הדירה התל אביבית נקנתה אי שם בעשור הקודם, אבל התהפוכות של העשור הנוכחי עיכבו מאוד את הפיכתה לביתם של בעליה. "הדירה נקנתה לפני הקורונה, ובגלל המגפה הקונים החליטו להמשיך להשכיר אותה ולא לעבור לגור בה", מספרת מעצבת הפנים יוליה חנדז'י מסטודיו ג'ולס שאחראית לשיפוץ הדירה. "אחרי הקורונה הם החליטו לשפץ, ואז התחילה המלחמה, שבגללה התהליך נמשך שנה וחצי והיה מאתגר מאוד".
בעלי הבית, בני זוג בשנות ה־40 לחייהם, הורים לשתי בנות (12 ו־11), ביקשו להפוך את הדירה הישנה במרכז תל אביב לחמימה ונעימה. את 97 המ"ר שהיו מחולקים רק לשלושה חדרים גדולים, אחד מהם סלון, חילקה חנדז'י מחדש ביעילות, כך שהתקבלה דירה עם שלושה חדרי שינה, שני חדרי רחצה, חדר עבודה קטן ואפילו מרפסת שמש לצד סלון ומטבח. "הם ביקשו חדרים נפרדים לבנות, מטבח גדול כי בעלת הבית אוהבת לבשל וחדר עבודה כי היא עובדת מהבית. בנוסף, היה חשוב לה מקום שיתאים לארגז החול של החתול והרבה אחסון, אחסון ועוד אחסון", נזכרת חנדז'י.
בכל הקשור לסגנון נדרשה המעצבת לפשר בין חלומו של בעל הבית – לגור בכפר, קרוב לטבע – ובין הרצונות של בעלת הבית שהיא "עירונית מובהקת". הפתרון הסתמן כבחירה בסגנון אקלקטי שמביא בחשבון את שני הסגנונות ויוצר מהם הרמוניה נעימה לעין.
דלת סמויה בספרייה
דלת הכניסה נפתחת לחלל המרכזי ומגלה מרחב עמוס ומעניין עם רצפת פרקט וחלונות עם פרופיל בלגי לבן. משמאל נמצא המטבח, שבו הונח אותו הפרקט אבל בהסטה של 90 מעלות, כך שנוצר מעין שטיח ממוסגר בפס פליז שמפריד אותו מהחלל שסביבו.
המטבח בנוי בצורת האות ח' מסביב לשולחן אוכל נפתח מעץ מלא. פס אחד של הח' כולל את הארונות הגבוהים בגוון ירוק־מרווה חמים שלדברי המעצבת נמצא אחרי ניסיונות צבע מרובים. הוא מסתיים במרחק מה מהקיר הנגדי בגלל חלון שקבוע שם, ומתחלף בפס ארונות נמוכים בצבע זהה עם משטח עבודה בהיר שמעליו כוסה הקיר בטיח ערבה לתוספת חמימות. חמימות נוספת מגיעה מיחידת מדפים מעץ מלא ומהאי שמהווה את הצלע השלישית של המטבח ובנוי גם הוא מעץ. כל פרטי הנגרות בבית, מדגישה חנדז'י, נבנו במיוחד עבור הדירה על ידי נגרים שונים. ארונות המטבח נעשו ב"אביבי מטבחים" בעוד שמדפי העץ נוצרו על ידי המעצבת תומיק.
מעל לאי בולט מהקיר גוף תאורה שחנדז'י עיצבה במיוחד לחלל בשיתוף גלריית נעמי, ומעל לשולחן האוכל שבמרכז תלוי גוף תאורה גדול בגוון ירוק רעל. "זה גוף תאורה תעשייתי מהסוג שהיה תלוי באוניות, והוא אחד מכמה פריטים שמוסיפים את הסגנון הזה לדירה", קובעת המעצבת. נגיעה תעשייתית בולטת מגיעה גם מקורות הפלדה של התקרה. אלה נוספו במהלך השיפוץ מסיבות הנדסיות על ידי הקבלן יהודה אבן חיים, והמעצבת החליטה להשאיר אותן חשופות ולצבוע אותן בגוון לבן זהה לזה של התקרה.
