנטינאית לואיסנה לופילטו. לאחר הטקס האזרחי קיימו השניים חגיגה גדולה בארגנטינה, שבמרכזה עמדה Estancia Villa María – אחוזה היסטורית רחבת ידיים הנמצאת דרומית לבואנוס איירס. גם כאן הבחירה במבנה בעל אופי אדריכלי מובחן שינתה את האופן שבו החתונה נחוותה: במקום חלל ניטרלי שנבנה במיוחד לאירועים, האורחים הגיעו למקום עם אופי משלו, עם אדריכלות, נוף ומרחבים שנוצרו הרבה לפני שהפכו לאתר חתונות. זו בדיוק המשיכה של המקומות האלה עבור זוגות שמחפשים אירוע שנחרט בזיכרון – לא רק בגלל מי שנכח בו, אלא גם בגלל המקום שבו הוא התרחש.
מיארה מוסיף כי מעבר לפרטיות וליוקרה, יש למבנים האלה יתרון נוסף שקשה לייצר באופן מלאכותי: "המבנה עצמו מספק תפאורה שקשה לייצר באופן מלאכותי: חצרות פנימיות, מדרגות דרמטיות, טרסות, נוף ממוסגר ואבן שנושאת מאות שנים של היסטוריה. באירוע שהוא גם מוצר תקשורתי ומצולם, יש לזה ערך עצום. יש כאן גם ממד סמלי: עבור סלבריטאים שבנו לעצמם מעמד בזמן קצר, חתונה במקום המזוהה עם שושלות, אצולה והיסטוריה מעניקה לאירוע תחושה של המשכיות ויוקרה". במובן הזה, הבחירה של עומר אדם וסשה ישראלוביץ' בלה צ'רווארה היא הרבה יותר מבחירה בלוקיישן לחתונה, היא משקפת מגמה רחבה יותר בעולם חתונות היוקרה: פחות אולם נוצץ ויותר מקום עם סיפור. בסופו של דבר, דווקא המבנה עצמו – ההיסטוריה, האדריכלות, הנוף והאופי הייחודי שלו – הוא שהופך את החתונה מאירוע במקום מסוים לאירוע שהוא חלק מהמקום עצמו.