הסגנון התעשייתי ניכר גם בפתחי המיזוג העגולים שנקבעו בחלקה העליון של הספרייה השחורה הסמוכה. היא משתרעת על רוב הקיר בסלון ומשמשת גם לאחסון, גם להפרדה בין האגף הפרטי לאגף המרכזי וגם כקיר לתליית הטלוויזיה. נוסף על האחסון הסגור והמדפים הפתוחים לספרים ולחפצי נוי יש בה גם בר משקאות, דבר שהיה חשוב במיוחד לבני הזוג. במרכז הספרייה שנבנתה בנגרייה של פאוזי קבועה דלת עם חלון עגול מכוסה בזכוכית פסים שמובילה לחדר הרחצה המשמש את הבנות.
ממול נמצא הסלון ובו ספה וספסל שחנדז'י תכננה במיוחד וזוג כורסאות ישנות שהיו ברשות בעלי הבית ואחת מהן נצבעה בטורקיז כדי להוסיף צבע לחלל. מכאן, דרך זוג דלתות זכוכית, יוצאים למרפסת השמש הקטנה שהייתה חשובה מאוד לבעלי הבית. היא רוצפה באריחי טרקוטה מצוירים שיובאו מאיטליה, ואריחים בגוון דומה הונחו גם על חלקו העליון של המעקה כדי ליצור מדף נוח להנחת כוסות. גם צמחייה הייתה חשובה במיוחד לבני הזוג, ובמרפסת הוצבו אדניות לגידול צמחי התבלין שהם אוהבים.
הקיר המאונך בסלון עשוי כולו מוויטרינת זכוכית גדולה שמאחוריה נמצא חדר העבודה הצר של אם המשפחה. משני צידי הוויטרינה חופו הקירות בלבנים שפורקו מקירות פנים שנהרסו במהלך השיפוץ. "הבניין נבנה בשנות ה־30 של המאה הקודמת וכשפירקנו את הקירות של הדירה גילינו את הלבנים האלה ואספנו אותן", מסבירה המעצבת. בתחתית דלת הזכוכית המובילה אל המשרד נקבעה דלת קטנטנה נוספת עבור החתול המשפחתי. בתוך החדר, חבוי היטב בתוך הנגרות, נמצא מקום לארגז החול שלו. "אחרי שבדקנו בכל הבית ועברנו אולי על 80 אפשרויות, בחרנו את המיקום הזה", צוחקת חנדז'י.
ציור אישי של המעצבת
הספרייה הגדולה משמשת גם כאמצעי הפרדה בין אגפי הדירה. בקצוות שלה קבועות דלתות לחדריהן של הבנות, שעוצבו בהתאם לטעמן ולבחירות שלהן. "הן קרובות מאוד בגיל ובעצם מתנהלות כמו תאומות", מספרת המעצבת, "ולכן יצרנו בשבילן גם דלת פנימית שמקשרת בין החדרים שלהן, כמו במלון, ומאפשרת להן לבחור להיות לבד או ביחד".
חדר הרחצה המשמש אותן רוצף באריחים ירוקים שנקנו ב"אריחי ענבל" והונחו בשילוב של אריחים מצוירים ואריחים חלקים, כדי ליצור דוגמה מעניינת אך לא עמוסה מדי. הקירות חופו באריחים בגוון שמנת צהבהב בחלקם התחתון ומעליהם בטיח בהיר. בתוך המקלחון מטפסים אריחי הריצוף הירוקים לכל גובה הקיר וכך מגדירים את החלל, וארון כיור מעץ מלא וזכוכית של תומיק מוסיף רוגע כפרי לאווירה.
לבסוף נמצא חדר ההורים, שבו על פי חנדז'י האתגר היה ליצור כמה שיותר מקומות אחסון לבקשתם של בני הזוג. החדר נעטף בארון בצורת ר' ענקית שבו גם מדפים פתוחים שמשמשים כספרייה קטנה וגם דלת המובילה אל חדר הרחצה שלהם, שעוצב בדומה לחדר הרחצה הכללי אך בגוני כחול במקום ירוק.
בחדר השינה ניצבת מיטה מרופדת ושידות צד במראה נקי שנקנו ברשת "סימפלי ווד", ועליהן מנורות לילה קלאסיות זהות מרשת "שקע־תקע". מתחת לקיר הרחוק מהדלת הוצבו זוג שידות וינטג' שהיו בבעלות בני הזוג ונדדו איתם מדירות קודמות. אחת מהן הייתה חומה והאחרת כחולה, וכדי ליצור אחידות צבעה חנדז'י את שתיהן באפור־גרפיט כהה. מעל למיטה תלתה ציור גדול שהיא ציירה בעצמה. "אני תולה ציורים שלי בפרויקטים שאני מעצבת כתוספת של מגע אישי", היא מספרת, "כמובן, רק אם זה מתאים לסגנון העיצוב ולבעלי הבית".
